בעקבות המלצת טיקטוק: ניסתה טיפול ביתי "טבעי" לאקנה - ונכוותה בפנים

אקנה היא אחת מתופעות העור המטרידות ביותר. פעמים רבות היא גורמת לא רק לפגיעה במראה החיצוני, אלא גם לדימוי גוף ירוד יותר ולפגיעה בביטחון העצמי.

ברשתות החברתיות, ובעיקר בטיקטוק, אפשר להיתקל בימים אלה ב“מומחיות טיפוח” שמבטיחות פתרונות מהירים וזמינים לטיפול ביתי בתופעה - לרוב בעזרת חומרים שמוגדרים כ"טבעיים" ובטוחים. אצל גילי (שם בדוי), זה נגמר בפגיעה ממשית בעור.

גילי נחשפה להמלצה של משפיענית טיפוח טבעי שהפנתה לתערובת שמנים אתריים: שמן עץ התה, לבנדר, לימון ומעט חומץ תפוחים. בסרטון, שזכה למאות אלפי צפיות, נטען כי מדובר בטיפול שמייבש פצעונים “בתוך לילה”. גילי מרחה את התערובת בנדיבות על כל הפנים. בבוקר הופיעה כווייה חמורה. “חשבתי שזה עובד, וזה פשוט השלב הרע ואז יגיע השלב הטוב", סיפרה גילי, שפעלה בהתאם להסבר שניתן בסרטון, והמשיכה למרוח גם בלילה נוסף. לאחר מכן כבר הופיעו שלפוחיות.

“היא נכנסה אליי למרפאה בוכה, עם אדמומיות קשה בפנים, קילוף ושלפוחיות קטנות”, מספר ד”ר רון יניב, מומחה לרפואת עור ואסתטיקה ואחראי תחום רפואת עור במאוחדת, שטיפל בגילי. “היא הראתה לי את הטלפון ואמרה: 'זה עבד לה מעולה, יש לה מיליון עוקבים. חשבתי שאם זה טבעי'.

הד"ר בדק אותה והבין שמדובר בדרמטיטיס מגע חמור - כווייה כימית שנגרמה מאותו תכשיר "טבעי" שנמרח על עור הפנים בעקבות הסרטון שראתה ברשת. האבחנה המדויקת שלו הייתה Irritant Contact Dermatitis - דלקת עור ממגע מגרה. "זו תגובה ישירה של העור לחומר מגרה, והיא מוגדרת למעשה כווייה כימית קלה", מסביר ד"ר יניב, ומוסיף שהוא נתקל לא מעט בתופעה. "אחד המשפטים הכי נפוצים שאני שומע מהמטופלים שלי הוא 'זה טבעי, אז זה בטוח'. אבל לא כל מה שטבעי אכן בטוח, ולפעמים הוא אף עלול להוביל לנזק ממשי. שמנים אתריים, למשל, הנתפסים כעדינים ולא מזיקים, עלולים להיות חומרים מגרים מאוד כאשר משתמשים בהם בריכוז גבוה או ללא דילול מתאים. כך שמן עץ התה, עלול לגרום לדרמטיטיס מגע מגרה או אלרגי כאשר הוא נמרח בריכוז גבוה".

הוא ממשיך: "שמני הדרים כמו לימון, תפוז או ברגמוט מכילים חומרים הגורמים לפוטוטוקסיות - תופעה שבמהלכה העור נכווה בעת חשיפה לשמש לאחר המריחה. חומץ תפוחים, בשל רמת חומציות נמוכה במיוחד שלו, אף עלול לפגוע במחסום העור כאשר משתמשים בו ללא דילול".

"זו לא אלרגיה"

דלקת עור ממגע מגרה מתבטאת לרוב באדמומיות שמופיעה תוך שעות, יובש וקילוף, תחושת צריבה או שריפה, ובמקרים חמורים גם שלפוחיות. "זו לא אלרגיה", מסביר ד"ר יניב. "זו תגובה שיכולה לקרות לכל אדם אם הריכוז של החומר מספיק גבוה - והיא מופיעה מהר. אלרגיה אמיתית תלויה במערכת החיסון ומופיעה רק בקרב אנשים מסוימים, בדרך כלל אחרי 24 עד 72 שעות מרגע החשיפה".

הטיפול במקרה של גילי כלל הפסקה מיידית של כל החומרים "הטבעיים", שטיפה עדינה בלבד, טיפול בסטרואידים מקומיים בעוצמה נמוכה ולמשך זמן מוגבל, שימוש בקרמים משקמים והקפדה על הגנה מהשמש. בתוך כשבועיים העור החלים, האדמומיות והקילוף נעלמו ולא נותרו סימנים.

"אחד הלקחים החשובים שאפשר להסיק מהסיפור הזה הוא שאם משהו שורף, צורב או כואב - מפסיקים מיד", אומר ד”ר יניב. "העור לא 'מתרגל' ולא מדובר ב'שלב רע לפני שלב טוב'. זו עלולה להיות פגיעה אמיתית בעור".

אגב, הוא מוסיף כי הוא נתקל במרפאתו גם בפגיעות עור שנגרמות בעקבות טיפולים ביתיים נוספים, ובהם שימוש בעגבניות לטיפול אקנה, מיץ לימון להבהרת כתמים, סודה לשתייה כפילינג, קינמון ודבש, שמן קוקוס לשימוש יומי על הפנים ומשחת שיניים לפצעונים - חומרים שאינם מיועדים כלל לעור הפנים ועלולים לגרום לגירוי משמעותי ולפגיעה במחסום העור.

"גם ציאניד הוא טבעי"

עם זאת, לדבריו, לא כל הטיפולים הביתיים רעים. "יש טיפולים ביתיים שיכולים להיות בטוחים יותר, כמו ג’ל אלוורה טהור, שיבולת שועל קולואידית, דבש רפואי איכותי לפצעים קטנים או שימוש בקרח עטוף בבד - אך גם אז, רק חשוב להקפיד על ריכוז סביר של החומר, לבדוק היטב על שטח עור קטן ובעיקר להבין מה בדיוק מורחים על העור".

לסיכום הוא מדגיש כי "טבעי" הוא מונח שיווקי ולא ערובה לבטיחות. "אני תמיד מזכיר למטופלים שגם רעל הצרעה הוא טבעי, פטריות רעילות הן טבעיות ואפילו ציאניד וארסן הם טבעיים", הוא אומר. "העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף. כשמורחים עליו משהו, בייחוד חומר פעיל ומרוכז, עלולות להיות לכך השלכות. אם יש ספק, עדיף לשאול רופא עור לפני השימוש, ולא להגיע אליו אחרי שכבר נגרם נזק".