מריר במונקו: טעמתי אכזבה של 3 כוכבי מישלן | מבקר בגבוה

יש מסעדות שאתה מגיע אליהן עם ציפיות, ויש מסעדות שהציפיות אליהן כל כך גבוהות, שכמעט בלתי אפשרי לעמוד בהן. Le Louis XV – Alain Ducasse במונקו שייכת ללא ספק לקבוצה השנייה.

עם שלושה כוכבי מישלן, ספוט מדהים בתוך Hôtel de Paris Monte-Carlo האיקוני, אחד השמות הגדולים ביותר בעולם הקולינריה – זו מסעדה שהפכה כבר מזמן לאגדה. במשך עשרות שנים היא נחשבת לאחד הסמלים הגדולים של המטבח הצרפתי העילי, והשם שלה ממשיך למשוך אליה חובבי אוכל מכל העולם. הגעתי לשם עם הרבה מאוד ציפיות, אולי יותר מדי.

כבר מהרגע הראשון קשה שלא להתרשם. החלל, שמעוצב בהשראת תקופת לואי ה-15, הוא ללא ספק אחד מחללי המסעדות היפים ביותר שראיתי. תקרות מצוירות, נברשות מפוארות, כלי הגשה מרהיבים ותחושה של ארמון צרפתי מפואר בלב הריביירה. עוד לפני שהגיעה המנה הראשונה כבר היה ברור שהחוויה כאן מתחילה הרבה לפני האוכל.

המטבח של המסעדה מבוסס על חומרי גלם מהריביירה הצרפתית ומהים התיכון, עם דגש כמעט אובססיבי על עונתיות, טריות ודיוק. הערב נפתח בשמפניית Grand Cru של Suenen ולאחריה סדרת מתאבנים שהמחישה היטב את פילוסופיית המטבח. טארטלט קישואים רענן ומדויק, סלק עם דג שהזכיר לי באופן מפתיע קובה, ומנת סרדין שהוגשה על דסקית שעשויה מעצמות דג, כחלק מהגישה של המסעדה לניצול מלא של חומרי הגלם. כבר בשלב הזה הבנתי עד כמה הפרזנטציה חשובה כאן לא פחות מהטעם.

המנה הראשונה בתפריט הייתה מולית אדומה שנצרבה קלות והוגשה עם קומבאווה, אגוזי לוז ושמן מעלי קומבאווה. שילוב מורכב, מקורי ומאוד לא צפוי. אחריה הגיעה אחת המנות הטובות של הערב: ארטישוק בסגנון alla giudea עם בוראטה, קוויאר ושושנת ים. זו הייתה מנה נהדרת - מאוזנת, מדויקת, אלגנטית ובעיקר כזו שהצליחה להצדיק את המעמד שלה. גם הלחם, שמן הזית והחמאה שהוגשו לצד המנות היו ברמה יוצאת דופן, והזכירו עד כמה חומרי גלם פשוטים יכולים להפוך לחוויה בפני עצמם כשהם מבוצעים ברמה הגבוהה ביותר.

אבל כאן גם התחילה הבעיה שלי עם הארוחה. ככל שהתקדמתי בתפריט הרגשתי שהמטבח חוזר שוב ושוב לאותו כיוון – מרירות, עוד מרירות, ואז - עוד קצת מרירות. זה התחיל במנות הדגים, המשיך במרענני החך והגיע אפילו אל חלק מהקינוחים. אני מבין לחלוטין את הבחירה הקולינרית, וברור שזה חלק מהחתימה של המטבח כאן, אבל עבורי זה פשוט היה יותר מדי.

מנת הלברק עם אספרגוס לבן, ברגמוט וציר שהוכן מראשי הדג הייתה אלגנטית מאוד מבחינה טכנית, אך מבחינתי הברגמוט והמרירות השתלטו על המנה. גם מנת הטלה מחבל קרסי שבדרום צרפת, שהוגשה עם אפונה, סליקורניה וציר טלה עשיר, הייתה מאכזבת ביחס לציפיות. הרוטב היה מצוין, הטעמים היו טובים, אבל מרקם הבשר והשומן היה לעיס וצמיגי יותר ממה שאני מצפה לקבל במסעדה ברמה הזאת. דווקא שם, בנקודה שבה הייתי אמור לקבל את אחת ממנות השיא של הערב, מצאתי את עצמי מתקשה ליהנות ממנה באמת.

לזכותם של אנשי המסעדה ייאמר שהם לא התעלמו מהביקורת. ברגע שהבעתי הסתייגות מהמנה, הצוות מיד יצא מגדרו כדי להבין מה פחות עבד עבורי ואף הוציא מנה נוספת שלא הייתה חלק מהתפריט. זו הייתה מנת Topinambour, ארטישוק ירושלמי שבושל כמו צלי, עם כמהין שחורות, צנוברים וגרגרי קקאו. מנה צמחונית לחלוטין, אך עם עומק וטקסטורה שגרמו לי לרגע לחשוב שאני אוכל ראגו בשרי. האם זו הייתה מנה יוצאת דופן? לא בהכרח. אבל היא המחישה בצורה נהדרת את הרצון האמיתי של הצוות לגרום לסועד ליהנות, וזה משהו שמעט מאוד מסעדות יודעות לעשות ברמה הזאת.

והשירות כאן באמת לא רק מקצועי – אלא יוצא דופן. לאורך כל הערב הרגשתי שמנסים לעשות הכול כדי שהחוויה תהיה מוצלחת. מהיחס האישי, דרך ההסברים על כל מנה ועד הנכונות להתאים את החוויה בזמן אמת. גם אם האוכל עצמו לא תמיד הצליח להגיע לגבהים שציפיתי להם, האירוח בהחלט כן.

לאחר מעבר דרך עגלת הגבינות המרשימה, שהייתה נפלאה כצפוי ממסעדה צרפתית ברמה הזאת, הגיע החלק החזק ביותר של הארוחה: הקינוחים, ובעיקר הסופלה רוברב עם פלפל קמפוט וקציפת סוטרן, שהוגש כמו ענן ורדרד ונראה כמעט יפה מכדי לאכול אותו. זה היה ללא ספק אחד הקינוחים המרשימים ביותר שאכלתי השנה. לא רק בזכות הטעם, אלא בעיקר בזכות המרקם. אחד מאותם קינוחים שנשארים איתך הרבה אחרי שהארוחה נגמרת.

אז האם מדובר באחת המסעדות היפות, המרשימות והאיקוניות בעולם? ללא ספק. האם מדובר בחוויית שירות מהטובות שחוויתי? חד-משמעית כן. אבל האם האוכל הצליח לעמוד בציפיות שיצרו השם, המוניטין ושלושת כוכבי המישלן? לא לגמרי. וזה אולי הדבר שהכי הפתיע אותי באותו ערב במונקו.

כמה זה עולה?

תפריט הטעימות המלא: 420 אירו לאדם.

עם שמפניה, יין, מים וחליטה: כ-500 אירו לאדם.

הציון שלי: 7/10

הלל אטלן הוא יוצר תוכן בתחום הלייף סטייל, המתמחה בביקורות למסעדות מישלן ולמלונות יוקרה ברחבי העולם. תכנים נוספים של הלל באינסטגרם ובטיקטוק.