השכנים התאהבו בזכות דליפת מים - והפכו שתי דירות לקומפלקס משגע

"בימים האחרונים פינטרסט מראה לי תמונות מדירה מהממת בסאו פאולו שפשוט לא יוצאת לי מהראש", שיתפה בפוסט מיכל כרמון, "והייתי חייבת לשתף כי זה באמת יוצא דופן. אז כמו שאני – מידענית במקצוע ובנשמה – הלכתי לקרוא על הדירה הזאת. הסיפור עצמו נשמע כמו התחלה של סרט רומנטי מסוף הניינטיז: הוא גר בקומה הראשונה, היא בשנייה, והייתה בעיה של דליפת מים. הם כמובן נפגשו כדי לפתור את הבעיה ו… התאהבו. בהמשך החליטו לאחד את שתי הדירות לדופלקס אחד, ענקי ומלא אופי".

​מעבר לסיפור הרומנטי, כתבה, העיצוב שם פשוט מרהיב. "הם הפכו את הבית לסוג של ג'ונגל עירוני, עם המון צמחייה שמשתלבת בכל פינה ונותנת תחושה של טבע בלב העיר. מה שיפה זה שהם לא רק התמקדו באסתטיקה, אלא באמת השקיעו בקיימות".

כיוון שגם אנחנו התרגשנו, שמחנו לנבור קצת בפרטי הדירה, ובעוד עבודות של משרד האדריכלות האחראי לה, Messa Penna. אכן, זה אחד הסיפורים האלה שנשמעים כמעט טובים מדי בשביל להיות אמיתיים. הוא גר בקומה התחתונה, היא גרה מעליו, וביניהם הפרידה רק תקרה - עד שדליפת מים קטנה אילצה אותם להיפגש. מה שהתחיל כתקלה טכנית הפך לסיפור אהבה, ובהמשך גם להחלטה לאחד את שתי הדירות לדופלקס אחד גדול, פתוח ומלא אופי, בלב סאו פאולו.

את תכנון הבית, כך מסופר, הפקידו בני הזוג בידי משרד האדריכלים עם בקשה ברורה: ליצור חלל שמרגיש אישי, חם ומעורר השראה, אבל גם כזה שמבוסס על עקרונות של קיימות וצמצום השפעה סביבתית. התוצאה היא דירה עם תקרה כפולה שמכניסה אור ואוויר, ומשלבת בין שפה מודרנית-עירונית לבין חומרים גולמיים וטבעיים.

המשימה המרכזית שעמדה לפני האדריכלים בדופלקס הזה הייתה אחת: ליצור חלל מגורים מרשים - ובאותו הזמן לשמור על השפעה סביבתית מינימלית לאורך כל התהליך. בכל פרט קטן ניכרת ההתחייבות לקיימות: כל החומרים והגימורים נבחרו מתוך שיקול סביבתי קפדני, וגם שאריות הבנייה טופלו בצורה מקצועית.

שמונה חודשים לקח השיפוץ, ובסופו נראה הדופלקס, שגודלו 220 מ"ר, כמו יצירת אומנות מגובשת - בטון חשוף לצד אלמנטים תרבותיים בהשראת פרויקטים של בני הזוג באזור האמזונס, מה שמוסיף לדירה הזהות הייחודית שלו, גרם מדרגות בטון שממשיך את השפה העיצובית באופן טבעי, והצמחייה שנמצאת בכל פינה מעניקה חיים ותחושת התחדשות.

לאורך כל הפרויקט נעשו בחירות מודעות: הקירות נצבעו בצבעים אקולוגיים על בסיס אדמה, שמאפשרים להם "לנשום" ותורמים לאיכות האוויר בבית; רצפת הבטון יוצרה משאריות תעשייתיות ומשולבת בזכוכית ממוחזרת, והבטון עצמו נשאר חשוף - לא רק כבחירה אסתטית, אלא גם מתוך רצון לצמצם שימוש בחומרי גמר מיותרים. במטבח שולבו משטחים מאבן קוורץ ממוחזרת, ורהיטים קיימים עברו חידוש וריפוד מחדש בבדים ממוחזרים.

גם בעץ שנבחר לשימוש בדירה הושם דגש על מקור חוקי ובר קיימא, והקו הכללי נמנע מפתרונות נוצצים לטובת חומריות כנה ושימוש חוזר. לצד הבטון והקווים התעשייתיים נכנסים לחלל אלמנטים מסורתיים מהאמזונס - סלסילות קלועות, טקסטורות גולמיות וחפצים שנאספו לאורך השנים - שיוצרים ניגוד רך ומכניסים סיפור, תרבות וזיכרון אל תוך המעטפת העירונית.

הצמחייה משחקת כאן תפקיד מרכזי, ומלווה כמעט כל פינה בבית, עד שהדירה מרגישה כמו ג’ונגל עירוני קטן. הגוונים נותרו שקטים וניטרליים, כדי לתת לטבע ולחומרים עצמם לדבר. גם בחללים האינטימיים, כמו חדר השינה, נשמרת אותה שפה רגועה, עם טקסטיל נעים ותחושה של מקום שנועד באמת למגורים - לא רק להצטלם יפה.

>> וגם זה בית דומה ומושלם בברצלונה

הקשבה לאנשים שחיים בבית

אבל זה לא הפרויקט היחיד היפה של הסטודיו. בפרויקט חדש יחסית של משרד האדריכלות Messa Penna, דירה ישנה ברובע ג’רדינס היוקרתי בסאו פאולו עברה מהפך מוחלט והפכה לבית עכשווי, פתוח ומדויק לצרכים של משפחה שחיה בו ביום-יום. זוהי דירה רחבת ידיים, כ-265 מ"ר, שעברה תכנון מחדש מהיסוד, מתוך רצון לייצר חלל נעים, זורם ופונקציונלי, בלי לוותר על אופי וחומריות. זהו פרויקט סולידי יותר, אבל לא פחות יפה.

כבר בכניסה מורגשת הבחירה לפתוח את החללים הציבוריים ולחבר בין הסלון, פינת האוכל והמטבח לכדי אזור אחד גדול ומזמין, שמתאים גם לחיי משפחה וגם לאירוח. המטבח קיבל נוכחות מרכזית במיוחד, עם בר גורמה שמשמש כנקודת מפגש יום-יומית, ולא רק כאזור עבודה סגור. החלוקה החדשה מאפשרת תנועה חופשית בבית, כניסת אור טבעי, ותחושת מרחב שמאפיינת את כל הדירה.

הקו העיצובי משלב חומרים איכותיים ועמידים, לצד ריהוט שתוכנן במיוחד עבור החלל. במקום להעמיס, האדריכלים בחרו בשפה מאופקת יחסית, שמדגישה פרטים מדויקים: עבודות נגרות מותאמות אישית, פתרונות אחסון חכמים, שימוש בעץ ובחומרים טבעיים, וגימורים שמרגישים על-זמניים ולא טרנדיים. כל הבחירות נעשו מתוך מחשבה על שימוש ארוך טווח, תחזוקה נוחה וחיים אמיתיים בבית פעיל.

גם מאחורי הקלעים נעשתה עבודה יסודית: תשתיות החשמל והמים חודשו, מערכות ישנות הוחלפו, והדירה כולה הותאמה לסטנדרטים עכשוויים של נוחות ובטיחות. החדרים הפרטיים שומרים על אותה שפה רגועה, עם דגש על פונקציונליות, שקט וחומרים נעימים, שמייצרים תחושת בית ולא של חלל תצוגה.

זהו פרויקט שממשיך את הקו שמאפיין את קו המשרד בשנים האחרונות: פחות הצהרות דרמטיות, יותר הקשבה לאנשים שחיים בבית. דירה עירונית שעברה המצאה מחדש, לא כדי להרשים – אלא כדי לעבוד נכון, להרגיש מדויקת, ולהחזיק לאורך זמן.