אחרי שגרה 5 חודשים אצל אחותה: עינת ארליך עברה לבית החדש שלה

שמה של עינת ארליך עולה לא פעם בהקשר הזוגיות שהייתה לה, תוכניות הטלוויזיה שבהן השתתפה או המסיבות שאירחה בביתה, אבל בזמן האחרון היא פעילה יותר במאבק על דמותה של המדינה, בסרטונים על גיל המעבר וגם על מעבר פיזי שלה מהבית הפרטי בנווה צדק לבית קרקע חדש שעוצב למידותיה. ארליך, 57, אומנם נולדה וגדלה בנתניה, אבל כבר שנים תל אביבית בדם. היא שולפת את הביקיני ומסתובבת איתו בחוף הים, מושכת אליה מעריצות צעירות שמבקשות להצטלם איתה, ומבקרת בחופשה בפאפוס וחושפת סרטונים שובבים מהמלון עם ביקיני קטנטן אחר.

"את עושה טעות שאת עוברת לבית החדש שלך", אומרת לה אחותה שאירחה אותה במשך חמישה חודשים. "איך לא בא לי עליו", עונה לה ארליך, "אבל אני צריכה להתנהג כמו אדם בוגר, להיות עצמאית ואחראית. קניתי בית, אני צריכה לעבוד בו, זה לא הגיוני". "תישארי פה, נשכיר את הבית שלך", מציעה האחות, וארליך מזילה דמעות, "אוף סיס". השיחה ממשיכה עם "אף פעם לא טוב לך עם מעברים" וארליך מאשרת. "לא בא לי, לא בא לי. בואי ניסע לטייל עם שני תרמילים על הגב", זורקת ארליך רעיון חדש כשמולה מסה של מזוודות שממתינות למעבר הדירה.

האחיות שגרו יחד צילמו סדרת סרטונים בהמשכים, שבה ביטאו את מערכת היחסים הקרובה ביניהן שכוללת משפטים כמו "את אישה משוגעת", "רוצה מכות?", "חוצפנית", "אלוהים אני מתחרפנת" או "את לא נורמלית, אכלת לי את כל הפסטה כוסמין שהכנתי, שאמרת עליה שהיא דוחה ומגעילה ולכלכלת עליה לפני מדינה שלמה". פרקי ההמשך הסתיימו עם המעבר ולארליך נפתח פרק חדש ועצמאי בבית עם גינה, קומת כניסה וקומה עליונה.

הסלון עוצב בגוני בז' ולבן חמים ורגועים. בצד אחד ספה פלאפית מפנקת לרביצה, ועליה כריות בגוני בז-שמנת-שחור, ובצד השני מסך טלוויזיה תלוי על הקיר, מזנון לבן פתוח שהחליף זוג שולחנות עץ עגולים וזוג סולמות-ספרייה שעליהם מאוחסנים ספרים ופרטי דקורציה. ביניהם עוטף את רצפת הפרקט שטיח קילים וינטג' ענקי בדוגמה גיאומטרית וצבעי חום שחור ובז'. את המבנה הסטנדרטי של ריהוט הסלון שובר הדום אפרפר מודרני בעל רגלי מתכת שחורות ודקיקות. את הרוך מספק וילון לבן חצי שקוף שמסתיר את הנוף העירוני. מעל הספה בחרה לתלות תמונה גדולה במיוחד של האומן אביב גרינברג, ובה ציור של חרק המרחף מעל נוף ימי/מדברי. "מכירות את זה שעבודת אומנות שאתן כל כך אוהבות נותנת לכן תחושה שחזרתן הביתה? אז הנה היא בשיא תפארתה... בניגוד אליי היא לא מקטרת שקשה לה על קיר חדש. חייבת ללמוד ממנה לזרום", תיארה בסטורי שלה.

בדרך למטבח עוברת ארליך דרך גרם מדרגות מעוגל מברזל שחור ומדרכי עץ וחולפת על פני ארונית עץ עם דלתות מראה בסגנון וינטג'. "ביקשתן עוד. חמוד, נכון?", היא פונה אל העוקבות שלה ומציגה אי מטבח עמוס צמחייה בכדים ואגרטלים, שלל קערות של פירות וירקות ואווירת שוק מתובלת בטעם טוב. המטבח משלב שני צבעים פסטליים, משטח כהה ומערכת מדפים פתוחים, שעליהם הציבה כוסות מסוגים שונים. האומנות לא נשכחה גם כאן, ולסט הביתי הצטרף צילום אומנותי בניחוח נוסטלגי. גם הכלים מושקעים, וארליך מתוודה בהתמכרות החדשה שלה לתבלינים שאיתם היא מתבלת את התבשילים שעל הכיריים.

בחוץ חצר מוקפת גדר לבנה שכוללת עצים ועציצים, משטח ישיבה עם פרגולה אבל הכול עדיין בעבודה. "בסוף יהיה פה פורח", היא כותבת על יום השתילות ומשתתפת בעצמה בקדיחות. מחכים לסוף הפורח.