איך לצאת ממונוגמיה ועדיין לשמור על הזוגיות הקיימת

זוגות רבים בוחרים יחד בהסכמה מודעת של בני הזוג, לחיות את חייהם באופן שמאפשר לשניהם להיפגש עם אנשים נוספים מחוץ לקשר ולפתח מערכות זוגיות או מיניות נוספות. מערכות יחסים אלו יכולות להיות חד פעמיות או מתמשכות ולכן הן דורשות מערכת יחסים מאוד טובה וגמישה בין בני הזוג. מערכות יחסים אלו יכולות גם להוביל להתאהבות ולקשר משמעותי עם בני זוג חדשים. פוליאמוריה הינה מערכת יחסים שמעבר להיותה מאפשרת קיום יחסי מין עם פרטנרים נוספים מלבד בן הזוג הרשמי (המקנן), היא גם מאפשרת התאהבות וניהול מערכות יחסים רומנטיות במקביל.

האופן בו בני הזוג מממשים את היחסים הפתוחים לסוגיהם הוא מאוד אינדיבידואלי. ניסיון לייצר איזו נוסחה נוקשה לניהול מערכת זוגית שכזו נדון מראש לכישלון שכן לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, את התקשורת שלו, את מבנה האישיות של כל אחד מבני הזוג, את תפיסות העולם השונות ואת רמת הפתיחות שלו.

זוגות שמחליטים לנסות לפתוח את הזוגיות באופן מושכל ובשיתוף פעולה, צריכים לקבוע לעצמם מראש כללי בסיס שיאפשרו להם לשמור על הגבולות האישיים והמשותפים ולמנוע פגיעה באחד מהם או בשניהם. לאחר שהוגדרו כללי הבסיס, בהתאם להתנסויות שהם חווים, מוסיפים בני הזוג  או מתקנים תוך כדי תנועה הסכמות חדשות שמצטרפות לכללים הראשוניים והופכים להסכם זוגיות פתוחה הייחודי להם ולדרכם.

האם נכון לעשות זאת בדרך הזאת? התשובה מורכבת משני חלקים: אם זה עובד וישנה תקשורת טובה וכנות מוחלטת – זה יכול להצליח ולשמור על הזוגיות. אבל מה קורה אם לא? אז מתחילים להתרחש אירועים שבני הזוג לא צפו מראש ואלו יוצרים חיכוכים שעלולים להפוך לכדור שלג שיפגע בזוגיות פגיעה אנושה ואף יביא לפירוקה. הנה כמה דברים שכדאי להקדיש להם את מלוא תשומת הלב כדי לעבור את השינוי הזה בשלום ולהצליח לשמור על הזוגיות:

1. תאום ציפיות

   המפתח לשמירה על הזוגיות בתוך מורכבות היחסים הפתוחים הוא תיאום ציפיות בין בני הזוג. רצוי לברר מראש עם בן/בת הזוג ולהגיע ביחד להסכמות לגבי מהו המידע שהוא מעוניין להיחשף אליו, האם הוא מצפה לדעת מראש על כל מפגש עם פרטנר חיצוני, האם הוא רוצה להיחשף לשמו או לתמונתו? רצוי לשבת מראש ולהגדיר את הקווים המנחים לאופן בו תתנהל התקשורת בין בני הזוג, על פי מה שמתאים ונכון לכל אחד מהם.
   
   

2. מינונים

   כדאי מאוד לשאול מהם המינונים בהם ניתן לפגוש אנשים אחרים, אחרת עלול להיווצר מצב בו הריגוש שבמפגש ה"אחר" ממכר וגורם לניתוק מבסיס האם – הזוגיות. נכון, זה נשמע טכני, אבל כדי להימנע מחיכוכים כשאתם כבר בלב הסערה, עדיף לקבוע מהם המינונים הנכונים לכם לפגישות עם פרטנרים מחוץ לקשר. במקביל מומלץ להגדיר כמה זמן בשבוע אתם מקדישים רק לזוגיות שלכם, לחוויה משותפת בבית או מחוצה לו. המסגרת הזאת יכולה למנוע גלישות למחוזות שמהם קשה אחר כך לחזור אחורה. 

3. ילדים

   עליכם להחליט האם אתם מספרים לילדים על המודל החדש שאימצתם. אם כן, איך מספרים וכמה מהמידע חושפים בפניהם. עוד שאלות שכדאי לענות עליהן מראש ולא תוך כדי תנועה: האם חושפים את הפרטנרים האחרים לילדים? אם כן, אחרי כמה זמן של קשר ובאיזה אופן עושים זאת? אלו שאלות כבדות משקל שהתשובות עליהן מאוד אינדיבידואליות ותלויות במשתנים רבים כמו גילם של הילדים ורמת הפתיחות של ההורים מולם. כך או כך, הנושא הזה לא יכול להישאר פתוח.

4. הנושא הכלכלי

   נושא שעלול להפוך למוקש במורד הדרך אם לא מגיעים להסכמות מראש לגביו. לרוב הזוגות הנשואים יש חשבון משותף. מה קורה במצב בו אחד מהם נפגש עם פרטנר/ית מחוץ לקשר ורוצה להזמין אותו לדרינק או למסעדה? האם מגבילים את הסכום שמותר להוציא? מה בנוגע למתנות לפרטנרים שמחוץ לקשר? מה קורה כשאחד מבני הזוג מוציא הרבה יותר על בילויי הזוגיות הפתוחה מאשר הצד השני? האם מדווחים על כל הוצאה שקשורה לזוגיות הפתוחה או שפשוט מבססים את כל ההתנהלות על אמון? השאלות האלו יעלו, בין אם בני הזוג ירצו בכך או לא, אז מוטב לתת עליהן את הדעת לפני שיוצאים להרפתקה הזאת.
   
   

5. התנהלות מול הפרטנרים החיצוניים

   אולי הנושא הטעון ביותר. זוגות שמחליטים לנסות מערכת יחסים פתוחה או פוליאמוריה בטוחים כי יצליחו לשלוט באופן מוחלט בעוצמת הרגשות לפרטנרים שהם פוגשים מחוץ לקשר. אלא שהמציאות יותר מורכבת ופתאום אחד או אחת הצדדים מוצאים עצמם מפתחים רגשות לאותו הפרטנר, גם אם לא כיוונו לשם. מה עושים במצב כזה? משתפים את בן/בת הזוג? באיזה אופן משתפים? מפסיקים מיד את הקשר עם אותו הפרטנר? שאלות כבדות משקל שמתווספות לשאלות אחרות שקשורות להתנהלות השוטפת של זוגיות פתוחה או פוליאמוריה: האם מותר להישאר לישון אצל הפרטנר החיצוני? כמה פעמים מותר לפגוש את אותו הפרטנר? האם מותר לצאת איתו לחופשות בארץ או בחו"ל? המון שאלות שכל אחת מהן עלולה לגרום לשבר בזוגיות ולכן ככל שיישאלו מוקדם יותר ויבוצע תיאום ציפיות מלא ויסודי ככל הניתן, כך תרד רמת הסיכון שלוקחים בני הזוג.

6. לוקיישנים

   עוד שאלה שיש להקדיש לה תשומת לב ראויה היא שאלת המיקום בה מתנהלות מערכות היחסים שמחוץ לזוגיות. היכן ניתן להיפגש עם פרטנרים חיצוניים? ישנם רבים שעל אף רצונם לקיים מערכת יחסים פתוחה, לא מעוניינים שהיא תיכנס אליהם הביתה, יש אחרים שאין להם שום בעיה עם זה בזמן שהם אינם בבית. כך או כך זו סוגיה שיש להכריע בה מראש על מנת למנוע אי נעימויות ומבוכות בהמשך.
   
   

7. הסכם

   כמו השאלות המופיעות כאן יש עוד עשרות שאלות שהתעלמות מהן בשלב הראשוני של פתיחת היחסים עלולה לגרום למשברים כאשר הן יהפכו להיות קונקרטיות. הדרך הטובה ביותר לצאת לדרך הזאת של יחסים פתוחים או פוליאמוריה היא לנסח הסכם שנוגע בכל אחת מהשאלות המהותיות הנוגעות לחיי היום יום של בני הזוג בתוך המסגרת החדשה, על פי הכללים והמסגרת שהם קובעים ונכונים להם. אנחנו מציעים לכתוב את ההסכם הזה בליווי של מגשר שיוכל להעלות את כל הסוגיות הרלוונטיות מתוך הניסיון שלו וליצור ביחד עם בני הזוג את ההסכמות שיתאימו לזוגיות, למבנה האישיות, לצרכים וליכולות שלהם.

בדרך זו תוכלו לקבל תמונה בהירה ככל שניתן לגבי ההמשך, כזאת שתביא לוודאות ויציבות ותאפשר תהליך פתיחת נישואין רגוע ובטוח. בהצלחה.

**הכותב הוא מגשר ומומחה בגישור גירושין