"דיאטת הקרניבורים": צעירים אוכלים בשר נא וטוענים שזה בריא - המומחית מזהירה מזיהומים מסוכנים

בשבועות האחרונים צצים ברשת יותר ויותר סרטונים של צעירים שמוותרים על ירקות ופחמימות - ובוחרים לאכול רק מזון מן החי, ברובו נא לחלוטין. בשר בקר וכבש, איברי פנים, עוף נא וביצים לא מבושלות הפכו עבורם לתפריט יומי. הם מדברים על “חזרה לטבע”, קוראים לזה "דיאטת קרניבורים", מדברים על תזונה קדמונית ועל ניקוי הגוף מרעלים וטוענים לשיפור משמעותי בתחושת הבריאות, האנרגיה והעיכול.

אחד מהם הוא סימון חסון, 24, ממודיעין המקפיד על תזונה כזאת כבר כמעט שלוש שנים. לדבריו, המעבר לא היה חד אלא הדרגתי: בתחילה ויתר על פחמימות וירקות ועבר לתזונה מבוססת בשר מבושל, ובהמשך שילב גם בשר נא וביצים לא מבושלות. “הפסקתי לספור קלוריות ואכלתי רק כשהייתי רעב”, הוא מספר. עם הזמן, לדבריו, הגוף “דרש יותר”, עד שהגיע למצב שבו עיקר התפריט שלו מבוסס על בשר נא, איברי פנים, ביצים, דבש ולעיתים מעט פירות. חסון מתאר שורה של שינויים שאותם הוא מייחס לשינוי התזונתי שעבר - מעיכול טמשופר ועד תחושת אנרגיה כללית. כמו כן הוא טוען שמאז שעבר אליה אינו חולה בכלל.

לדבריו, לא מדובר בטרנד חולף אלא באורח חיים. הוא מדגיש כי מקור הבשר ואיכותו חשובים לתהליך, ומבדיל בין בשר מתעשיית המזון לבין בשר שמגיע, לדבריו, מחיות שגודלו במרעה פתוח ללא שימוש בהורמונים או אנטיביוטיקה. “זה אולי נשמע מוזר”, הוא אומר, “אבל כשמקפידים על חומרי גלם איכותיים - הגוף מרגיש אחרת”. חסון מספר שהוא פוגש יותר ויותר אנשים שבוחרים בדרך דומה, ורואה בכך חקירה אישית ולא ניסיון לשכנע אחרים.

גם תום אברהם, 27, חיפאי ויוצר תוכן ברשתות, התחבר לשיטה. לדבריו, זה החל לא מחיפוש בריאותי אלא במהלך עיסוק עמוק במראה החיצוני ובמה שמכונה קהילת “לוקס-מקסינג” - גישה מבוססת על שיפור המראה באמצעים טבעיים ככל האפשר. לדבריו, האוכל הוא כלי מרכזי בתהליך - בהתחלה עבר לבשר מבושל בלבד, ובהמשך צמצם את הבישול ולעתים בוחר לאכול את הבשר נא. “החום הורס חלק מהוויטמינים שבבשר”, הוא אומר. “זה לא אומר שלעולם לא אבשל, לפעמים זה בשביל הטעם, אבל אם אני רוצה לנצל את מרב הערכים התזונתיים - לפעמים זה פשוט יותר ככה”.

בפועל, התפריט של תום מורכב בעיקר מבשר בקר ואיברי פנים, ביצים וחמאה. הוא מתאר אכילה של סטייקים, כבד בקר ולבבות - חלקם מבושלים קלות וחלקם נא לחלוטין. הוא קונה אותם מחווה שמוכרת, לדבריו, בשר איכותי. "יש הבדל משמעותי בטעם ובמרקם בין האיברים השונים", הוא מסביר. "לב של בקר כמעט אינו מורגש בטעם, ולעומת זאת הכבד, כשהוא איכותי, מקבל טעם עדין ומתקתק דווקא כשהוא נא". הוא מתאר בשר נא כמשהו ניטרלי יחסית בטעמו, פשוט וקל לאכילה, בייחוד כשאין זמן לבישול.

לדבריו, האוכל משפיע ישירות על מראה הפנים. "מבחינתי זו אכילה שמכוונת לבריאות מקסימלית, והוויתור על בישול משפר את הנראות שלי. אני מאמין שלצורת האכילה הזו יכולה להיות השפעה גם על ההתפתחות, כולל גובה ומבנה הפנים. זו הסיבה שאני מקדם אותה - כדי להיראות הכי טוב שאפשר”.

"לעתים דווקא ‘חזרה לטבע’ עלולה להיות גם חזרה לאחור מבחינה בריאותית"

ד"ר אולגה רז, תזונאית קלינית, מייסדת ומנהלת המחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, ומי שניהלה בעבר את היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי איכילוב, טוענת כי רבות מההנחות המלוות את אכילת הבשר הנא אינן נכונות מבחינה מדעית. "הרבה אנשים נופלים במלכודת של ‘טבעי’ שווה ‘בריא’, אבל לא כל מה שטבעי הוא בהכרח בריא", היא מחדדת. "לעתים דווקא ‘חזרה לטבע’ עלולה להיות גם חזרה לאחור מבחינה בריאותית", היא מסבירה.

לדבריה, בניגוד לטענה שלפיה אכילת בשר נא היא "טבעית" או תואמת את האבולוציה האנושית, השליטה באש ובישול המזון נחשבים בעיני אנתרופולוגים לנקודת מפנה מרכזית בהתפתחות האבולוציונית של האדם. "הבישול הפך את המזון לרך וקל יותר לעיכול, שיפר את הספיגה ואפשר זמינות גבוהה יותר של אנרגיה - תהליך שהיה קשור גם להתפתחות המוח האנושי", היא מסבירה. "זה לא מקרי שבני אדם אוכלים מזון מבושל: הבישול שינה את מבנה הלסת והשיניים, קיצר משמעותית את זמן הלעיסה, ובעיקר אפשר לנו להתפתח כבני אדם. קופים, למשל, לועסים כ‑7 שעות ביום - בני אדם לא מתקרבים לכך”.

עוד היא מדגישה כי הטענה שבישול "הורס" את הערכים התזונתיים של הבשר היא מיתוס. "בישול משנה את המבנה החלבוני של הבשר והופך את החלבון לנגיש וקל יותר לעיכול, ולכן אין יתרון תזונתי לאכילת בשר נא", היא אומרת. "ברזל ואבץ נספגים בצורה דומה בבשר נא ובבשר מבושל, וההשפעה של הבישול על ויטמיני B קטנה מאוד". גם הטענה שלפיה בשר נא מכיל אנזימים שתורמים לעיכול אינה רלוונטית, שכן אנזימים הם חלבונים שמתפרקים בכל מקרה במערכת העיכול.

בהקשר לשאלת היתרון באכילת בשר נא, מבהירה ד"ר רז כי בעלי חיים טורפים מותאמים לכך מבחינה פיזיולוגית - אך בני אדם לא. לדבריה, לבעלי חיים שאוכלים בשר נא יש שיניים חדות ולא טוחנות, מערכת עיכול קצרה יותר שמקטינה את הסיכון להתפתחות זיהומים, וחומציות קיבה חזקה במיוחד שמסוגלת להשמיד חיידקים. "המערכות שלהם מותאמות לאכילת בשר נא", היא אומרת, “המערכות שלנו - לא”.

טפילים ותולעים

הסכנה המרכזית, מדגישה ד"ר רז, היא זיהומים. "בשר שלא עבר טיפול מתאים עלול להכיל סלמונלה, אי‑קולי, טפילים ותולעים". היא מסבירה כי הקפאה ביתית אינה מחסלת חיידקים: "מי שמקפיא בשר בפריזר ביתי לא הורג את החיידקים - הם נשמרים. אכילת בשר נא מחייבת הקפאה עמוקה בתנאים מיוחדים, כפי שנהוג במקרה של אכילת דגים, וזה לא מה שקורה בבית". לדבריה, הסוגים המסוכנים ביותר של בשר נא הם עוף, וגם בשר בקר טחון, שבו החיידקים מתפזרים בכל נפח הבשר במהלך הטחינה בסופרים ובקצביות.

מעבר לזיהומים, היא מזהירה גם מנזקים אפשריים נוספים בעת צריכה מרובה: עומס חלבונים שעלול לפגוע בכבד ובכליות, סיכון לדלקות מעיים, מחסור בוויטמין C, בסיבים תזונתיים ובחומצה פולית, ופגיעה באיזון חיידקי המעי (מיקרוביוטה). "צריכה מרובה של בשר שמן ואיברי פנים עלולה להעלות את רמות הכולסטרול ולהגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם", היא מסבירה.

לדבריה, צעירים עשויים לעתים "להחזיק מעמד" בטווח הקצר משום שהגוף שלהם חזק יותר, אך עם העלייה בגיל הסיכון עולה משמעותית. "אצל מבוגרים, זו כבר סכנה ממשית", היא אומרת. "מערכת החיסון נחלשת, והכבד והכליות עובדים פחות טוב. לנשים בהריון ולאנשים עם מחלות לב, כליות או מערכת חיסון מוחלשת - פשוט אסור לעשות את זה".

גם הדיווחים על שיפור במראה, בעור וברמת האנרגיה אינם נתמכים בעובדות לדבריה. ד"ר רז טוענת כי לעיתים מדובר באפקט פלסבו או בתוצאה של הפסקת צריכת סוכר וקמח לבן. "בשלבים הראשונים זה יכול להרגיש טוב", היא מסבירה, "אבל לאורך זמן, ובעיקר עם הגיל, זה עלול להתהפך לתחושת חולשה, עצירויות ובעיות בריאות נוספות".

לסיכום טוענת ד"ר רז כי אין יתרון בריאותי מוכח לאכילת בשר נא, והסיכונים בטווח הקצר והארוך עולים על כל תועלת, לכאורה. "בישול רגיל ועדין, לא פוגע בבשר - הוא משפר את הבטיחות ואת הספיגה התזונתית", היא מבהירה.