"הבית שלך ריק מחפצים?"
"לא."
"זרקת את כל הדברים שאת אוהבת?"
"לא."
"את לא קונה אף פעם?"
"לא."
"אז איך בדיוק את מינימליסטית?!"
הפכתי למינימליסטית ברגע שעזבתי את ההורים ועברתי לגור לבד. זה היה תהליך ארוך, מלא בלמידה על הנושא ויותר מזה - על עצמי ועל החיים שאני רוצה לחיות. ראיתי סרטים, למדתי וקראתי על עולם המינימליזם ולאט לאט התחלתי להתנקות. לא רק מחפצים, אלא קודם כל ממחשבות שלא שירתו אותי, מהרגלים שהפריעו לי וכן - גם הפחתתי משמעותית את החפצים שבבעלותי, אבל זה בהחלט לא העיקר.
אז מה זה מינימליזם?
המינימליזם הוא לפני הכול פילוסופיה. בבסיסה הרעיון שכדי לחיות חיים מאושרים וטובים אנו זקוקים לחופש הבחירה – לבחור אילו מחשבות מלוות אותנו ביומיום, אילו רעיונות מסקרנים אותנו, וכן גם מה נלבש, מה נאכל ואילו חפצים יהיו לנו בבית. המינימליזם יוצא מנקודת הנחה שבחיים המודרניים עמוסי הגירויים והשבויים עמוק בתוך תרבות הצריכה - קשה לנו מאוד להבחין בין חפצים שיש לנו מפני שאנחנו אוהבים אותם ומשתמשים בהם לבין דברים שאנחנו קונים, עושים ואפילו חושבים רק בגלל שכך מכתיבים התרבות והטרנדים. למצוקה הזו הפילוסופיה המינימליסטית מבקשת לתת מענה.
הפרקטיקה של המינימליזם היא דיוק. לפני כל קניה אנחנו מעבירים את החפץ דרך מסננת דמיונית של שאלות כמו - האם אנחנו באמת צריכים אותו? אולי יש לנו משהו דומה בבית? האם הוא משתלב עם שאר הדברים שיש לנו בבית? ועוד, במטרה לשמור בבעלותנו רק דברים שעושים לנו טוב. כך אנחנו מוודאים שיש לנו רק החפצים, הדברים, המחשבות והפעולות שמשרתים אותנו. לאורך שנותיי כמינימליסטית שמעתי אינספור מיתוסים על התנועה והגיע הזמן שננפץ חלק מהם:
- המיתוס: 'למינימליסטים יש מספר מסויים של פריטים בבית'
אחת הדרכים שבהן המינימליזם מסייע לנו להשיב את זכות הבחירה ו"לצאת מהמירוץ" אחר קניות של עוד ועוד חפצים שאנחנו לאו דווקא רוצים או צריכים הוא דרך הפחתת קניות. יחד עם זאת - לכל אחד ואחת מאיתנו יש צורך בכמות שונה של חפצים ולדברים אחרים בשגרת חיינו.
צלמת מקצועית לדוגמה זקוקה לציוד מסויים כמו מצלמה, תאורה, חצובה, שגננת או טכנאית לא יצטרכו בבית לכן מינימליזם יראה אחרת עבור כל אחת מהן. דוגמה נוספת היא של טבח ביתי חובב - אין שום סיבה שהוא יוותר על אוסף כלי הבישול והתבלינים שלו רק כדי להגיע למספר מסוים של פריטים בבית. אם הוא אוהב אותם והם עושים לו טוב – מצוין! שישמור אותם, זה בדיוק הקונספט של מינימליזם. - המיתוס: 'מינימליזם זה בסך הכל שיטת סידור של הבית'
את המיתוס הזה אני שומעת בעיקר בהקשר של מארי קונדו הנפלאה, מייסדת שיטת קון-מארי לסידור וארגון הבית. השיטה של קונדו אכן מתכתבת מאוד עם אורח החיים המינימליסטי, אולם יש בשניהם הרבה מעבר לארגון וסדר.
אחד הצעדים לקראת אורח חיים מינימליסטי הוא אכן לעשות סדר בחפצים שלנו ולתרום או לזרוק מה שלא משרת אותנו. אבל זה בשום פנים ואופן לא אירוע חד פעמי שמסתכם בניקיון פסח. הרעיון הוא לשנות את המיינד-סט שלנו. לצאת מהמירוץ של - להרוויח כסף כדי לקנות חפצים - ועוד כסף כדי לקנות עוד חפצים ועוד ועוד. חיים מינימליסטים הם החלטה מודעת שלא לקחת חלק בתרבות הצריכה. זאת לא החלטה קלה אבל היא יכולה להשתלם נפשית וכלכלית. - המיתוס: 'מינימליזם מתייחס רק לחפצים פיזיים'
מינימליזם מתבטא קודם כל בשינוי תודעתי, נפשי ורגשי. בהחלטה שכל דבר בחיינו ישרת אותנו בצורה מיטיבה עד כמה שניתן. למשל - אפשר לקיים מינימליזם דיגיטלי. להגביל את שעות המסך שלנו או לצרוך באופן מבוקר רק תוכן שבאמת משרת ומעניין אותנו.
המינימליזם יכול לסייע לנו גם בבחירת עבודה שיותר מדויקת לנו ובחלוקת הזמן והקשב שלנו לנושאים שונים. המינימליזם מזמין אותנו להכיר את עצמנו יותר לעומק ולדייק כל אספקט בחיינו כך שיטיב עימנו באמת. - המיתוס: 'לכל המינימליסטים יש אותו סגנון עיצובי'
אנשים רבים מקשרים את המינימליזם לסגנון עיצובי של צבעים בהירים, שמנת או קרם, פרחי פמפס מיובשים וסלי קש. זה אמנם סגנון מקסים, אבל אין שום הכרח לאמץ אותו כמינימליסטים. אפשר לבחור ב"חיים פשוטים" ולעצב את הבית שלנו בכל סגנון וצבע שנרצה. העיקר הוא לא להעמיס חפצים שאין בהם שימוש וערך עבורנו. אגב, המושג מינימליזם אכן הגיע במקור מתחום העיצוב, הציור והמוזיקה - ונולד כקונטרה לסגנון הסוריאליסטי, אולם כיום משתמשים במילה בעיקר כדי לתאר סגנון חיים. - המיתוס: 'כל המינימליסטים פועלים למען איכות הסביבה'
אורח חיים מינימליסטי מטבעו הוא ידידותי יותר לסביבה כיוון שצורכים פחות דברים שתהליך הייצור שלהם פוגע בטבע. הרבה פעמים אנשים שרוצים ללמוד על מינימליזם חוקרים על הנושא ומכתבה למאמר מגלים גם את הנזקים של משבר האקלים. אבל באופן עקרוני - לא חייב להיות קשר בין הדברים. - המיתוס: 'למינימליסטים אסור לקנות דברים חדשים'
קודם כל אני ממליצה להיפרד מהמילה "אסור", גם בתור טבעונית אין דברים שאסור לי לאכול. יש דברים שאני בוחרת לא לאכול. באופן דומה אנשים שבוחרים באורח חיים מינימליסטי יכולים לקנות דברים חדשים אבל הם ישקיעו בזה יותר מחשבה. הם לא יקנו לפי חשקים או כי יש טרנד חדש, אלא ישתדלו לקנות רק כשבאמת צריך, מוצרים איכותיים שישמשו אותם לאורך זמן. - המיתוס: 'אי אפשר להיות חצי מינימליסט. זה או שאתה בפנים או שאתה בחוץ'
מינימליזם, כמו הרבה מושגים אחרים שנגמרים בסיומת "יזם" - הוא ציר. אפשר בהחלט לאמץ רק חלקים מסוימים מתוך הפילוסופיה המינימליסטית. אפשר לנסות לאמץ רק מינימליזם דיגיטלי, או רק מינימליזם במלתחת הבגדים שלנו, אבל אני מזהירה אתכם מראש - מי שמתחיל מתאהב מאוד מהר...
אם קיימות וחיים פשוטים ללא פגיעה בסביבה ובחיות מעניינים אתכם - מוזמנים לבקר גם בערוץ היוטיוב ובאינסטוש שלי rotem_kliger