"הם כמו ילדים קטנים": הכלבים שהולכים לגן כל בוקר – וגם לפסיכיאטר

"הכלבים מבלים איתי באזור הארבע שעות ביום, אנחנו חוגגים ימי הולדת, חגים, אני עושה להם הפעלות. חגגנו פורים, האלווין, כריסמס, חגגנו גם נובי-גוד", מספרת ליס ילקונין, בעלת גן לכלבים קטנים בתל אביב. "זה בעצם גן לכל דבר", היא מסבירה. "פעם אחת הכנתי להם סושי לכלבים, גם ארטיקים אני מכינה להם בקיץ, וחגגנו גם את יום הכלב הבין-לאומי. עשיתי להם עמדת צילום מיוחדת. הם מתים על תשומת הלב הזאת". הגן הזה, שנקרא "דוגליס", הוא לא מקרה נדיר מאוד בישראל, שבה הכלבים הפכו כבר מזמן מחיות מחמד לחלק מהמשפחה.

אז כן, יש כלבים שחוגגים את חגי ישראל ומציינים ימי הולדת, וזה לא הכול – יש גם כלבים שמבשלים להם ארוחות ביתיות ויש כאלה שמקבלים כדורים פסיכיאטריים וטיפות הרגעה כשהם חרדים. נשמע מוגזם? אולי. אבל אין ספק שמשהו השתנה בצורה דרמטית ביחס שלנו לבעלי החיים הכי קרובים אלינו. "בפורים אני וה'ילדים' יוצאים מחופשים, את האיסוף והפיזור מהבתים שלהם אנחנו עושים עם התחפושות", אומרת ליס. "אנשים עוצרים אותנו ברחוב ולא יודעים איך להגיב. ביום העצמאות למשל הלבשתי את כולם בדגל ישראל, הם מאוד פטריוטיים", היא צוחקת.

"יש זוגות בגן"

לגן הכלבים הפרטי של ליס מגיעים עד עשרה כלבים קטנים. הם מבלים שם ארבע שעות של משחקים, הפעלות, וחוזרים הביתה עייפים. הכלבים מקבלים שירות VIP, שכולל איסוף מפתח הבית ועד לגן – וחזרה הביתה בתום היום. המחיר ליום נע בין 95 ל-135 שקל והוא תלוי בתדירות ההגעה לגן: ככל שבאים יותר, כך זה עולה פחות. "זה התחיל כשהייתי דוג-ווקרית", היא משחזרת. "הבנתי שלכלבים קטנים אין פתרון. אין להם גינת כלבים ייעודית, וזה מסוכן לקחת אותם לגינות של הכלבים הגדולים. הם יכולים להיפגע באמת". אז ליס החליטה להמר. "שכרתי בית עם גינה, הרבה מעבר לתקציב שהיה לי, ואמרתי: בואי ננסה". התוצאה? ביקוש שלא נגמר.

"הם לומדים להיות כלבים", מסבירה ליס את הצורך – ואת הערך המוסף שנותן הגן שלה. "הם לומדים לתקשר זה עם זה, להציב גבולות ולכבד גבולות, כמו בבית הספר. הם מפתחים ביטחון עצמי, כי להקה זה בסופו של דבר הטבע שלהם והם צריכים את החבר'ה שלהם ואת הלו"ז הזה. הכלב מקבל שגרה וזה נותן לו ביטחון".

ליס מספרת שלכל אחד מהכלבים אופי משלו, והיא נדרשת לתמרן ביניהם כדי שהדינמיקה תישאר חיובית כל הזמן. "אני קוראת להם ילדים", היא מודה בחיוך. "לכל אחד יש אופי ושטויות משלו, יש 'החברים הכי טובים' ויש אינטריגות, אבל יש וגם זוגות בגן וגם בגידות. אבל בעיקר הרבה רומנטיקה".

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

"הכלבים הם כל החיים שלי", אומרת ליס, שבמקצועה היא מאלפת סוסים וכלבים, וגם עבדה בתחום הטיפול בבעלי חיים. לדבריה זה משהו שהוטמע בה מגיל קטן – כשנשארה בבית עם הכלב במקום ללכת לגן. "כשעליתי לארץ מרוסיה לא הלכתי לגן. לא רציתי. להורים שלי לא היה כוח להתעסק בעקשנות שלי", היא מספרת, "אז הם השאירו אותי בבית, והיה לנו כלב קטן. אז מי שהיה הגננת שלי – זה היה הכלב הזה. פשוט הייתי מבלה איתו כל הזמן, וככה למדתי את השפה".

"פרדי הולך כל יום לגן"

לאחד מהכלבים בגן יש "אימא" מפורסמת. פרדי, המוכר בשם פרד, הוא הכלב של המשפיענית ויוצרת התוכן דנית גרינברג, שמדי יום משתפת את חצי מיליון עוקביה באינסטגרם בחוויות היום של פרד בגן של ליס. גרינברג מאמינה בגישה של ליס, ושולחת את פרד לגן באופן קבוע. "ראיתי אותה המון פעמים כאן בשכונה מסתובבת עם כל הכלבים הקטנטנים ונדלקתי עליה, זה הדבר הכי מתוק בעולם", היא מספרת. "בעיר אין מקומות לכלבים קטנים לפרוק בהם אנרגיה. בגינות עם כלבים גדולים זה לא כל כך עובד. הם מפוחדים וזו אינטראקציה קצת מלחיצה. אני כל הזמן אומרת לאסף, הבעל של מאיה חברה שלי (אסף זמיר, סגן ראש עיריית תל אביב ובעלה של מאיה ורטהיימר – נ"י) שחייבים שיהיו גינות כלבים רק לקטנים כמו שיש בניו יורק", היא אומרת בחיוך. "הם כמו ילדים קטנים וחייבים גינות לקטנטנים, בעולם זה ממש נפוץ".

"פרדי הוא הילד שלי, אבל זה אנוכי להתכחש לעובדה שהוא כלב ושהוא צריך אינטראקציה עם כלבים אחרים", מבהירה דנית. ליס אוספת את פרדי בשעה עשר בבוקר מביתה של גרינברג, והיא מספרת שהכלב יושב ומחכה ליד הדלת שעה מראש. "זה כל כך מתוק, הוא כל בוקר פשוט מחכה לה, אני יודעת שטוב לו בגן", היא אומרת בסיפוק. "גם לי זה נותן זמן לעבוד בלי הסחות דעת. הוא חוזר מהגן עייף ומבסוט".

דנית לא שוכחת לציין את הדרמה האמיתית בגן. "היה ג'וס רציני בגן בין פרדי, מיסו וניצה. זה משולש רומנטי בין הכלבלבים", היא חושפת. "פרדי היה בכלל מאוהב בניצה, אבל ניצה לא שמה עליו, ואז מיסו הגיעה והם נהיו זוג, ואז הוא חזר לניצה. יש טלנובלה שלמה בגן, זה מזכיר לי אותי בבית 'האח הגדול'", היא אומרת בחיוך. צחוק בצד, דנית משתפת שהגן עוזר לה גם בימים טובים פחות: "ליס כל הזמן מצלמת את הכלבים, אם יש לי יום מבאס אני נכנסת לקבוצה שלה וישר מתעודדת. זה כיף שיש לך שותף ומישהו שאתה סומך עליו שדואג לדבר הכי יקר שלך".

לא בונזו ולא שימורים – בישול ביתי

ואם כבר להתייחס לכלבים כמו אל ילדים, אז למה רק לשלוח לגן כשאפשר גם לפנק בארוחות ביתיות מושקעות? עדן אגם, בת 58 מבאר שבע, מבשלת לשתי הכלבות שלה, בולדוגיות צרפתיות בנות 12 וחצי, ארוחות טריות בכל בוקר. לא בונזו ולא שימורים – בישול אמיתי. "במהלך השנים הבנתי שהמזון לא תמיד היה מותאם לצרכים שלהן, אז לאט-לאט החלפתי אותו ואני מכינה להן בעצמי", היא מסבירה. "התחלתי לפני שלוש שנים, אבל השנה אני משקיעה הרבה יותר ושמה להן תוספות עם ויטמינים טובים כמו שמרי בירה, פטריות וזרעי פשתן".

התפריט של ההולכות על ארבע מורכב ממזון שכולנו אוכלים. "אני מכינה להן אוכל שהוא על בסיס בשר עם ירקות – נגיד בשר בקר עם קצת פחות שומן וירקות כמו בטטה, גזר, אפונה, קולרבי וסלרי. אני טוחנת את זה ואז גם מוסיפה אורז או שיבולת שועל. ממש כמו שמכינים לתינוק פירה או גרבר, אותו דבר". עדן קובעת שכלבים הם כמו בני אדם, ולכן מה שמתאים לכלב אחד לא בהכרח יתאים לאחר. "ברגע שמכינים לבד יודעים לשלוט בכמויות ובאיכות. אני עושה לכלבות שלי את מה שטוב להן, נכון שזה לוקח זמן אבל היום הילדים שלי גדולים ויש לי זמן לבשל לכלבות וגם בשבילי על הדרך".

עדן אפילו טועמת את האוכל לפני ההגשה, וגם אוכלת יחד איתן. "אני הרבה פעמים לוקחת לי לטעום, לראות מה יצא ואם זה טעים", היא מבהירה. "אני מבשלת להן בלי תבלינים, אם לי זה טעים, אז בטוח שגם להן, ואנחנו אוכלות יחד לפעמים. אני מכינה להן אוכל כל בוקר מחדש, וזה ממש טוב להן למערכת העיכול ולפרווה. בצוהריים אני מכינה להן חטיפים מחזה עוף למשל, או שאני עושה ממש כדורים כאלה של טונה במים או סרדינים עם שיבולת שועל וביצה".

"הייתי מאוד סקפטית"

קשה להאמין, אבל טיפול פסיכיאטרי לכלבים, וגם לחתולים, הוא כבר מזמן בגדר נורמה. מגוון הטיפולים הזמינים להולכים על ארבע כולל אפילו טיפולי רפואה אלטרנטיביים כמו דיקור או טיפול בפרחי באך – תמציות צמחים שנועדו לאזן רגשות שליליים ולשחרר חסימות מנטליות. התופעה אף הלכה וגברה בשל המלחמה.

מורן ששון, בת 43 מפתח תקווה, אימצה עוד לפני המלחמה את מייפל. "אימצתי אותה בספטמבר 2022, ובשלב די מוקדם זיהיתי שהיא כלבה חרדתית באופן שלא הכרתי לפני כן", היא משתפת. "היא הייתה מאוד תגובתית, הגיבה בצורה לא פרופורציונלית לכל דבר בערך". המצב החמיר עד כדי כך שמורן נאלצה לפנות לטיפול פסיכיאטרי עבור מייפל. "כמובן נתתי לזה זמן, נעזרתי במטפלים התנהגותיים ובכל מיני שיטות, אבל כלום לא עזר".

לאחר שנה וחצי פנתה מורן לד"ר סטפן בלואר, והוא אבחן שהכלבה סובלת מחרדה. מיד רשם לה טיפול תרופתי בכדור נוגד הדיכאון "פריזמה", גרסה מסחרית של פרוזק, שניתן גם לבני אדם. מורן, שכבר הייתה על סף ייאוש, מבהירה: "פשוט ידעתי שאין סיכוי שאני מוותרת עליה". עד עכשיו מייפל מטופלת בשני כדורים וחצי מדי יום. "הווטרינר הסביר לנו שזה מאוד אופייני לכלבים כנעניים כמוה, גילו שיש להם נטייה גנטית לחרדות".

"זה הקל מאוד את המצב והפחית את רמת החרדה", מבהירה מורן, "אבל לא לחלוטין. זה לא פתרון קסם". אלא שאז פרצה מלחמת חרבות ברזל. "היו הרבה אזעקות והמצב של מייפל החמיר, פתאום היא התחילה לפחד גם מרעמים, דבר שלא הפחיד אותה לפני המלחמה", אומרת מורן. "היא התחילה לרעוד, ככה באמצע היום כמו עלה נידף, משהו שלא היה לפני כן. היה לה מאוד קשה שאני עוזבת את הבית, ברמה שהיא פצעה את עצמה".

מורן כבר הייתה מיואשת לחלוטין עד שחברה הציעה לה טיפול נוסף – פרחי באך. "הייתי מאוד סקפטית", היא מודה. "אני מכירה טיפול בנטורופתיה בבני אדם אבל לא בכלבים. ואם הכדורים לא עזרו ב-100%, אז פרחי באך? אבל זה לא להאמין כמה שזה עזר".

כיום מקבלת מייפל גם כדורי פריזמה וגם טיפות של פרחי באך, שניתנות לה בקערת המים שלה. "מייפל השתנתה לחלוטין, נהייתה כלבה הרבה יותר רגועה", אומרת מורן בחיוך. "אין ספק שהיא לא תהיה כלבה רגועה כמו איזה לברדור, אבל זה עשה שינוי משמעותי".

אף שכלבים רבים בישראל מטופלים בכדורים פסיכיאטריים, רבים טוענים כי מדובר במתן "סמים" לבעלי חיים. "אנשים כותבים, 'תפסיקו לסמם את הכלבים שלכם' ודברים כאלה", מספרת מורן. "אבל קודם כול, בשבילה זה סבל. כלב בחרדה הוא מסכן וזה לא בריא", היא מתעקשת. "זה כמו בן אדם חרדתי, יש מצבים שאין ברירה. גם לפני חיסונים היא מקבלת סוג של תרופת הרגעה, שמאוד עוזרת לה, אחרת היא משתוללת ואי אפשר לחסן אותה".

לא תופעה חדשה: "המודעות חדשה"

למרכז הווטרינרי לרפואה התנהגותית של ד"ר נועה הראל וד"ר תמר עמית ברמת השרון הגיעו אלפי מקרים של כלבים הסובלים מבעיות התנהגות. "אנשים חושבים שזו תופעה חדשה", אומרת ד"ר הראל על טיפול פסיכיאטרי לכלבים. "אבל אני בתחום כבר 30 שנה. זה לא חדש. מה שחדש הוא המודעות". ד"ר עמית וד"ר הראל הן וטרינריות פסיכיאטריות של בעל חיים.

"העבודה שלנו כרוכה בקבלה לאבחון של בעלי חיים, בעיקר כלבים וחתולים שהבעלים שלהם נתקלים בבעיות התנהגות", מסבירה ד"ר עמית, העוסקת בתחום כבר 14 שנה. "המשימה שלנו היא לאבחן אם מדובר בהתנהגות נורמלית או לא נורמלית, ואם זאת הפרעת התנהגות או שזה חלק מבעיה רפואית, ואז אנחנו מתאימות לבעל החיים את הטיפול המתאים לו".

"אנחנו לא רק רושמות תרופות", מדגישה ד"ר הראל. "אנחנו עושות הסתכלות הוליסטית על בעל החיים, תוכנית התערבות התנהגותית וסביבתית, שינויים בבית, לימוד התנהגויות חלופיות. התרופות הן רק חלק מהטיפול, והן עוזרות לבעל החיים להגיע למצב של למידה ושיהיה ניתן לעבוד איתו ולאלף אותו".

במרפאה שלהן, שנפתחה ב-2019, יש כבר יותר מ-4,000 מטופלים – רבים מהם מגיעים בשל חרדות. "חלק גדול מהבעיות שאנחנו רואות נובעות מחרדה, גם אם מדובר על תוקפנות. בדרך כלל הבסיס לזה הוא חרדה ופחד", מסבירה ד"ר עמית. "יש מקרים של חרדה כללית, פחד לצאת לטיולים, התקפי חרדה בעקבות רעשים מהמלחמה, תוקפנות כלפי אורחים, תוקפנות כלפי בני הבית וכמובן חרדת נטישה".

"יותר ויותר אנשים מודעים לכך שאפשר לטפל, ויותר ויותר וטרינרים מפנים אלינו", אומרת ד"ר הראל. "הבעיה הייתה קיימת תמיד, אבל המודעות לטיפול עלתה בשנים האחרונות". היא מבהירה. השנתיים האחרונות השאירו את חותמן לא רק על בני האדם, גם לכלבים הן היו קשות במיוחד. "בעלי חיים רבים שכבר היו במצב יציב פיתחו פחד מהאזעקות והטילים", מבהירות שתי הווטרינריות. "בחורף זה מחמיר בגלל הרעמים, כי זה נשמע כמו הבומים של הטילים. המלחמה בעצם הפכה הרבה בעלי חיים לרגישים יותר".

סמים או הצלת חיים?

שאלה שעולה פעמים רבות אצל מי ששוקל לקחת את הכלב לפסיכיאטר היא אם זה בעצם לא "לסמם" את חיית המחמד. "אנשים מדברים ככה גם על פסיכיאטריה אנושית", אומרת ד"ר הראל. "יש חשש מטיפול תרופתי, ואנשים לא מכירים ולא יודעים מה ההשפעות. לפעמים מדובר בחוסר של נירוטרנסמיטורים (מוליכים עצַביים), שאפשר למלא אותם בעזרת תרופות, בדיוק כמו בעיות רפואיות כרוניות".

ד"ר הראל מבהירה כי לא בכל המקרים יש צורך בטיפול בתרופות, אלא רק במקרים קשים במיוחד. "אנשים מגיעים אלינו עם חשש הגיוני מטיפול תרופתי, ואנחנו מסבירות להם מה הצורך של בעל החיים ואיך לטפל בו – ובחלק גדול מהמקרים מדובר בהצלת חיים".

לדברי ד"ר הראל, מקרים רבים של נטישת כלבים וחתולים נובעים מבעיות התנהגות, בעיות שהטיפול יכול לפתור או לפחות למתן מאוד. "במקרים רבים החיות לא נשארות בבית, וננטשות. הן מתגלגלות ממקום למקום, וזו ממש סכנה לשלומן". ד"ר עמית מוסיפה: "חשוב שלא להתייחס להתנהגויות של בעלי החיים האלה כאל שובבות או התנהגות רעה. זה נובע הרבה פעמים ממצוקה, ולהעניש התנהגות שנובעת ממצוקה זה להעניש את בעל החיים פעמיים".

מדובר בטיפול שעולה לא מעט כסף. אבחון עולה 1,200 שקל ופגישת מעקב עולה 650 שקל. פגישות הטיפול מתקיימות אחת לשישה-שמונה שבועות, בתדירות שקובעת הרופאה המטפלת לפי התקדמות הטיפול, ועד להשגת היעדים שנקבעו בפגישת האבחון.

אולי תופתעו לגלות, אבל לא רק כלבים וחתולים סובלים מבעיות התנהגות. "הייתה לי מטופלת אחת שליוויתי במשך תקופה ארוכה שהיא תוכּית", מספרת ד"ר עמית. "התוכית הגיעה אלינו בגלל שהיא הייתה צורחת ומפחידה את הכלבה של המשפחה, וגרמה לכלבה להתקפי חרדה", היא מוסיפה. "היה צורך לאבחן אותה, הטיפול היה למעשה להבין למה היא צורחת. במהלך הטיפול הבנו שמדובר במצוקה".