"זה כמו קראק": הרוטב האמריקני שמטריף את אוהדי המונדיאל

טורניר המונדיאל תמיד היווה בין היתר במה קולינרית יוצאת דופן עבור המדינות המארחות, והשנה הבמה הזו שייכת ללא ספק לרוטב הלאומי של ארצות הברית - רוטב הרנץ'. התיירים הרבים שמציפים את המדינה נחשפים לראשונה למטבל הפופולרי, המבוסס בעיקר על חובצה (רוויון), שמן צמחי ותבלינים.

ההיסטריה סביב הרנץ' הגיעה לממדים כאלה שאוהדים רבים ניסו לעלות למטוס עם בקבוקי הרוטב, דבר שחייב את רשות בטיחות התעבורה האמריקאית (TSA) לפרסם הבהרה ברשתות. בפוסט הזכירו לנוסעים כי נפח הבקבוקים חורג מהרף המותר בתיקי היד (100 מ"ל), ולכן יש לארוז אותם במזוודות שנשלחות לבטן המטוס.

המעמד של הרנץ' כרוטב הסלטים המוביל באמריקה אינו חדש, והוא מחזיק בתואר כבר עשרות שנים כשהוא משמש גם כמטבל קבוע לפיצות ועוף מטוגן. סיפורו של הרוטב התחיל בשנות ה-50 של המאה הקודמת על ידי שרברב באלסקה שחיפש פתרון יצירתי לגיוון הארוחות של חבריו לעבודה. לאחר שפרש לחוות נופש בקליפורניה, הוא החל למכור ערכות תבלינים להכנה עצמית בדואר, ובשנת 1972 רכשה חברת "קלורוקס" את המותג "הידן ואלי". החברה פיתחה גרסה בבקבוק העמידה לאורך זמן על המדף, ובכך הפכה את הרנץ' למוצר צריכה המוני שהמכירות שלו הגיעו לכ-1.5 מיליארד דולר בשנה האחרונה.

בחברות המזון הגדולות מזהים את הפוטנציאל העסקי וממהרים לנצל את המומנטום התרבותי שנוצר סביב הטורניר. סטייסי סטוקס, בכירה בהידן ואלי, אמרה בריאיון ל-CNN כי העניין של אוהדי המונדיאל ברוטב "קרה באופן אורגני". היא סיפרה שהחברה תחלק שקיות של תערובת תיבול בערים המארחות ביולי, אותן ניתן לערבב עם רוויון ומיונז כדי ליצור את הרוטב. מנגד, ענקית המזון קראפט-היינץ כבר הודיעה על השקת גרסה מיוחדת של הרוטב בגודל קטן התואם את תקנות חברות התעופה, מתוך תפיסה שחלק מרכזי מבניית מותג הוא היכולת להיות רלוונטיים ברגעים תרבותיים משמעותיים.