יהפוך לאתר בילוי ופנאי: שוק נתניה עובר מהפכה

שוק נתניה, אחד הוותיקים והמוכרים בארץ, עומד בימים אלה בפני שינוי משמעותי. במשך שנים התרגלו המבקרים והסוחרים לרצף דוכנים של פירות-ירקות, מזון ותבשילים במציאות פחות נוחה שכללה תשתיות מיושנות ולכלוך, אבל מהלך של עיריית נתניה והחברה החברה העירונית לפיתוח ולתיירות, מוביל לשדרוג וביצוע עבודות שיהפכו אותו לאתר בילוי ופנאי כמו בשווקים דומים בארץ.

השוק, שמשתרע על כ-10 דונם, עבר שדרוג חלקי לפני כשלוש שנים, כשנפתח בו מתחם "חצר השוק" המעוצב המרכז חוויות תרבות, בילוי וקולינריה. העירייה ראתה צורך לא רק לשפר את התנאים הפיזיים בשוק, אלא גם להחזיר לו תפקיד מרכזי בחיי העיר, תוך ניסיון לאזן בין האופי האותנטי והוותיק לבין הצרכים העירוניים של ההווה.

הכניסה לשוק ודוכני פירות ירקות: 

דוכנים אמצעיים:

מתחם חצר השוק המשודרג:

<< לכל הכתבות בערוץ living

"כבר היום נחשב שוק נתניה לאחד השווקים האותנטיים בארץ, עם שילוב של שוק איכרים, קולינריה ועירוניות ומציע חגיגה לחך ולעיניים עם צבעים עזים של פירות, ירקות ותבלינים, ריחות משכרים של מאפים טריים ואוכל רחוב משובח", אומרים בעיריית נתניה. "השלב הנוסף בשדרוג צפוי להתחיל בחודש הקרוב ויכלול קירוי המדרחוב לאורכו באלמנט הצללה שיעניק צל וקרירות לבאי השוק בכל שעות היום ויצור אווירת בילוי בשעות הערב. כמו כן, יוצבו דוכני מכירה אחידים ויעוצב שילוט אחיד, אשר ייצרו שדרת מסחר מזמינה ומוארת, יעודדו התפתחות עסקי השוק וכן כניסת עסקי מזון ובילוי חדשים". המיזם ישלב רחבות ציבוריות עם מרחבי ישיבה למבקרי השוק ומרחבים לאירועים קהילתיים, כמו נגני רחוב, ירידים ופסטיבלים, ויכלול שדרוג תשתיות תאורה, חשמל, ניקוז ותקשורת, חידוש ריצוף המדרחוב ופתרונות לפינוי ואצירת אשפה כמו גם הסדרת נושא בטיחות תנועתית במתחם.

גודלו של שוק נתניה הוא מחצית מזה של שוק מחנה יהודה בירושלים. חלקו מקורה עם בסטות סגורות בתריס ושלושה מעברים, וחלקו מדרחוב שבנוי מחנויות בחזיתות ושורה של כ-20 דוכני רוכלות אמצעית, לאורך כ-200 מטר אורך שרובה ירקנות. "למרות שהם המיעוט של השוק, הנראות שלהם מכל כיוון מכתיבה את אופי השוק, ועל המרחב הזה בעיקר אנחנו עובדים", אומר אדריכל הנוף לב וקסמן ממשרד "שריג וקסמן אדריכלות נוף", שנבחר למלאכת התכנון המחודש. במשרד מיפו את השוק המקומי וביצעו מחקר על עשרות שווקים בעולם, מרוטרדאם ובודפשט ועד לונדון וברצלונה. "מכל שוק בחרנו נקודה להתייחסות שנכונה לשוק בנתניה או להפך, כזו שלימדה אותנו מה לא לעשות", מסביר וקסמן. "מאחר שאנחנו לא בונים מבנה אלא מבנה הצללה אורכי עם עמודים, סגירות, מאווררים ותאורה, בחרנו ללמוד מהשווקים הקלילים, המאווררים והגמישים יותר. אחד היעדים שלנו בתכנון היה לאפשר לשוק גמישות עתידית להשתנות ולהתעדכן".

הוא מציין כי עד אמצע המאה ה-20 השווקים היו מוקד החיים העירוניים. סביב כיכר השוק וברחובות הסמוכים התקיימו לא רק מסחר של תוצרת חקלאית, אלא גם מפגשים, ירידים ואירועי תרבות. עם השנים מרכזי הערים נדדו, השווקים הועברו למתחמים ייעודיים, ותפקידם הצטמצם בעיקר למכירת מזון במחירים עממיים. "כעת אנחנו עדים למגמה שהשוק חוזר להיות 'כיכר העיר', מרחב פעיל לאורך כל היום. זוהי תופעה בינלאומית שמתרחשת גם בישראל, ומשנה את האופן שבו שווקים נתפסים ומתפקדים. שוק נתניה מגלם את התהליך הזה. לצד הדוכנים הוותיקים והאותנטיים, משתלבים עסקים חדשים ויוזמות תרבותיות שמעניקים לשוק אופי מגוון ודינמי".

מה למדתם על השוק כשהתחלתם את העבודה?

"בשונה מערים אחרות, השוק בנתניה נמצא במרכז העיר עד ימים אלה, עם התחנה המרכזית והרחובות המרכזיים. זה הדאון טאון של נתניה גם כשהפכה ליישוב מבוסס יחסית. העובדה הזאת משפיעה על אופי השוק, כי הוא שומר על צריכה יום-יומית ועל מחירים תחרותיים ביחס לשוק כמו הכרמל בתל אביב או מחנה יהודה בירושלים. גם האוכלוסייה מעורבת ומעורבבת משכבות שונות באוכלוסייה, וראינו שיש לשוק יכולת שדרוג עצמי גבוהה עם יוזמת חצר השוק שהפכה לחוויית פנאי, בילוי וקולינריה. כשהמתחם מצליח, הסוחרים השכנים 'נדבקים' ומסבים את הבסטות למכירת קפה, מעתיקים את השלטים הבולטים. זו חיוניות מידבקת בשוק צבעוני ששומר על נתח אדיר של ירקנות כמו לפני 30 שנה, וכאדריכלים היה לנו חשוב לשמור על הייחוד הזה שמשלב עממיות, צבעוניות, נגישות וורסטיליות במכירה לאורך זמן".

סיגי גולן נחמני, תושבת נתניה שמרבה לעשות שוק, מכירה אותו היטב ואוהבת את הצבעוניות שבו ואת האירועים שמקיימים בו, סיפרה כי עם כל אהבתה, יש כרגע מחסור בחנייה, במקום לשטיפת ידיים ובספסלים לאנשים שממתינים ובמיוחד לקשישים שרוצים לנוח. "השוק דורש יותר עובדי ניקיון כדי שיהיה נקי יותר ונעים לעשות בו קניות בלי ריח ריקבון של אשפה בין הדוכנים". בתגובות לפוסט שהעלתה ראש העיר מרים פיירברג-איכר ציינו כי יש צורך לסדר שירותים ציבוריים וחנייה תת-קרקעית, והנחרצים יותר סברו שיש "לטפל בעכברים ובחולדות, שזה זוועה מה שקורה שם בשעות הערב".

וקסמן מעיד כי מפגעי הריח מורגשים בימי ראשון, אחרי שהמסחר נסגר לקראת שבת ולפני הפינוי והניקיון בראשון בבוקר. במסגרת השדרוג האשפה תיטמן בקרקע, ישופרו הקרטוניות ותשתדרג הגישה למשאיות הפינוי. גם החשמל ייטמן בקרקע, פעולה יקרה ומורכבת שמצריכה תיאום עם חברת החשמל.

התכנון החדש יוצר מרחבים ציבוריים, כדי שהסחורות והמלגזות של השוק לא ישתלטו על מקום המסחר. "אפשרנו רחבות כניסה, מבואות ומקומות ישיבה למי שסוחב את הסל ורוצה לנוח, כמו גם הצללה משמעותית למדרחוב. מצד אחד היא תיתן מענה לסוחרי הירקות, המזון והתבלינים, ומצד שני תעודד מופעי מסחר נוספים של מזון ובילוי או שיתופי פעולה עם השכנים. הדור הממשיך של הסוחרים מחפש טוויסט לעסק, וההשקעה במרחב תעודד אותם להשקיע, לשפץ, לקחת הלוואה, להביא ציוד".

כך בסטה שמכרה פיצוחים וממתקים תתחיל למכור קפה הפוך ומאפה, ועסק שסוגר בלילה, יאפשר לעסק השכן לפתוח שולחן בשטחו למי שבא לבלות בשעות החשכה. גם התשתיות, שעם השנים כל סוחר התאים לעצמו, יהיו אחידות, וכל עסק יקבל תשתית מים כדי שיוכל להשתמש בה בעתיד, אם יחליט להתפתח. "ההצללה, המים, החשמל והתאורה ייתנו מענה אחיד לדוכנים וייצרו במה למופע המסחרי, שקט וניקיון אדריכלי בלי אלתורים ובלי סיבוכים".

ראש העירייה מרים פיירברג-איכר, מציינת כי "שלב זה בשיקום השוק מהווה נדבך חשוב בתהליך ההתחדשות העירונית של נתניה, תהליך שצבר תאוצה גם בתחום המגורים בעיר. אנחנו גאים לראות את השוק הופך לאזור תוסס ומודרני, שיאפשר לתושבים ולתיירים ליהנות ממוקד קולינרי ומסחרי ויאפשר לציבור להיות חלק מקהילה חיה ודינמית". הפרויקט מבוצע על ידי העירייה באמצעות החברה העירונית לפיתוח ולתיירות (חל"ת) בשיתוף משרד התיירות ובהובלת מנהלת מרכז העיר.