האישה והשפכטל: כך הפכה לורי לשיפוצניקית הכי אהובה ברשת

לוריא עומר (29), הידועה בכינוי "לורי השפכטליסטית", בסך הכול חיפשה דרך להשלים הכנסה מצביעת בתים – אבל בטעות בנתה עסק משגשג לשיפוצים.

הכול התחיל כמעט כמו כל סיפור הצלחה בעידן הנוכחי - בטיקטוק. "לפני 5 שנים עבדתי כמאבטחת", היא מספרת. "הייתי לפני התואר ואמרתי שאעשה עוד השלמת הכנסה. אז פתחתי עסק, עוסק פטור, והעליתי סרטון לטיקטוק. צילמתי את עצמי עובדת וכתבתי 'צביעת חדר ב-700 שקל'". יום למחרת, לורי התעוררה בבוקר והבינה שמשהו גדול קרה, הרבה מעבר למה שדמיינה. "הסרטון התפוצץ. קמתי בבוקר והבנתי שזה המקצוע החדש שלי, כבר הייתי סגורה לפרויקטים כמה חודשים קדימה".

עוד כשהייתה ילדה, לורי התחברה לדברים כמו כלי עבודה ועבודות בניה בכלל. "אני זוכרת את עצמי מסתכלת על פועלים כבר בגיל 6 ופשוט בוהה במה שהם עושים", היא מספרת. "אבל הייתי כמו כולם, בתפיסה שלא כל כך מאפשרת לחשוב שזה בכלל יקרה, לא היה לי בראש שזה אפשרי לעבוד בזה. אבל כשגדלתי ראיתי שבכל פעם שבה אני נכנסת לחנות חומרי בניין - שם אני מוצאת את עצמי, שם אני הכי נהנית. אני יכולה להיות שעות בחנות חומרי בניין או להסתכל על כלי עבודה. זה מה שאני אוהבת. ככל שמילאתי את המחסן שלי בכלי עבודה - ככה הבנתי שזה יותר מתחביב ושאני ממש אוהבת לעשות את זה".

בעוד שהמשפחה והחברים הקרובים פרגנו ותמכו בה, היו לא מעט אנשים שהמחזה של אישה עם שפכטל ביד לא עבר להם חלק. "בסרטונים הראשונים שהעליתי בטיקטוק, בחודשים הראשונים, רוב התגובות היו 'תחזרי למטבח'", לורי משתפת. "מי שלא הכיר אותי – זו הייתה התגובה שלו. אלה סתם אנשים שפשוט רואים אישה שעושה עבודה כזאת".

את המילים המכוערות שנכתבו לה, לורי החליטה להפוך לדלק שגרם לה להתחזק עוד יותר. "אלה בדיוק התגובות שהכי גרמו לי ממש לרצות להיות מומחית, להיות דוקטור". היא מספרת. "לפני שהייתי מעלה סרטון הייתי קוראת מאמרים, עושה בדיקות מכל כיוון אפשרי, קוראת את התקן, קוראת ממה עשוי החומר, עד לרמה של הכימיה שלו והפיזיקה. זה ממש דרבן אותי להבין כל כך טוב כדי שלא יהיה לאף אחד מה להגיד".

"את צריכה בונדרול"

לורי מעסיקה צוות של נשים וגברים, ובסביבה שהיא בנתה לעצמה היא לא מרגישה שהמגדר שלה משחק תפקיד. מתי הנושא של "אישה בעולם גברי" כן פוגש אותה? כשהיא מגיעה לחנויות לחומרי בניין. "אלה שמכירים אותי מהרשתות אומרים 'איזה אלופה את, איזה כיף שאת מכניסה נשים לתחום' – אלה תגובות גם מגברים וגם מנשים", היא מספרת. "ואלה שלא מכירים אותי תמיד ינסו להגיד לי מה אני צריכה לעשות. זה מקרה שחוזר על עצמו – נגיד אם אני באה לקנות צבע, אז הכי קלאסי זה שהמוכר, או סתם גבר רנדומלי בחנות יגיד לי 'את צריכה בונדרול' (חומר מקשר). הם סתם אוהבים לזרוק את המילה הזאת כדי להישמע כאילו הם מבינים".

"הם מנסים להסביר לי מה אני צריכה לעשות למרות שלא ביקשתי עזרה, ולמרות שלפעמים הם בכלל טועים, הם פשוט רוצים לעשות רושם שהם בעלי הבית", היא מוסיפה. "אני מניחה לזה בדרך כלל, אני לא עונה להם כי אני מבינה מאיפה זה בא לאנשים. אם אני קצת קרבית, אז אני נותנת להם שאלות קשות שהם לא מצליחים לענות עליהן".

טיפ של אלופות

כשלורי מדברת על העבודה שלה, אי אפשר לא להתרשם מהפדנטיות שלה, מה שגם אפשר לראות בסרטונים שלה. "בסוף, העבודה בידיים זה משהו נרכש, אבל הידע זה משהו שלא יגיע עם הזמן, וצריך באופן אקטיבי ללכת ולחפש אותו. שיפוצים זה מדע מדויק. מה שאני בדרך כלל אומרת לאנשים שמבקשים ממני ייעוץ זה לא לסמוך על בעלי מקצוע ולפנות ישירות ליצרנים. זה מה שאני עושה – אני מתקשרת ישירות לחברה, אני נותנת להם תיאור של המקרה ומבקשת רשימה עם הוראות ברורות מה אני עושה ומתי. אני חושבת שזה מונע הכי הרבה טעויות".

"חוץ מזה, צריך ניהול נכון מההתחלה", היא מוסיפה. "לשבת עם דף ועט ולכתוב הכול - עד לרמת הבורג. לא לפספס שום שלב ולא לחסוך על חומרים. צריך להתייעץ עם אנשים שמבינים טוב ולעומק את החומרים בשביל למנוע טעויות כי כל טעות קטנה מחזירה אותנו להתחלה. צריך לעבוד לפי הספר, וככה אתה יודע בדיוק מה אתה הולך להוציא, איפה אתה יכול לחסוך, ולהתקדם לפי תוכנית".

לשבור את התקרה - גם בחיים

עבור לורי, לא מדובר רק בצבע וקירות, אלא בגישה הרבה יותר רחבה לחיים. "אני מקווה שיותר אנשים יבדקו מה הם רוצים לעשות בחיים - בלי לחשוב מה החברה תגיד, או בלי להגיד 'זה משהו שאני רוצה כי תמיד עשיתי אותו'. כדאי לנסות כמה שיותר דברים לפני שאנחנו מחליטים מה הקריירה שלנו, וזה קשור לגברים ונשים כי לשני הצדדים יש איזה מחסום חברתי. בסוף האנושות שוברת כל תקרת זכוכית, והיא תמשיך לשבור. אסור לפחד משום דבר".