זמן הנקמה - לא משנה של מי: ארגנטינה ואנגליה במפגש ענק

מהמפגשים הגדולים בתולדות המונדיאלים. היריבות בין אנגליה וארגנטינה ממש לא חדשה, היא גם ממש לא מתחילה במשחק ההוא שנכנס לדפי ההיסטוריה. לשתי המדינות יריבות פוליטית היסטורית שהושפעה רבות ממלחמות אמיתיות, אך אנחנו נתמקד במלחמות על כר הדשא. הערב (רביעי, 22:00) כל צד יחפש את המקום בגמר המונדיאל, ואם התרגלנו לחשוב שאנגליה היא זו שרוצה נקמה על מה שקרה ב-1986, מסתבר שגם לארגנטינה לא חסרות סיבות לנקום.

אז כן, המפגש הכי גדול בהיסטוריה בין אנגליה וארגנטינה, אולי אחד ממשחקי הכדורגל הגדולים בכל הזמנים, התרחש לפני 40 שנה בדיוק, באצטדיון האצטקה במקסיקו סיטי. מראדונה ניצח את אנגליה עם שני שערים ענקיים: "יד האלוהים" ושער הסלאלום מחצי מגרש והעלה את ארגנטינה לחצי הגמר, בדרך לזכייה השנייה של ארגנטינה בהיסטוריה.

אם במהלך הטורניר הנוכחי אנגליה השילה מעצמה חלק מהמשקל ההיסטורי, כשניצחה לראשונה אי פעם באצטדיון האצטקה את מקסיקו, הרי שעכשיו היא רוצה להשלים את המשימה ולנצח את ארגנטינה לראשונה מאז ההפסד ההוא במשחק נוקאאוט במונדיאל. אלא שניצחון של אנגליה על ארגנטינה במונדיאל הוא ממש לא משהו שזר לנבחרת שלושת האריות, וכאן בדיוק מגיע הרצון של ארגנטינה לנקמה.

3 פעמים בהיסטוריה קרה מצב שבו ארגנטינה השתתפה במונדיאל ולא העפילה מהבית הראשון - פעמיים זה קרה בגלל הפסדים לאנגליה. ב-1962אנגליה ניצחה 1:3 במחזור ה-2 של שלב הבתים, מה שהספיק לה בכדי להעפיל לשלב הבא מהמקום ה-2 בבית בזכות הפרש שערים על ארגנטינה. 2002, שוב מחזור שני בשלב הבתים, הפעם זה 0:1 של דיוויד בקהאם בפנדל שהספיק בכדי להעפיל.

באמצע, ב-1998, ארגנטינה הספיקה להדיח את אנגליה בשמינית הגמר לאחר דו-קרב פנדלים שהתחיל את קללת הפנדלים של אנגליה, במשחק בו בקהאם ספג אדום בדקה ה-47. אך אלה הם בעצם שני הניצחונות היחידים של ארגנטינה על אנגליה במונדיאלים. אנגליה, לעומת זאת, ניצחה אותה ברבע הגמר של 1966 בדרך לזכייה ובעוד משחק ידידות ב-2005, המפגש האחרון בין הנבחרות.

ביריבות בין ארגנטינה לאנגליה יש הכל, יריבות צבאית ופוליטית מחוץ למגרש, רצון לנקמה של שני הצדדים, המון אגו - וכמובן, הרצון להוסיף עוד תואר לארון. אלא שבמונדיאל הנוכחי יש עוד משהו, לראשונה אחרי לא מעט שנים, אנגליה נראית בשלה באמת, איכותית יותר אפילו מארגנטינה, והרגשה שאם לא מסי (והשופטים) היריבה בכלל הייתה אחרת ואולי קלה יותר בדרך לגמר.

עם כמה שזה מוזר להגיד או לכתוב את זה, ארגנטינה ממש לא פייבוריטית הערב. ההגנה שלא נראית כמו הדבר הכי לא יציב בטורניר, או בעצם יציב - כי היא סופגת בקביעות. נכון, ההתקפה בראשות ליאו מסי מחזירה לפחות שער אחד יותר ממה שההגנה סופגת, אך מול הגנה אנגלית קשוחה, כזו שלמסי תמיד קשה מולה, יכול להיות שאנחנו בדרך לגמר הכי פחות צפוי מכל האפשרויות.