אפילו עם פרקט: נמצא המקלט הכי יפה בארץ
המלחמה אולי הורידה את כולם למקלטים, אבל עבור לא מעט שכנים ברחבי הארץ, הירידה הזו הפכה להזדמנות לא צפויה ליצירת קהילה. בין קירות הבטון האפורים צמחו יוזמות קטנות של עיצוב, יצירה ושיתוף, שהפכו את המרחבים המוגנים ממקום מאיים ומנוכר לחלל כמעט ביתי, כזה שמרכך את המתח, מקרב בין זרים ומכניס מעט אור לרגעים הכי לחוצים

לא מעט בדיחות רצו ברשת על ההיכרות השטחית בין שכנים בבניין, שהלכה והתהדקה בתקופת המלחמה. דווקא במקלט עבר המבט החשדני של הפעם הראשונה להינד ראש קטן בפעם הבאה, ולאחר מכן, מספרת הבדיחה, השכנים כבר משתפים במחלות. הפרודיה הזו לא לגמרי מנותקת מהמציאות, ונראה שבתוך החושך התת-קרקעי של המקלט נדלק אור אחר, שמביא איתו הפגת חששות וחיוכים, השקעה מינימלית אך מורגשת בעיצוב ותחושה כמעט סלונית. "אפקט המקלט" לא משאיר קירות בטון חשופים, מביא איתו עציצים, שטיחים ואפילו תמונות על הקירות. כך נראית אחווה מקומית בצל המלחמה.
ירושלים: מחצלות, מזרנים וציורים משותפים
לשני בניינים בשכונת קטמון בירושלים יש מקלט משותף אחד, וחוץ מהשכנים שעולים ויורדים ממנו אל ביתם, מזדמנים אליהם גם אזרחים רנדומליים שמוצאים מולם ברחוב את השלט "למקלט". "כשאוטובוס עוצר ברחוב המרכזי ופותח את הדלתות בזמן אזעקה, ואין להם לאן ללכת, הם נכנסים אלינו", אומר גדי ורשבסקי, תושב אחד הבניינים. אחרי שבועיים במקלט החליטו הוא ואשתו ננה להשקיע בו מעט, כדי לא להשאיר אותו כחוויה מפחידה עבור השכנים והילדים. "הוא היה מקום ממש מפחיד עם רצפת בטון חשופה, בלי תאורה, דלת שעלולה לנעול אותך בפנים וציוד ישן שהצטבר עם השנים. להיכנס אליו באזעקה היה מלחיץ יותר מלהישאר בבית, ורוב השכנים פשוט לא באו".

כדי להפוך את המקום לסביר יותר, התקינו גרילנדה של אור צהוב ונעים, פינו מה שלא צריך, ניקו כמה שאפשר והניחו משטחי עץ ועליהם מחצלות, מזרנים וכריות. "הבאנו דפים, מתלים, צבעי פנדה וטושים, וכשהשכנים היו מתוחים ולא ידעו אם לדבר או לא, הם התחילו לצייר ציורים כמו הילדים. לאט לאט הציורים הלכו והתרבו, ותלינו אותם על הקיר עם חוטים שהידקנו למסמרים ישנים ביציקות הבטון. הילד שלנו צייר מפלצות מכל מיני סוגים, מישהו אחר צייר ציורי נוף, חב"דניק הביא עפרונות ושכנה אדריכלית ציירה דברים אחרים. הקירות המכוערים התחילו להיראות יפים יותר ושכנים התחילו להביא ספרים".

היום השכנים כבר מכירים זה את זה, ובלילה כשנפגשים חלק מהם משתרעים על המחצלות אבל החלק הערני יותר ממשיך בציורים. "זו תרפיה מדהימה למקלטים שהם שטחים מתים והזמן בהם מת, כל אחד והחרדות שלו, לרוב בלי קליטה, עם חדשות לא מעודכנות ושיחות על בומים. בואו נצייר פרפרים, פרחים ונחזור רגע לתקופת הגן עם פיות, מפלצות ושדים. כולנו התחברנו ויצרנו מהלימון לימונדה. לדעתי צריך לעשות סיור בין מקלטים מצוירים".
בית חנן: פנלים, פורמייקות ועציצים
גם דרורה פסטרנק מהיישוב בית חנן מבלה זה חודש ימים עם השכנים במקלט הציבורי. "חלק מהשכנים הביעו אי-נחת מהמראה המשמים של המקלט. כמעצבת לקחתי יוזמה. שלפתי מהמחסן ציורים שקיבלתי מגיסתי המוכשרת שמגוררת בדיור מוגן בשורש, מצאתי שאריות של פנלים פולימריים, דוגמאות של פורמייקות מהקטלוג של בירמן. רכשתי עציצים זולים באיקאה וגייסתי את המתקין הנאמן שלי עילם עמוסי, ותוך שעה הכנסנו קצת אסתטיקה למקלט".


קריית אונו: מנעולים אלקטרוניים כלקח מסבב קודם
גם בקריית אונו יש מקלטים שווים שמושכים את תשומת לב התושבים והמזדמנים למקום. "הייתי אתמול בערב במקלט ציבורי בקריית אונו - המקלט הכי מושלם שנתקלתי בו עד היום", כותב אורן דניאלי ב-X. "תת-קרקעי, שתי דלתות מקלט בתת-קרקע, מיזוג, אינטרנט אלחוטי, רצפת פרקט!!! שירותים מסודרים ונקיים והמון מקומות ישיבה". חוץ מפרקט נראית תקרה אקוסטית מושקעת עם תאורה שקועה. ללא ספק חוויה תת-קרקעית אחרת.

"המקלטים בקריית אונו משמשים לכל השנה, לחוגים, בית ספר למוזיקה, סטודיו לפיאלטיס, חוג לילדים", נכתב באחת התגובות. "כמה רוצים שם לינה וארוחת בוקר?", התלהב מגיב אחר. איתן אלחדז ברק, כתב מקומי ותושב העיר, מספק לנו את ההסבר: "המקלטים והמרחבים המוגנים היו מוכנים הרבה בזכות תושייתה של סמדר סוויסה ממחלקת החירום של העירייה. עם תחילת המערכה היא דאגה לפתיחת המקלטים ולהסבתם למרחבים נעימים עבור משפחות. היום כלקחי הסבב הראשון של המלחמה התקינו מנעולים אלקטרוניים שנפתחים בעת חירום".
מקלט ציבורי בקריית אונו שעבר שיפוץ והוסב למועדון תנועת הנוער של חב"ד המקומי כולל שולחן סנוקר שולחן טניס, טלוויזיה, מזגנים, עיצוב קירות, מטבח מאובזר, ספות רכות. "ממש ליגה", אומר אלחדז ברק.
