"מבקר בגבוה" | חיפשתי מישלן - ומצאתי את האוכל המזרח-תיכוני הכי טעים שאכלתי בחיי
צלעות הטלה, הלבנה הטבעוני והפולנטה עם פטריית היער שלא יוצאת מהראש: מסעדת Goli מגישה את האוכל המזרח-תיכוני הכי טוב בעולם – למרות שהיא בכלל נמצאת בהונגריה • ביקורת


לפעמים אתה יוצא לחפש דבר אחד ומגלה משהו אחר לגמרי. זה בדיוק מה שקרה לי בבודפשט.
רציתי להזמין מקום למסעדת מישלן לערב יום חמישי, ותוך כדי נתקלתי בשם שלא חיפשתי בכלל: Goli. מדובר במסעדה שמוגדרת כמזרח-תיכונית עם המלצה במדריך מישלן בקטגוריית Bib Gourmand, כלומר - מקום שמציע אוכל מצוין ברמה גבוהה ובמחיר נגיש יחסית.

התפריט הרגיש מוכר: מנות חלוקה, טעמים מזרח-תיכוניים, ואווירה שמזכירה את הסצנה הישראלית שאנחנו מכירים. זרמתי, ואז הגיע הביס הראשון. בלי להגזים, זה היה האוכל המזרח-תיכוני הכי טעים שאכלתי בחיי. לא "טעים מאוד", לא "מצוין", אלא כזה שגורם לך לעצור רגע ולהבין שמשהו כאן חריג. נדהמתי עד כדי כך, שחזרתי יומיים לאחר מכן לאותו מקום והפעם גם דאגתי להרים ביקורת.
מאחורי Goli עומדים פטרה ופיטר, זוג הונגרים שמנהלים את המקום מתוך אהבה גדולה למטבח המזרח-תיכוני ולתרבות הישראלית. השף של המסעדה הוא הראל זכאים הישראלי, שמוביל מטבח עם זהות ברורה אבל בלי הצהרות מיותרות.
מה שמקסים כאן הוא ש-Goli היא לא "מסעדה ישראלית", אלא מסעדה מזרח-תיכונית במובן הרחב והיפה של המילה. הצוות במסעדה מגיע מכל העולם: מלצר טורקי, ברמן סורי, טבחים ממדינות שונות - והכול עובד יחד בהרמוניה טבעית. אם אתם מחפשים שלום עולמי על הצלחת - יש מצב שתמצאו אותו כאן.
המוזיקה במקום משלימה את התחושה: מזרח-תיכונית, ישראלית, ופתאום באמצע השירות מתנגן זוהר ארגוב. אתה בבודפשט, אבל הלב במקום אחר.
התפריט בנוי סביב מנות לחלוקה, מבנה מוכר ואהוב, אבל כאן אין ניסיון לחקות שום קו אחר. לכל מנה יש טביעת אצבע ברורה וזהות משל עצמה.
המנה שבזכותה Goli נכנסה למדריך מישלן היא הלבנה הטבעוני. כן, טבעוני. והאמת? זה הלבנה הכי טעים שאכלתי בחיים שלי. הוא לא מחלב, אלא מבוסס סויה, עם שיטה ייחודית שהמטבח לא חושף. המנה מוגשת עם פיתה שרופה, וכל ביס רק גורם לך לרצות עוד. עד היום אני מרגיש את הטעם בפה. אין לי מושג איך זה הגיוני שהלבנה הכי טוב שאכלתי תהיה דווקא בבודפשט.
גם שאר התפריט כמעט טבעוני לחלוטין: אין כאן חמאה, חלב או ביצים. הכול מבוסס על ירקות, שמן זית ותבלינים. אפילו הזעתר מגיע במשלוח מיוחד מישראל.
מנות נוספת ובלתי נשכחות היו הסלק על פחם, שפרוס דק במנדולינה ומוגש עם חזרת ושמן זית - עונג נקי ומדויק, הפולנטה עם פטריית יער, שנראית כמו סטייק, שהייתה בשרנית ועמוקה - שלא ייאמן שהיא טבעונית, והכרובית על הגריל עם טחינה ולימון - קלאסיקה שמבוצעת כאן לשלמות.
בהמלצת הבעלים, לקחתי גם צלעות טלה מצוינות וכריך רובן מושחת שסגר את הארוחה כמו שצריך. לשתייה הזמנתי רוזטה, משקה קר על בסיס רכז שקדים שהיה מרענן, נדיב, ומלא נוסטלגיה. זה משקה של ילדות, שעובד כאן בצורה מושלמת עם האוכל.
גם הפרטים הקטנים ב- Goliמספרים סיפור: כל הכלים במסעדה נאספו משוקי יד שנייה בבודפשט. התחושה הכללית היא של בית חם ולא של מסעדה שמנסה להרשים, אלא מקום שמארח. הארוחה לשני אנשים עלתה כ-350 ש"ח – והיא כללה המון אוכל ושתייה. בעיניי, זה פשוט מדהים ביחס למה שקיבלנו.
השורה התחתונה - אם אתם בבודפשט, אין מצב שאתם מפספסים את Goli. זו מסעדה שמוכיחה שטעמים, כנות ואהבה לחומרי גלם חשובים יותר מכל כוכב.
הציון שלי: 9.5/10
