מעמיסים ללא הכרה: הנזקים הבריאותיים והנפשיים שעלול לגרום טרנד החלבונים

עוד ביצה, עוד שייק חלבון, עוד קוטג' ועוד פרוסת עוגה מחלבוני ביצים בלבד: ברשתות החברתיות, ובעיקר בטיקטוק, צובר תאוצה טרנד שמעודד בני נוער להגדיל משמעותית את צריכת החלבון שלהם במטרה להתחטב, לבנות שרירים או לשפר את המראה החיצוני. אלא שלדברי מומחים, מאחורי הטרנד הפופולרי מסתתרת סכנה של תזונה לא מאוזנת ואף פגיעה ביחסים עם האוכל.

"חלבון הוא רכיב חיוני לגדילה ולהתפתחות תקינה של ילדים ובני נוער, אך רוב המתבגרים מקבלים את הכמות הדרושה להם מהתזונה היומיומית", מסבירה אולגה שניידר, דיאטנית במרפאת נווה עתלית של כללית. לדבריה, בני נוער זקוקים לכ-0.85 עד 1.55 גרם חלבון לכל קילוגרם משקל גוף ביום, בהתאם לרמת הפעילות שלהם. כך למשל, נער בן 14 השוקל 50 קילוגרם זקוק לכ-42.5 גרם חלבון ביום בלבד – כמות שניתן להגיע אליה בקלות באמצעות שתי ביצים, מנת עוף וקצת גבינה, ללא צורך בשייקים, אבקות או מוצרים מועשרים.

"גוף מתפתח זקוק גם לפחמימות"

אלא שבפועל, הטרנד ברשתות החברתיות מעודד לעיתים צריכת חלבון גבוהה בהרבה, ולעיתים אף מלווה בהפחתה משמעותית של פחמימות. "הבעיה אינה רק עודף החלבון, אלא חוסר האיזון שנוצר", מסבירה שניידר. "גוף מתפתח זקוק לפחמימות כמקור האנרגיה המרכזי שלו. כאשר מפחיתים אותן בצורה חדה, הגוף עלול להשתמש בחלבון כמקור אנרגיה במקום לנצל אותו לבניית שרירים ותהליכי גדילה".

לדבריה, צריכת חלבון מוגזמת לצד תזונה לא מאוזנת עלולה לגרום בטווח הקצר לבחילות, שלשולים ועומס מטבולי, ובטווח הארוך להכביד על תפקוד הכליות אצל מי שסובלים מבעיות כליה. בנוסף, היא עלולה לדחוק מהתפריט קבוצות מזון חשובות כמו ירקות, פירות ושומנים בריאים וליצור חסרים תזונתיים.

"המעבר לתפריט נוקשה המבוסס על ספירת גרמים של חלבון עלול להוביל לעיסוק אובססיבי באוכל"

מעבר להשלכות הבריאותיות, שניידר מזהירה גם מפני ההשפעה הנפשית של הטרנד. "המעבר לתפריט נוקשה המבוסס על ספירת גרמים של חלבון עלול להוביל לעיסוק אובססיבי באוכל, שקילה ומדידות, חרדה סביב ארוחות ורגשות אשמה. במקרים מסוימים זה אף עלול להגביר את הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה ולפגיעה בדימוי הגוף".

מה הפתרון?

לדברי שניידר, דווקא הארוחות המשפחתיות יכולות לשמש עוגן חשוב. ארוחות משותפות מאפשרות להורים להוות דוגמה לתזונה מגוונת ומאוזנת, וגם לזהות מוקדם שינויים מדאיגים בהרגלי האכילה של ילדיהם.

"המסר הוא שחלבון חשוב, אבל הוא לא פתרון קסם", מסכמת שניידר. "בריאות אמיתית נבנית מתזונה מגוונת ומאוזנת, לא מטרנדים קיצוניים שמבטיחים תוצאות מהירות".