"אי אפשר לפתוח חלון": גל של יתושים ברחבי הארץ

המטרד של הקיץ חוזר: בשבועות האחרונים נדמה שהיתושים השתלטו על כל עיר בישראל. ברשתות החברתיות, בקבוצות תושבים ובמוקדים העירוניים מצטברות תלונות רבות מכל רחבי הארץ על כמויות חריגות של המזיקים המטרידים, ותושבים מתוסכלים מדווחים כי גם תכשירים דוחי יתושים, רשתות ומכשירים חשמליים כבר לא תמיד מספקים הגנה.

בתוך כך, רשויות מקומיות ברחבי הארץ קוראות לתושבים לאתר ולייבש מקורות מים עומדים בחצרות, במרפסות ובשטחים משותפים, ומזכירות כי אפילו כמות קטנה של מים יכולה להפוך בתוך ימים ספורים למוקד דגירה של אלפי יתושים.

הדר, תושבת תל מונד ואם לשניים, מספרת כי בימים האחרונים כל יציאה לחצר הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית. "אי אפשר לצאת אפילו לדקה", היא אומרת. "אני פותחת את הדלת של הבית ומיד נכנסים עשרה יתושים. זו ממש מכה. אם מישהו נכנס הביתה אני מיד צועקת לו לסגור את הדלת". לדבריה, גם אמצעי ההגנה הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת היום. "אני מורחת את הילדים בתכשירים נגד יתושים כאילו אנחנו טסים לתאילנד", היא מספרת.

גם דביר מהוד השרון מתאר שינוי משמעותי לעומת השנים הקודמות. "עוד לא היה פה דבר כזה, השנה זה טירוף", הוא מספר. "אני לא יכול לשבת במרפסת בלי להתגרד".

דקל מאבן יהודה, מוסיף: "הילד שלי גמור מעקיצות". לדבריו, התחושה היא שמדובר בתופעה רחבה בהרבה מהמוכר בשנים קודמות.

"לעתים התגובה כה משמעותית עד שהיא עלולה להידמות לזיהום חיידקי"

"אנחנו בהחלט רואים יותר מטופלים שמגיעים בעקבות עקיצות ותגובות עור לעקיצות", אומרת בתגובה ד"ר אפרת בר אילן, מומחית לרפואת עור ורופאת עור ילדים בכירה בכללית מחוז דן-פ"ת. לדבריה, מדובר בתופעה עונתית מוכרת, אך תנאים כמו לחות גבוהה וריבוי מוקדי מים עומדים עלולים להוביל לעלייה במספר העקיצות ובהיקף הפניות למרפאות. "בקרב ילדים התופעה בולטת במיוחד, משום שחלקם מפתחים תגובות עוריות בולטות יותר לעקיצות יתושים", היא אומרת.

לדבריה, התלונה השכיחה ביותר היא גרד, אך לא מדובר תמיד באי נוחות קלה בלבד. "אצל ילדים רבים הגרד עלול להיות משמעותי ולהפריע לשינה, לריכוז ולתפקוד היום-יומי", היא מסבירה. בנוסף, היא מספרת כי לא מעט ילדים מפתחים תגובות מקומיות נרחבות הכוללות אודם ונפיחות משמעותיים באזור העקיצה. "לעתים התגובה כה משמעותית עד שהיא עלולה להידמות לזיהום חיידקי, ולכן לעתים נדרשת הערכה רפואית כדי להבדיל בין תגובה דלקתית לעקיצה לבין זיהום". עם זאת, היא מדגישה כי תגובות אלרגיות מערכתיות משמעותיות לעקיצות יתושים הן נדירות.

היא מזהירה כי דווקא הגירוד הוא אחד הגורמים המרכזיים לסיבוכים. "כאשר הילד מגרד שוב ושוב, נוצרות שריטות ופציעות קטנות בעור שמפרות את מחסום ההגנה הטבעי שלו", היא מסבירה. "במצבים כאלה חיידקים המצויים באופן טבעי על פני העור, בעיקר סטפילוקוקוס וסטרפטוקוקוס, עלולים לחדור לרקמה ולגרום לזיהומים כמו אימפטיגו ואף צלוליטיס. בנוסף, גירוד ממושך עלול לגרום לצלקות, שינויי פיגמנטציה וכתמים שעלולים להישאר במשך חודשים".

למרות זאת, היא מדגישה כי ברוב המקרים עקיצות יתושים חולפות מעצמן בתוך כמה ימים והן אינן מצריכות טיפול רפואי. "אם מופיעה בצקת משמעותית, במיוחד באזור הפנים או העיניים, אודם מתפשט, כאב משמעותי, חום מקומי, הפרשה מוגלתית, חום גוף או תחושת מחלה כללית - כדאי לפנות לרופא", היא מציינת. לדבריה, גם גרד עוצמתי שפוגע בשינה ובתפקוד, או תגובות חריגות הכוללות קוצר נשימה ונפיחות בלשון או בשפתיים, מחייבים הערכה רפואית.

מדוע יש אנשים שחשים שהם "מגנט ליתושים"?

"לא כל האנשים מושכים יתושים באותה מידה. אחד הגורמים המבוססים ביותר הוא פליטת פחמן דו-חמצני בנשימה, לצד חום הגוף וחומרים נדיפים המופרשים מהעור ומהזיעה", מסבירה הד"ר. "מחקרים מצביעים על כך שגם גורמים גנטיים והרכב החיידקים הטבעי שעל פני העור עשויים להשפיע על מידת המשיכה ליתושים, אולם תחומים אלה עדיין נחקרים", היא אומרת. "יש אנשים שנעקצים יותר מאחרים, והדבר נובע ככל הנראה משילוב של גורמים פיזיולוגיים, גנטיים וסביבתיים. עם זאת, לא כל ההבדלים בין אנשים מובנים כיום במלואם, וחלק מהמנגנונים עדיין נמצאים במחקר".

"אם נעקצתם בשעות האור, סביר מאוד שמדובר בטיגריס האסייתי"

למרות הדיווחים הבלתי פוסקים של תושבים ברחבי הארץ על כמויות חריגות של יתושים, במשרד להגנת הסביבה אומרים כי נכון לעכשיו אין אינדיקציה לכך שמספר היתושים השנה אכן גבוה באופן משמעותי בהשוואה לשנים הקודמות. "באופן טבעי עם העלייה בטמפרטורות ובלחות ישנה עלייה בפעילותם של מזיקים תברואתיים, לרבות של יתושים", אומר ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה. "אנחנו מבצעים לאורך כל השנה ניטורים ולכידות של יתושים כדי לקבל תמונת מצב בכל רחבי הארץ". לדבריו, המשרד מבצע מדי שנה יותר מ-10,000 ניטורים של זחלי יתושים וגלמי יתושים במקורות מים בפריסה ארצית וכן למעלה מ-1,000 לכידות של יתושים בוגרים ברחבי הארץ.

"יש מקומות ספציפיים שבהם יש הרבה יתושים, למשל אזורים של שפכים או מקומות שבהם הצטברו מים עומדים אשר לא טופלו כראוי", הוא מסביר. "אולי באופן נקודתי יש אזורים בארץ שחווים אירועים משמעותיים של עקיצות".

עם זאת, ד"ר רייכר מדגיש כי ריבוי התלונות שמגיעות מהציבור אינו דבר שלילי. "אנחנו דווקא מעודדים אנשים לדווח", הוא אומר. "הרשות המקומית שהיא הגוף האחראי והמוסמך לטפל במפגעים מסוג זה, לא יכולה להיות בכל מקום ובכל זמן. כשאנשים מדווחים שהם נעקצים בפארק, בשכונה או ליד הבית, זה מאפשר לרשות לזהות מוקדי פעילות ולצאת לבדיקות ולבצע הדברה ממוקדת ויעילה במידת הצורך. מעבר לפעילות של הראשות המקומית, יש כלים פשוטים וזמינים המאפשרים לצמצם את הסיכוי להיעקץ: ייבוש מקורות מים עומדים בסביבת המגורים, התקנה של רשתות על חלונות ודלתות, לבוש ארוך בהיר ודק, הפעלת מאוורר או מזגן המכוון לאזור בו נוכחים בני הבית וכמובן מריחה של תכשירים דוחי יתושים".

ד"ר רייכר מדגיש כי אחד הגורמים המרכזיים לתופעה הוא יתוש הטיגריס האסייתי, שהוא יתוש נפוץ מאוד בישראל. "הוא פעיל גם בשעות הבוקר והערב, לא רק בשעות החשיכה, ולכן אנשים פוגשים אותו בתדירות גבוהה יותר בשעות הפעילות שלהם", הוא אומר. "אם אנשים אומרים שנעקצו בשעות האור, סביר מאוד שמדובר בטיגריס האסייתי".

לדבריו, מדובר ביתוש שלא עף למרחקים ארוכים. "אם הוא עקץ אותך, הוא כנראה בקע וגדל בטווח של כמאה מטרים מהבית שלך. במקרים רבים, מקור הבעיה הוא ברז דולף, מים שהצטברו בצעצוע של ילדים, דלי שנשאר בחצר או ניקוז של מזגן. מספיק מוקד קטן כזה כדי לאפשר ליתושים להתרבות".