שימו לב לזה: איך לזהות מטפל פוגע?

לאחרונה נחשפנו לידיעות בדבר מטפלים ופסיכולוגים שנחשדים בביצוע עבירות שונות, גם כלפי מטופלים/ות. מדובר בפגיעה חמורה ביותר שחשוב להעלות למודעות ולשיח. "יש לזכור כי ההחלטה להגיע לטיפול אינה תמיד קל שכן היכולת להיות במקום חשוף ופגיע אינה מובנת מאליה", אומרת ענת ריבלין, עובדת סוציאלית.

כשאנשים מגיעים לטיפול, הם מעמידים עצמם במקום אמיץ תחת נכונות להתמודד עם התהליך הטיפולי שכולל לרוב מגע עם רגשות וזיכרונות, התמודדות עם שינוי והיכרות עם תחושות חדשות. במקום הפגיע הזה נמצאים שני בני אדם, מטפל ומטופל בתוך חדר. "לכן חשוב לדעת לזהות מצבים בהם מתרחשת פגיעה דווקא במקום שאמור להיות הכי מוגן, חדר הטיפול. המקום בו אמורה להתאפשר חוויה מתקנת ביטחון, הקשבה ומוגנות", מדגישה ריבלין. 

זו הסיבה שב-1996 נחקק חוק זכויות החולה המעגן את הזכות של המטופל לקבלת עזרה מקצועית תוך הימנעות מגרימת נזק, שמירה על האוטונומיה שלו ועל עקרונות צדק. כשאיש מקצוע מקפיד על כללי האתיקה המקצועית, הסיכוי שיפגע בזכויות המטופל מצטמצם. הנה 5 כללים לזיהוי מטפל שחורג מסמכותו:

1. אתיקה
   

   "אתיקה מקצועית מסדירה את כללי ההתנהגות הראויה במקצוע מסוים. מטפלים מחוייבים לנהוג על פי כללי אתיקה מקצועית כמו סודיות, דיסקרטיות, מתן טיפול בתחום המומחיות ועוד", אומרת ריבלין. "בישראל אין חוק פסיכותרפיה מסודר המעגן את חובותיהם של מטפלים מתחומים שונים שאינם מוכרים על ידי משרד הבריאות העוסקים במתן טיפול נפשי. לכן חשוב לברר עם המטפל מהי הכשרתו והאם הוא בעל/ת תעודה מוכרת.
   תמרור אזהרה: המטפל אינו בעל הסמכה מוכחת או מומחיות בתחום או בשיטה בה הוא מטפל או אינו מוכן לפרט את הכשרותיו או להראות תעודות רלוונטיות, המטפל מפר את חובת שמירת הסודיות וכיו"ב. 

   

2. ידע והסבר / הסכמה מדעת
   

   מתן הסבר על מהות הטיפול, אופן הטיפול והרציונאל הוא חלק חשוב. "היכולת של המטופל לתת אמון באיש מקצוע שלרוב לא מוכר לו דורשת הבנה מנומקת של המתרחש על מנת שמטופל יוכל להאמין ולחוש כי המטפל ממוקד בטובתו ואינו מנצל את התהליך הטיפולי לצרכיו", מסבירה ריבלין. מטופל מגיע לטיפול לרוב ללא ידע מוקדם בתחום, חשוב לתאם ציפיות, לגבש חוזה טיפולי שמסביר למטופל באופן ברור ככל האפשר על מהות הטיפול, מהלכו וסדריו (סוג הטיפול, זמנים, שעה, מקום, יום, מחיר, אופן תשלום וכו) ולוודא שהתהליך מותאם לצרכים.
   תמרור אזהרה:  משהו אינו מובן בתהליך, הסברי המטפל מעורפלים, מאשימים או מתחמקים. משהו לא ברור באופן ההתנהלות, למשל החלפת מקום הטיפול ללא הודעה, שינוי באופן הטיפול, ויתור על תשלום ללא סיבה ועוד.

3. גבולות
   

   בטיפול מקצועי חייבים להיות גבולות. גבולות זמן, התמקדות במטופל ולא במטפל, הגבלת היחסים לחלק המקצועי והטיפולי וכו. המטפל מהווה דמות סמכות מחד ומאידך הוא דמות תומכת ומזינה בתוך סיטואציה מאוד אישית ואינטימית. המטופל עשוי לחוש בעוצמה רגשות כלפי המטפל המהווים שחזור של יחסים משמעותיים קודמים. הגבולות של הגדרות התפקיד והתייחסות עניינית ומעמיקה מונעים בלבול תפקידים ומאפשרים ביטחון.
   תמרור אזהרה: חוסר גבולות מצד המטפל, התייחסות עודפת לחיי המטפל ללא רלוונטיות לתהליך הטיפול, גלישה לקשר חברי או אף רומנטי

4. מגע פיזי
   
   

   מגע עשוי להיות מבלבל, לטשטש גבולות ולהוות טריגר להצפה של טראומות שונות. מטפלים מסוימים יאפשרו מגע פיזי מינורי כמו לחיצת יד או מגע תמיכתי נקודתי, מטפלים אחרים יאפשרו חיבוק בסיום מפגש ואחרים נמנעים מכל מגע פיזי. (אין הכוונה לטיפול שבמהותו הוא טיפול במגע אלא לטיפול שיחתי)  הדבר תלוי בסגנונו של המטפל ובהתאמה לצרכי המטופל ובחירותיו.
   תמרור האזהרה: כל מגע מצד המטפל היוצר תחושה של אי נוחות או נעשה ללא הסכמת המטופל

5. ביטחון
   

   המרחב הטיפולי אמור לייצר תחושה של ביטחון בו טובת המטופל קודמת לטובת המטפל. רגשות של כעס ורגשות אחרים כלפי המטפל עשויים להיות תוצאה של העברה בטיפול (transference) ואין פירושם בהכרח שהמטפל טעה או חרג מסמכותו. השאלה היא האם בטיפול יתאפשר עיבוד ומגע עם חלקים אלה.
   תמרור האזהרה: תחושה של חשש או פחד להתבטא באופן פתוח ושקוף, המטפל משתמש בסמכותו המקצועית, מפעיל לחץ או מתמרן את השיחה באופן שיוצר חשש מביטוי אותנטי. 

   

מה עושים במקרה שמופיע אחד או יותר מתמרורי האזהרה:  

בשלב הראשון, אם יש חוויה של אי נוחות, חשוב לשוחח עם המטפל על התחושות ולבדוק האם עצם השיח על כך מאפשר הקלה ואף התקדמות בתהליך הטיפולי. במידה ואין תחושה של הקלה מעצם השיח על כך ואי הנוחות מתמשכת ומשמעותית, חשוב לדבר על כך עם איש מקצוע אחר מהתחום או לדווח על כך לארגון המקצועי אליו משויך המטפל.

יחסים בכלל ויחסים טיפוליים בפרט הם מורכבים ולכן ישנן דקויות בתקשורת שקשה לאמוד אותן. כאן חשובה ההקשבה לתחושת הבטן ואין לזלזל באינטואיציה.  יש לזכור כי טיפול אינו תהליך קל ולא בהכרח נעים, הוא עשוי להציף רגשות עזים ואף קשים, אך הכלל הוא כי המרחב הטיפולי אמור לספק תחושה בסיסית של ביטחון ואמון לשוחח על רגשות אלה.

ענת ריבלין היא עובדת סוציאלית קלינית, מומחית בהתמכרויות ומטפלת emdr מוסמכת מקהילת SOMEBUDDY  –אתר לחיפוש ולהתאמה אישית של פסיכולוגים ומטפלים מתחום בריאות הנפש, ההתפתחות האישית, העסקית והמקצועית