לשבור רגל: הניתוח היקר והכואב שעוזר לגבוה בעד 15 ס"מ
משלמים מאות אלפי שקלים, מנסרים את רגליהם ומסובבים בכל יום בורג שמפריד בין חלקי העצמות במילימטר נוסף: הצצה לקליניקה הטורקית שאליה מגיעים מטופלים מכל העולם לניתוחי הגבהה קוסמטיים – והאזהרה החמורה של שירותי הבריאות: "סיכונים משמעותיים, כולל מוות"

טורקיה מושכת אליה תיירים רבים שמגיעים לצורך הליכים פלסטיים שונים. בעוד רבים מהם רוצים לטפל בנשירת שיער ומגיעים לצורך השתלת שיער, מתרחבת התופעה של אלה שמגיעים כדי לעבור ניתוח להגבהה – תהליך מורכב שבסופו הם מוסיפים עד 15 ס"מ לגובהם.
בריטים הם חלק גדול מהתיירים שמשלמים על חבילות נופש של 3 חודשים הכוללות את הניתוח, שבו מנתחים מנסרים את רגלי המטופלים – ולאחר מכן מפרידים בין החלקים המקשרים במשך חודשים כדי להאריך אותם בעוד מסת עצם חדשה צומחת ברווח. ה-NHS (שירות הבריאות הלאומי בבריטניה) הזהיר את הבריטים מפני ביצוע ההליך וציין כי הוא כרוך בסיכון גבוה לסיבוכים חמורים כגון זיהום, נזק לעצבים ונכות קבועה.
המירור קיבל גישה לקליניקת Wannabetaller באיסטנבול – שהפכה למרכז עולמי מרכזי עבור הניתוח – שם גברים סיפרו לעיתון הבריטי כיצד הם מרגישים להיות גבוהים יותר ישפר את ההערכה העצמית שלהם.
"מרבית המטופלים הם גברים", מסביר המנתח הראשי "ר יונוס אוק בריאיון למירור. "חלק מהמטופלים מספרים שצחקו עליהם כשהיו ילדים בשל הגובה שלה, חלקלא מצליחים למצוא בת זוג ולבנות מערכת יחסים. כשאנחנו מוסיפים 8 ס"מ או 9 ס"מ לגובה שלהם הם מרגישים טוב יותר".

איך זה עובד?
הניתוח להארכת גפיים, המכונה אוסטאוגנזה מוסחת (distraction osteogenesis), כולל שבירה של עצמות הירך או השוקה, או את שתיהן – ומפריד בהדרגה את המקשרים, מה שמאפשר לעצם חדשה לצמוח ברווח.
טכניקת ההארכה על גבי מסמר (LON) הנפוצה ביותר כוללת קידוח בחלל הפנימי של עצם הרגל והחדרת מסמר נפתח, המחובר למסגרת מתכת מחוץ לרגל. הניתוח הראשוני, שנמשך שעתיים וחצי, מפריד את העצמות בחצי סנטימטר. לאחר מכן, המטופל מסובב בורג במסגרת החיצונית כדי להפריד את העצמות במילימטר נוסף בכל יום. זה השלב שבו המטופלים חווים כאב, שכן גם השרירים והעצבים נמתחים.
מאות אנשים ברחבי העולם עוברים את ההליך מסיבות קוסמטיות מדי שנה, כולל מספר קטן של אנשים בבתי חולים פרטיים בבריטניה, שם המחיר עומד על כ-350 אלף שקל, בערך פי חמישה מאשר בטורקיה - שם המחיר עומד על כ-70 אלף שקל.
"הרגשתי שאני נמוך מדי בגובה 1.70 מטר ורציתי להגיע ל-1.80 מטר", מספר ברטראנד דרמנין, בן 23 מצרפת, שעבר את הניתוח במרפאה באינסטנבול לאחר שנחשף אליו בטיקטוק. בזמן שרגליו מחוברות לברזלים הוא מסביר: "עשיתי את זה כדי שארגיש טוב יותר עם עצמי ואהיה בעל ביטחון עצמי גבוה יותר".

"זה תמיד הפריע לי", אומר רוברט, מהנדס בשנות ה-50 לחייו מאורגון, ארה"ב, שגם הוא עבר את הניתוח במרפאה הטורקית. "אני בגובה 1.57 ואני פשוט רוצה להיות בגובה ממוצע, כמו 1.70, זה מפריע לי אז אני פשוט רוצה לעשות את זה כדי להוציא את זה מהראש שלי, להיות לא גבוה מדי ולא נמוך מדי. הרגשתי שזה שווה את הסיכון כדי שבסופו של דבר יהיה לי ביטחון עצמי טוב יותר".
"סיכונים משמעותיים, כולל מוות"
ניתוח להארכת רגליים בוצע לראשונה בילדים שנולדו עם רגל אחת ארוכה באופן משמעותי מהשנייה, כדי לתקן מה שאחרת היה הופך לנכות לכל החיים. ב-NHS מזהירים בריטים מפני נסיעה לטורקיה כדי לעבור את ההליך מסיבות קוסמטיות, וטוענים כי אם הוא לא מבוצע בקפידה וכי מדובר בסיכון גבוה. הם מזהירים כי עצמות שהופרדו מהר מדי עלולות שלא להתאחות, או שיצמחו יחד עם רקמה שבירה מדי מכדי לשאת את משקל הגוף, והרגליים עלולות להסתיים באורכים שונים.
"ניתוח מסוג זה הוא אינו פתרון מהיר וטומן בחובו סיכונים משמעותיים, כולל מוות", מזהיר פרופ' טים בריגס מנתח אורתופדי בריאיון למירור. "מטופלים הניגשים לניתוח המפרך הזה עומדים בפני חודשים של טיפול כואב במיוחד, עם סיכון מוגבר לזיהום פוטנציאלי, נזק לעצבים, קרישי דם ואפילו נכות קבועה, ויש לשקול אותו רק כאשר יש צורך קליני אמיתי. כל מי ששוקל את הניתוח הזה מסיבות קוסמטיות בחו"ל צריך לחשוב היטב על ההחלמה הארוכה ועל הסיכונים".
ד"ר אוק החל לבצע הארכת רגליים מסיבות קוסמטיות לפני ארבע שנים וכעת ביצע זאת ב-270 אנשים, בעיקר גברים, שרצו רגליים ארוכות יותר, וב-12 אנשים, בעיקר נשים, שרצו רגליים קצרות יותר.
"המקסימום שהגעתי אליו הוא 18 ס"מ, כולל הארכת הרגל התחתונה והרגל העליונה", הוא מסביר. "אני ממליץ על מקסימום 15 ס"מ, והממוצע בניתוחים שלי הוא 8 ס"מ. אם המטופל מעל גיל 50 אני ממליץ על מקסימום 6 ס"מ. אם אלסטיות העצם של המטופל טובה הם הולכים על 10 ס"מ. כל מטופל הוא שונה".
בנוגע לסיכונים והאהזרות בנוגע להליך המורכב אומר אוק כי הוא גלוי לחלוטין עם מטופליו לגבי סיבוכים פוטנציאליים. הוא טען שאף אחד ממטופליו לא חווה שברים בעצמות לאחר הניתוח, ואם צילומי רנטגן שנלקחים מדי שישה שבועות מצביעים על כך שמסת עצם חדשה אינה צומחת ברווח, המטופלים מוחזרים לניתוח נוסף.
"אנחנו מסבירים הכול", הוא טוען. "אני אומר למטופלים שהם יכולים לחפש את הניתוח בגוגל או ב-AI, שיקראו ואז יחזרו ונדבר".
