השירים, המשחקים: סוד הקסם של אנגליה - לא על המגרש

שירי אוהדים הם דבר מוכר, בעיקר בכדורגל, כבר עשרות שנים, אך נדמה שאם יש מדינה שהפכה את הדבר הזה לחלק בלתי נפרד מהמשחק - היא אנגליה. בליגה האנגלית, למשל, כל משחק של ליברפול נפתח בשירת "YOU WILL NEVER WALK ALONE" של הקהל, וכשבמומנדיאל הנוכחי הוחלט לאחר כל שער ינוגן שיר לבחירת המבקיעה ולאחר כל משחק שיר לבחירת המנצחת - היה ברור שאנגליה תשלוט בתחום הזה.

עד הטורניר הנוכחי, השיר שהיה מזוהה עם נבחרת אנגליה הוא "Sweet Caroline" של ניל דיימונד. זהו שיר משנת 1969 שעבר גלגולים רבים ונוגן בלא מעט אירועי ספורט בארצות הברית ובעולם - עד שהגיע לנבחרת אנגליה בכלל ביורו 2020, אותו היא אירחה. במהלך שמינית הגמר נגד אנגליה הדי.ג'יי באצטדיון ניגן אותו במקרה, ולאחר הניצחון של אנגליה הבקשה לנגן אותו חזרה שוב ושוב, בכדי לשמור על המזל.

למרות שזה בכלל שיר רומנטי שכתב דיימונד לאשתו, השיר הפך למזוהה עם נבחרת אנגליה לכל אורך הטורניר (למרות ההפסד בגמר) - עד הטורניר הנוכחי. כשלפתע יש שיר חדש שמחליף אותו. על המגרש, אנגליה מפתיעה (אולי אפילו את עצמה) עם כדורגל התקפי ומשחקים דרמטיים בדרך לחצי הגמר, כשאחרי כל ניצחון השחקנים שרים עם הקהל שיר - אך לא את "קרוליין המתוקה", אלא את "וונדרוול" של אואזיס. אז איך זה קרה?

שוב, מדובר בבחירה כמעט מקרית של הדי.ג'יי באצטדיון. לאחר הניצחון 2:4 של אנגליה על קרואטיה בשלב הבתים הוא ניגן את "וונדרוול" של אואזיס, עוד שיר משנות ה-90. הקפטן הארי קיין שמע את השיר ויחד עם שחקנים נוספים פנה לקהל ושר איתם בספונטניות של השיר. הקטע הפך ויראלי ברשתות החברתיות והיה ברור שזאת לא הפעם האחרונה שאנחנו שומעים את השיר הזה.

המסע הדרמטי של אנגליה בנוקאאוט בטורניר הנוכחי, עם מהפך ו-1:2 על קונגו, ניצחון ראשון בהיסטוריה באצטדיון האצטקה ב-2:3 על המארחת מקסיקו וכמובן ה-1:2 הדרמטי על נורווגיה ברבע הגמר עשו את שלהם, השיר נכנס ללבבות של השחקנים והאוהדים ובסיום המשחק אתמול (ראשון) כבר ראינו את כל השחקנים, הצוות המקצועי ואפילו דיוויד בקהאם עומדים ושרים את השיר - ובונים "קיר פלא" משלהם.

בשיחה עם ה"סאן" לאחר ניצחונם הראשון בדאלאס, אמר אחיו של ליאם וחברו ללהקת אואזיס, נואל גלאגר, האיש שכתב את השיר: "וונדרוול שייך לעם, וזה היה רגע קסום בין העם לשחקנים". הוא טוען שאינו אוהד נבחרת אנגליה. הקפטן הארי קיין אמר לפודקאסט "Lions' Den" כי שירת הקהל המאולתרת הראשונה הייתה אחד מ"הרגעים האהובים עליו אי פעם בחולצת נבחרת אנגליה".

חברו לקבוצה לשעבר וכיום פרשן BBC ספורט, ג'ו הארט, אמר לאחר המשחק נגד קונגו שרגעים "פנומנליים" כאלה של אחדות מאפשרים לשחקנים "להוריד את המסכה, רק לכמה דקות, של להיות מקצוען עילית". אוהדי נורבגיה ושחקנים אולי התאחדו באופן דומה בטורניר הזה כדי לעשות את "הריב הויקינגי", אבל (אחרי הכל) דווקא וונדרוול היא זו ש"מהדהדת עם היותה אנגליה", אמר אוהד אחד ל-BBC ספורט. "זה פשוט אחד משירי הכדורגל הטובים אי פעם", סיכם.