הצניחה של קובה: ירידה חדה במספר המבקרים – המדינה נמצאת בקריסה
קובה חוותה השנה צניחה דרמטית של יותר מ-20 אחוזים בתיירות, אך מה שנראה סך הכל כמו ירידה במספר המבקרים מתברר במהרה ככישלון רחב יותר. משבר אנרגטי קשה, הפסקות חשמל ממושכות, מחסור במזון ושירותים תיירותיים פגומים מכרסמים בחוויית הנופש, כשלאלה מצטרפות בעיות בריאותיות חמורות ומערכת כלכלית מבלבלת


בשנת 2025 קובה חוותה ירידה חדה בתיירות, שכבר עומדת על צניחה של יותר מ-20 אחוז במספר המבקרים בהשוואה לשנה שעברה. לפי נתונים רשמיים מהלשכה הלאומית לסטטיסטיקה ומידע בקובה (ONEI), במהלך עשרת החודשים הראשונים של 2025, קובה קיבלה רק 1.37 מיליון מבקרים, ירידה חדה מ-1.72 מיליון ב-2024. מדובר בכישלון קשה מאוד עבור המדינה, שבעבר התיירות הייתה אחד ממנועי הצמיחה העיקריים שלה.
ירידה זו לא פוגעת רק בשוק אחד, אלא בכל השווקים העיקריים שמזינים את התיירות בקובה. קנדים, שעד לאחרונה היו הקבוצה הגדולה ביותר של תיירים, צנחו ב-19 אחוז ל-560 אלף מבקרים. גם מספר התיירים מארה"ב, שירד בעקבות הסנקציות וההגבלות, ירד ב-19.6 אחוז, ומבקרים מרוסיה, גרמניה וספרד, שהיו שווקים חשובים בעבר, גם כן מצביעים על ירידות דרמטיות של עד 43 אחוז. ישנם שווקים מאמריקה הלטינית שמצבם טוב יותר, במיוחד ארגנטינה, קולומביה ופרו, אך גם אלו אינם מספיקים לפצות על הירידה החדה בשווקים הצפוניים.
המשבר האנרגטי: כשאין חשמל, אין תיירות
הסיבה העיקרית לירידה לא קשורה רק לעלויות נוספות או לאי-הבנה פוליטית, אלא למשבר האנרגטי החמור שמפוגע בחיי היומיום בקובה. תיירים רבים שמגיעים למלונות בקובה נתקלים בבעיות כמו הפסקות חשמל ארוכות, חוסר במזון, בעיות בשירותי מים וקשיים כלליים בשמירה על איכות חוויית הנופש. עיר הבירה הוואנה, כמו יתר הערים הגדולות, חווה הפסקות חשמל ממושכות, ותיירים אשר מגיעים לקובה בחודשי החורף, בהם התיירות בשיאה, עשויים למצוא את עצמם ללא מים חמים, ללא חשמל או מיזוג, ואף ללא אפשרות להטעין את מכשיריהם הניידים. זה לא רק לא נעים, זה פשוט לא מקובל בחופשה.

כפי שמסביר יועץ מקומי, "החיים כאן השתנו. כשהחשמל נסגר, הכול קורס: המים לא זורמים, המקררים לא עובדים, וכך גם האוכל שלנו. מה שעבד פעם פשוט לא עובד יותר". לקוחות שמגיעים למלונות גדולים עשויים לגלות שגם במקומות המפנקים ביותר, לא תמיד יש פתרונות יציבים בזמן הפסקות חשמל ממושכות.
המשבר הכלכלי וההשלכות על החוויה התיירותית
למרות שהייתה תקווה שתחום התיירות בקובה יתאושש, המצב הכלכלי הכללי רק מחמיר. קובה סובלת מהשפעת אינפלציה ניכרת, מחסור במזון ומוצרי בסיס, והפסקות חשמל שמזעזעות את חיי העיר. מחסור במוצרי יסוד כמו אורז, שמן לבישול וירקות טריים פוגע קשות לא רק באוכלוסיית האי, אלא גם בתיירים שמגיעים לפה. חנויות תיירותיות, מסעדות וברים נאלצים להתמודד עם רמות חוסר יציבות גבוהות בשוק המקומי, מה שמוביל לכך שמלונות ושירותי אוכל עלולים להיתקל בקשיים בהפקת מזון הולם וטרי.

המערכת הבריאותית בקובה, שהייתה פעם מהטובות בקאריביים, גם היא סובלת מבעיות חמורות. מספר התפרצותי מחלות כמו דנגה וצ'יקונגוניה גרם לעשרות מקרי מוות, כולל מקרים של ילדים. המצב הבריאותי הופך את הנסיעה לקובה לבעייתית במיוחד, כיוון שהתיירים עשויים למצוא את עצמם במצב של חשש ממחלות זיהומיות קשות, וללא יכולת ודאית לספק שירותי בריאות ראויים במקרה הצורך.
בעיה נוספת שמכבידה על התיירים היא המערכת המוניטרית המקומית, שנראית כאוטית ושגויה לחלוטין. קובה עובדת עם שני שערי חליפין שונים: שער רשמי שבו דולר אמריקאי שווה 120 פזו קובני, ושער לא רשמי שמגיע לערך של 300–400 פזו לכל דולר אמריקאי. הדבר הזה לא רק גורם לבלבול אלא גם לכפל תשלומים, שכן התיירים שמבקרים בקובה נאלצים לשלם במחיר הרבה יותר גבוה מזה שמשלמים המקומיים בשוק המקומי.

בנוסף לכך, תיירים רבים אינם יכולים להשתמש בכרטיסי אשראי או כרטיסי דביט בקובה, דבר שמוביל למצב שבו הם צריכים להביא מזומן בכמויות גדולות, מה שמוסיף על הבעיות של התיירים שמבקרים במדינה בתקופה קשה זו.
לא הכל חופים חמים ומוזיקה טובה
במקביל לבעיות בתשתיות ובכלכלה, גוברות גם רמות הפשיעה ברחבי קובה. דוחות ומידע עדכני מצביעים על עלייה בשוד אלים, התקפות וגניבות, במיוחד באזורים תיירותיים. בעוד שבעבר תיירים היו פוגשים דמויות צבעוניות שמציעות סיגרים, סיורים רומנטיים במכוניות קלאסיות, או חדרים פרטיים בבתים, כיום הרגשות הם אחרים: אנשים לא מבקשים עוד סתם "כסף נוסף", אלא מחפשים אוכל, סבון, מים. כל דבר שיכול לעזור להם לשרוד. האווירה התיירותית משתנה, וההרגשה היא שהחופשה בקובה הפכה להיות מקום של מתח במקום של רוגע.

שאלת האתיקה עולה שוב ושוב בקרב תיירים בקובה, וחלק מהמבקרים רואים בכך סוג של "תיירות אסון", או ביקור במדינה המקריבה את איכות החיים של תושביה לטובת חוויות תיירותיות שנעשו פחות אטרקטיביות בשל משבר פנימי קשה. התיירות בקובה, שבעבר הייתה מנוע כלכלי חשוב עבור תושבי האי, נראית כיום ככוח שמחזיק את המשטר הקובני אך לא בהכרח את התושבים המקומיים.
