"מטונפת, מרושעת ומסוכנת": הישראלים מזהירים מפני היעדים שלא כדי לנחות בהם
בזמן שנתב"ג מתמלא מחדש, חברי קהילת "טיסות סודיות" חושפים את הפער שבין הפילטרים באינסטגרם למציאות המאכזבת בשטח. מעדויות על תחושת "בועה מלאכותית" בדובאי ולאס וגאס, דרך חוויות של עוינות ולכלוך בבירות אירופה הקלאסיות כמו פריז ולונדון, ועד למפגעים סביבתיים ומוסריים בתאילנד ובאתיופיה. אלה הדיס-המלצות של הישראלים


כולנו מכירים את התחושה הזו: אתם נוחתים ביעד שכולם הבטיחו לכם שהוא "גן עדן", אבל תוך שעה אתם מוצאים את עצמכם מחשבים את הקץ לאחור עד לטיסה הביתה. זה יכול להיות בגלל יחס קר מהמקומיים, מחירים מופקעים, או פשוט תחושה שהמציאות רחוקה מאוד מהתמונות המלוטשות באינסטגרם.
רגע לפני שהישראלים חוזרים לפקוד את נתב"ג בכמויות, ומחפשים את היעד לחזור בו לשגרה, ביקשנו מחברי קהילת הפייסבוק של "טיסות סודיות" לענות על שאלה כנה במיוחד: לאיזה יעד שביקרתם בו בעבר לא הייתם חוזרים בחיים, ולמה? התשובות, כצפוי, לא עשו הנחות לאף אחד. מצד אחד עומדים יעדי היוקרה המנצנצים, ומהצד השני בירות אירופה הקלאסיות, שחלק מהמטיילים טוענים שהן פשוט הפכו למלכודת אחת גדולה.
הבועה שהתפוצצה: דובאי ולאס וגאס על המוקד
אם יש משהו שחוזר על עצמו בתלונות המטיילים, זו תחושת ה"מלאכותיות". דובאי, שהפכה ליעד לוהט עבור הישראלים בשנים האחרונות, חוטפת הפעם אש. עבור חבר הקהילה סקופי, מדובר ב"עיר זוועה שבה הכל בכאילו", וגם מאיה מחזקת: "מקום בלי היסטוריה, רק כסף". קטיה מוסיפה שהמחסור בטבע, בירוק ובנהרות הפריע לה מאוד בחופשה: "נסעתי לשם כי לא הייתה ברירה, אבל הטבע הוא הכי חסר בעיניי".

גם "עיר החטאים" האמריקאית, לאס וגאס, לא יצאה נקייה. "הבנתי את הקונספט אחרי פעם אחת", כתבה אריאלה, וזכתה לגיבוי מיידי מנועה שהוסיפה: "אחרי יום אחד שם רציתי להתחפף. זולה, מצועצעת, רועשת ומסריחה מסיגריות בכל פינה". נראה שעבור מטיילים רבים, האורות הנוצצים והקזינו פשוט לא מספיקים כדי להחזיק חופשה שלמה.
אירופה הקלאסית? "האנשים שם פשוט מרושעים"
כשמגיעים לאירופה, נראה שהיחס של המקומיים הוא הגורם המכריע. ויקי לא חוסכת במילים על בירת הממלכה הבריטית: "בלונדון יש רשמית האנשים הכי לא נחמדים בעולם. אפילו עבור הבריטים, הלונדוניים בלתי נסבלים".
אבל הסיפור הקשוח ביותר מגיע דווקא מפריז. הגולשת PeacefulCrocodile שיתפה בחוויה מטלטלת של מעקב ברחובות העיר: "האנשים מרושעים והעיר מטונפת. רדף אחריי בחור מוסלמי מעל שעה, וכל קבוצת צעירים שניגשתי אליהם לבקש עזרה העמידו פנים שהם לא מדברים אנגלית. אין לי מושג איך יוצאת מהמקום הזה אומנות מדהימה עם אנשים כאלה מעפנים". איריס הוסיפה זווית אקטואלית וציינה שלא תחזור לפריז גם בגלל האווירה העוינת כלפי ישראל.

גם השכנות מהמזרח והדרום לא חמקו מהרדאר של חברי הקהילה. יונתן סימן את בלגיה כיעד משעמם ויקר עם תחושה לא נעימה לישראלים, בעוד נאווה קבעה שמונטנגרו מאכזבת בגלל יחס לא נעים ואוכל בינוני, אם כי כאן התפתח ויכוח, כשרינת מיהרה להגן על היעד וטענה שהאוכל דווקא מצוין.
"אי אפשר לנשום": הלכלוך והזיהום שהורסים את החוויה
עבור חלק מהמטיילים, הבעיה היא פיזית לגמרי. תהילה סיפרה על בנגקוק: "אי אפשר לנשום שם. רמת זיהום האוויר הייתה כל כך גבוהה שחזרתי עם אסטמה". אתי שיתפה בתחושות קשות מתאילנד מזווית אחרת, מוסרית יותר: "מדינה שמותר בה הכל, אין באמת ערך לחיי אדם, ילדות בנות 15 על ברכי גברים זקנים. אני לא חוזרת לשם".

בגזרת הלכלוך, נאפולי ממשיכה לככב ברשימות השחורות. MotivatedFlower הגדירה אותה כ"מלוכלכת, צפופה ולא יפה", ו-elecrician סיפק תיאור גרפי במיוחד של אדיס אבבה שבאתיופיה: "מהמסריחות והמגעילות שנתקלתי, טינופת וצחנה בכל מקום".

לפעמים האכזבה היא פשוט פער בין השיווק למציאות. שושי ציינה שסרי לנקה היא ממש לא מה שמראים בתמונות, ובני סיכם את החוויה שלו ברומניה במילה אחת: "עלובה". אפילו בודפשט האהובה בדרך כלל לא הצליחה להרשים את איריס, שקבעה בפשטות: "לא התלהבנו ולכן לא נחזור".
