"כאן לא הארץ המובטחת": גל מחאה נגד התיירים הישראלים בפיליפינים - טענות לחוסר כבוד ובניית התנחלויות
האי שיארגאו, שהיה עד לא מזמן מעוז של שקט עבור המטייל הישראלי, הופך למוקד של התקוממות מקומית נגד מה שנתפס כ"התנחלות ישראלית" בלב הפיליפינים. שילוב בין התנהגות כוחנית של תיירים, הקמת עסקים המבודדים מהקהילה וביקורת פוליטית חריפה על המלחמה, הובילו למחאה הדורשת להגן על כבודם של התושבים המקומיים


במשך עשורים נחשבו האיים הפיליפינים למקלט שקט עבור המטייל הישראלי. בעוד ש"שביל החומוס" של אחרי הצבא מילא את האכסניות של דרום אמריקה או את מסיבות הפול-מון של תאילנד, 7,641 האיים של הארכיפלג הפיליפיני נותרו אלטרנטיבה נישתית, יעד עבור אלו שחיפשו את אתרי הגלישה והצלילה הטובים בעולם, הרחק מהחיכוך שיוצרת תיירות היתר.
אולם כעת המוניטין השלו הזה עומד למבחן חסר תקדים. מחופי הגלישה של שיארגאו ועד למסדרונות משרד התיירות במנילה, שילוב נפיץ של פערי תרבות, טענות ל"קולוניזציה" ורגישויות פוליטיות עולמיות, הצית גל של התנגדות נגד התיירות הישראלית.
המתח הגיע לנקודת רתיחה השבוע בעקבות סרטון ויראלי של מטילדה איירליינס (Mathilda Airlines), יוצרת תוכן פיליפינית בולטת וכוכבת טיקטוק עם למעלה מ-1.2 מיליון עוקבים. מטילדה, המוכרת בזכות פעילותה החברתית, פרסמה ביקורת חריפה על התנהלות הישראלים באי שיארגאו: "לכל התיירים הישראלים חסרי הכבוד בשיארגאו, תקשיבו! האי שיארגאו הוא לא הארץ המובטחת שהובטחה לכם על ידי אלוהים לפני 3,000 שנה, אז כדאי שתפסיקו להתנהג כאילו האי שייך לכם", הצהירה. "תפסיקו להתייחס למקומיים כאל עבדים. לכובשים לא חוקיים אין מקום בשום פינה של שיארגאו. כאן בפיליפינים הכנסת האורחים היא אומנם בחינם, אבל על כבוד אי אפשר להתמקח. ושחררו את פלסטין".
הסרטון שלה מהדהד תחושות גוברות בקרב תושבים הטוענים כי "מיעוט קטן" של מבקרים מכתים את שמם של כל המטיילים הישראלים. ברשתות החברתיות, הסרטון עורר גל של השוואות, כאשר גולשים רבים מותחים קו מחבר בין המתרחש בשיארגאו לבין מוקדים אחרים בעולם כמו ארגנטינה, צ'ילה, קניה ובעיקר תאילנד, שבהם נוצרו "בועות ישראליות" דומות שעוררו חיכוך מקומי.
טענות ל"התנחלויות ישראליות וקולוניזציה"
באי שיארגאו תושבים בעיר ג'נרל לונה, מוקד התיירות המרכזי של האי, הביעו מספר פעמים התנגדויות למה שהם מכנים מובלעות בסגנון קולוניאלי של ישראלים. מפגינים מקומיים אף קיימו צעדות לאורך "גשר השקיעה" (Sunset Bridge) במחאה על הקמתו של בית חב"ד במקום.
"נוכחותם של אנשים הקשורים לצבא הישראלי יצרה אי-נוחות בקהילה שלנו", אמרה מריה לליין טוקונג, פעילה קהילתית באי. תושבים הגישו עצומות נגד הפרויקט, תוך שהם מצביעים על בעיות תכנון ובנייה וחוסר הסכמה מצד הקהילה. אנשי דת מהכנסיות המקומיות הצטרפו למחאה וטענו כי הקמת המבנה "עוררה פילוג, חרדה ותרעומת", תוך שהם טוענים כי אינטרסים זרים מקבלים עדיפות על פני רווחתם של תושבי שיארגאו.
הדיון הציבורי קיבל זרקור השבוע בעקבות הצפה מחדש של דיווחים על עימות אלים במסעדה מקומית. על פי עדות של חברה בקהילת הטרנסג'נדרים המקומית, ויכוח מילולי הסלים לאחר שתייר ישראלי התפאר לכאורה בעוצמתה של מדינתו והצהיר: "בגלל זה אנחנו הורגים את כל הפלסטינים". העדה טוענת כי האיש חזר למקום כעבור מספר דקות עם קבוצה של חמישה עד שבעה חברים, כשהם צועקים קריאות טרנספוביות ומשליכים אבנים לעבר תושבים. אחת האבנים פגעה לכאורה בראשה של נערה מקומית. "אנחנו רוצים להעלות את המודעות לטרור שחלק מהאנשים הללו מביאים לאי השלו הזה", כתבה העדה. בעוד שהפיליפינים היא מדינה המקדמת הרמוניה חברתית (pakikisama), סגנון התקשורת הישראלי האסרטיבי נתפס לא פעם על ידי המקומיים כיהירות או תחושת זכאות.
תגובת הרשויות: גירוש ו"רשימות שחורות"
בתגובה לדיווחים, רשות ההגירה והשלטון המקומי עברו ממדיניות של פתרון סכסוכים בדרכי נועם לאכיפה נוקשה. דוברת רשות ההגירה, דנה סנדובל, אישרה כי הרשויות עוקבות כעת מקרוב אחר נתינים זרים, וכי צעדים של גירוש מיידי והכנסה לצמיתות לרשימה שחורה עומדים על הפרק עבור כל מי שיפר את החוק או יפר את הסדר הציבורי. בג'נרל לונה, המשטרה הגבירה את אכיפת העוצר על מסיבות ליליות והידקה את הפיקוח על פעילות עסקית לא חוקית של זרים. משרד התיירות הפיליפיני כבר העביר את חששות התושבים ישירות לשגרירות ישראל במנילה, תוך הדגשה כי בעוד שהפיליפינים נותרת מדינה מסבירת פנים, הזכות לבקר בה מותנית בכיבוד המסורת המקומית, תקנות איכות הסביבה וקוד הלבוש השמרני של הקהילות הכפריות.
מבחינה היסטורית מערכת היחסים בין שתי המדינות התאפיינה בחמימות עמוקה, עוד מהתקופה שבה הפיליפינים פתחו את שעריהם לפליטים יהודים בזמן השואה. כיום, למעלה מ-40 אלף מטפלים פיליפינים נחשבים לחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. קשר זה בין העמים שימש באופן מסורתי כבלם נגד מתיחויות אזוריות. עם זאת, בשעה שטיסות ישירות בין תל אביב למנילה צפויות להתחדש בהמשך השנה, הרצון הטוב ההיסטורי הזה עומד למבחן. עבור תושבי שיארגאו, האכיפה הנוכחית נתפסת כהגנה הכרחית על כבודם. הפיליפינים נותרים גן עדן, אך נראה כי המקומיים דורשים כעת שכבוד יהיה מחיר הכניסה אליו.