המציאות של ישראל היום היא לחלוטין ב"כאן והעכשיו". אין לדעת מה יוליד יום ורובנו כלל לא מצליחים להבין מה יהיה ביום שאחרי, ומה היום הזה יביא אתו. אולם, יש לא מעט סוגיות שכן חשוב להכיר ולהיות מודעים אליהן כי אם יש דבר אחד ידוע במציאות חסרת ודאות הוא שהיום הזה יגיע.
אחת השאלות החשובות היא מה הן הזכויות של כל האזרחים שחוו פגיעות קשות בגוף ובנפש. פנינו לעו"ד ד"ר אסף פוזנר, בעל משרד העוסק בתביעות נזיקין למדריך קצר בנוגע לזכויות היחיד - האזרח (להבדיל מזכויות חיילים וכוחות הביטחון) - עקב פגיעה בגוף (לרבות פגיעה בנפש).
לדברי פוזנר, הפיצויים בעקבות פעולת מלחמה או טרור, יכולים להינתן בד"כ בשני מישורים:
1. פיצויים ותגמולים מהמדינה
2. תשלומים במסגרת ביטוחים פרטיים.
בכל הנוגע לתשלומים מהמדינה החוק המרכזי הינו "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" אשר חוקק בשנת 1970. ניתן לקבל על פי חוק זה פיצוי בגין מוות או בגין נכות ובהם תגמולים, הוצאות ריפוי, החלמה ושיקום מאת המוסד לביטוח לאומי.
מיהו הזכאי עפ"י החוק?
"הזכאות מוקנית לאזרח, תושב ישראל או מי שנכנס אליה כחוק ונפגע בפעולת איבה בארץ לגבי תושב ישראל גם אם נפגע מפעולת איבה בחו"ל או, במידה והוא אזרח ישראלי, בתוך שנה מיום שחדל להיות תושב). פעולת איבה מוגדרת, בין היתר, כפעולה של כוחות צבאיים. במידה והזכאי נהרג כתוצאה מהאירוע, זכאים בני משפחתו לזכויות שונות".
מהן הזכויות של אזרח שנפגע פגיעת גוף (כולל פגיעה נפשית ופגיעות רעש) מן ההפגזות ונמצא בטיפול רפואי?
"אדם אשר נפגע ונמצא בטיפול רפואי ואינו עובד עקב הפגיעה זכאי לתגמול מיוחד וזאת כל עוד לא נקבעה דרגת נכותו ובתנאי שאינו מקבל באותה תקופה שכר או פיצוי ממקור כלשהו וזאת לאחר שיוכר כנפגע פעולות איבה ע"י 'הרשות המאשרת'".
כיצד מוגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי?
"המוסד הנפיק טפסים מיוחדים לנפגעי פעולות איבה. את הטפסים ניתן להוריד באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי או לקבל בסניפי המוסד. יש למלא את הטפסים, לצרף תיעוד רפואי תיעוד נוסף כפי שנדרש ולהגיש לסניף המוסד במקום מגוריו של הנפגע".
כיצד יש לפעול לקבלת תגמול עבור התקופה שבה הנפגע מצוי בטיפול רפואי ואינו עובד?
"בשלב ראשון יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה ע"ג טופס "הודעה על פגיעה ותביעה לתגמול רפואי" ולצרף מסמכים רפואיים. בעניין זה חשוב לדעת כי עפ"י הפרקטיקה הנהוגה, המוסד לביטוח לאומי בודק האם שמו של התובע מופיע ברשימות אשר הועברו אליו מאת בתי החולים וממגן דוד אדום ומי ששמו אינו מופיע ברשימות אלו יתקשה להוכיח את הפגיעה. בפועל, רבים מנפגעי ההלם אינם מפונים לחדרי המיון ובהיותם בהלם ומבולבלים הם לא פונים בעצמם ולכן חשוב לדעת שאין לדחות את הפנייה לטיפול רפואי במוסד רפואי. אותם נפגעים שאינם נמצאים ברשימות הנ"ל יאלצו, במרבית המקרים להגיש תלונה במשטרה עם הצהרה על עצם הפגיעה.
לעתים הליך האישור ע"י המוסד לביטוח לאומי אורך מספר חודשים כאשר בכל התקופה, עד לקבלת האישור, הנפגע אינו זכאי לקבל תשלום כלשהו, אף שבפועל המוסד לביטוח לאומי לעתיד מקדים תשלומים בשלב זה לנפגעים פיזית, להבדיל מנפגעי הלם, חרדה ורעש. למרבה הצער בעיקר נפגעי הלם, חרדה ורעש עשויים למצוא את עצמם במשך תקופה ארוכה ללא הכנסה".
מה קורה לאחר תקופת ההחלמה הראשונה ?
"מי שהוכר כנפגע פעולת איבה רשאי להיבדק ע"י וועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו. אם נכותו הצמיתה של הנפגע תקבע בשיעור של עד .9% לא יהא זכאי למענק או לתגמול חודשי. במידה ונכותו של הנפגע תקבע בשיעור של בין 10% ועד 19% הוא יהא זכאי למענק חד פעמי. במידה והנכות תעמוד על שיעור של למעלה מ-20% יהיה זכאי הנפגע לתגמולים חודשיים".
מה גובה התגמולים להם זכאים הנפגעים?
"לגבי תגמול במהלך טיפול רפואי - בתקופה שבה אדם נמצא בטיפול רפואי, אינו עובד עפ"י הוראת הרופאים המעוגנת באישור מחלה אשר אושר ע"י רופא המוסד, זכאי יהיה לקבל תגמול חודשי בתקופת אי הכושר. לגבי נפגע שאינו עובד (עקרת בית וכד') - נקבע בתקנות תגמול מינימום. לגבי נפגע אשר עבד לפני הפגיעה - ישולם תגמול בהתאם לשכר שדווח למוסד לביטוח לאומי במהלך שלושת החודשים שקדמו לפגיעה אך בכל מקרה לא יפחת מתגמול המינימום. יש לציין כי אף נערים בני 18-16 יהיו זכאים לגמלה בשיעור מחצית מהגמלה המינימלית".
לגבי התגמול העיקרי שמשולם לאחר שהנפגע נבדק ע"י ועדה רפואית ונקבעה נכותו - התגמול המשולם לנפגע איבה יהא שווה לתגמול המשולם לפי "חוק הנכים תגמולים" לאנשי הצבא וכוחות הביטחון ("נכה צה"ל") או לגבי הנספים לפי חוק מערכות החיילים שנספו במערכה.
התגמולים אינם מחושבים בהתאם לשכר העבודה של הנפגע, אלא סכום קבוע - כך שהעני והעשיר משתווים".
אלו הטבות נוספות ניתן לקבל מהמוסד לביטוח לאומי?
אדם אשר "הרשות המאשרת" הכירה בו כנפגע פעולות איבה יהא זכאי להטבות נוספות. במקרים מיוחדים ניתן יהיה לקבל מענקים והלוואות דיור, סיוע ברכישת רכב ובהחזקה חודשית, שיקום מקצועי, סיוע בשירותים אישיים, ישנן גם הטבות מיוחדות למי שיעמוד בקריטריונים של "נכה נצרך" או "מחוסר פרנסה" וכן הטבות אצל גורמים שונים כמו אגרת טלוויזיה, ארנונה, לימודים גבוהים וכו'.
מה דינו של מי שנפגע עקב פעולת איבה או מלחמה, וזו ארעה במסגרת עבודתו?
אדם אשר נפגע בפעולת איבה שארעה במהלך העבודה, בדרך לעבודה או ממנה, נחשב למעשה גם לנפגע בעבודה בידו הזכות לבחור את המסלול העדיף עליו או כנפגע פעולות איבה על פי חוק נפגעי פעולות איבה או נפגע עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי חשוב לדעת כי הנפגע צריך לבחור את המסלול העדיף לו. לא ניתן לקבל תגמול כפול. השיקול יעשה בהתאם לסוג הפגיעה וחומרתה ונתוניו האישיים של הנפגע כמו גיל, שכר וכו'.
מה לגבי מי שנרצח עקב פעולת איבה?
החוק מעניק תגמול חודשי לאלמנות ולהורים שכולים שהם שאיריו של אדם שנפטר עקב פעולת איבה.
האם אדם שנרצח יהיה זכאי להוצאות קבורה?
המוסד לביטוח לאומי משלם עבור הוצאות אבל ואחזקת קבר.
מהו המועד להגשת התביעות?
המועד להגשת תביעה לתגמולים לתלויים הינו עד 12 חודשים ממועד הפטירה. המועד להגשת תביעה לתגמול במהלך טיפול רפואי הינו עד 12 חודשים מתום קבלת תגמול טיפול רפואי.
האם אדם שנפגע בפעולת איבה יהיה זכאי לפיצוי מחברת ביטוח?
מרבית פוליסות ביטוח אשר יש בהן כיסוי לביטוח חיים, מכסות גם מוות ממלחמה ומפעולת איבה. ביחס לכיסויים אחרים, המצב שונה. רוב הפוליסות של אובדן כושר עבודה ונכות מתאונה, אינן כוללות סיכוני טרור ומלחמה. בחלק מהמקרים ניתן להוסיף סיכון מלחמה לביטוח תמורת תוספת תשלום. לגבי ביטוח בריאות וסיעוד - לרוב ביטוחים אלו ובהם ניתוחים, השתלות, אשפוזים ושאר ביטוחי בריאות, אינם חלים כאשר אדם נפגע מנזקי מלחמה כתוצאה ממלחמה או מפגיעה בפעולת איבה.
האם יש אפשרות לתבוע גורמים אחרים בגין הנזק בשל פעולות האיבה?
קיימת אפשרות חוקית לתבוע גם בתביעות נזיקין את הגורמים שגרמו לפעולות איבה. מעבר לתביעת המחבל עצמו (אם הוא ידוע), ניתן גם לתבוע את שולחיו, כלומר את ארגוני הטרור. כאשר בתי המשפט הכירו בכך שהארגון (או הרשות הפלשתינית) גרמו מראש לאירוע, בתי המשפט אף הטילו עליהם פיצויים עונשיים.
בעת האחרונה בית המשפט העליון אף הטיל אחריות על הרשות הפלשתינית לאירועים שלא היא יזמה או גרמה להם, וזאת בשל תשלום – לאחר מעשה – של משכורות למחבל או לבני משפחתו, ואולם במקרה זה לא מדובר בפיצויים עונשיים אלה בפיצויים רגילים, כמו כל תיק נזיקי. יש לשים לב להבדל משמעותי בין שני סוגי הפיצויים. כאשר מדובר בפיצויים עונשיים הרי שהנפגע ובני משפחתו יכולים לגבות אותם, בנוסף לתשלומים כנפגעי פעולות איבה. אולם כאשר מדובר בפיצויים רגילים, הנפגע צריך לבחור אם הוא ימשיך לקבל את הפיצויים מהביטוח הלאומי, או יבחר לקבל אותם ממי שחויב בו. החלטה שכזו תהיה, יש להניח, מבוססת על גובה התשלומים בכל ערוץ, וגם על היכולת לגבות אותם. אם מדובר ברשות הפלשתינית למשל, מדינת ישראל מחזיקה כספים משמעותיים שלה, הניתנים לעיקול. כיום, בשלבי חקיקה, נדונים תיקונים שיאפשרו בכל מקרה לנפגעים לגבות, ולו חלק מהסכומים, ללא ויתור על התשלומים כנפגעי פעולות איבה.