הקשה בהיסטוריה? 5 האיומים על המונדיאל

 הערים מקסיקו סיטי (2,240 מטרים מעל פני הים) וגוודלחרה (1,566 מטרים) יארחו תשעה משחקים בטורניר. מחקרים רפואיים מוכיחים כי שחקנים שאינם רגילים לגובה חווים ירידה של 3% עד 9% במרחק הריצה הכולל, וצניחה חדה של עד 21% בפעולות במהירות גבוהה (ספרינטים) עקב מחסור בחמצן. הנתונים מראים כי נבחרות המורגלות לשחק בגובה נהנות מיתרון מובנה של כחצי שער על כל 1,000 מטרים של גובה מול יריבות שמגיעות מגובה פני הים, מה שמאלץ את הקבוצות לבחור בין הגעה מוקדמת להתאקלמות לבין צמצום השהות בגובה למינימום.

 המרחקים העצומים בטורניר - מעל 4,000 קילומטרים מצפון לדרום וממזרח למערב - מייצרים "מונדיאל של מטוסים". שחקנים המגיעים מאירופה, מאסיה ומדרום אמריקה יחצו עד 19 אזורי זמן שונים עוד לפני פתיחת הטורניר, דבר שעלול לגרור הפרעות שינה, תשישות וסיכון מוגבר לפציעות. המצב מחמיר מכיוון שמרבית כוכבי הליגות המובילות מגיעים לטורניר אחרי עונה מפרכת במיוחד ועומס קיצוני של דקות משחק בעצימות גבוהה. גם במהלך הטורניר עצמו, טיסות פנימיות בין מוקדים שונים יגיעו לעד שבע שעות טיסה, מה שיגרור "עייפות נסיעות" מצטברת שתישאר גם אחרי שהג`ט לג יחלוף.

 הטורניר יתקיים בחודשים יוני ויולי, תקופת שיא של פריחה וריכוזי אבקנים (פולן) ברוב הערים המארחות. עבור כדורגלנים הסובלים מאסתמה, נזלת אלרגית או רגישות נשימתית, מדובר בפגיעה ישירה בתפקוד הריאות ובקצב ההתאוששות. הנבחרות הגדולות כבר מכינות פרוטוקולים רפואיים ותוכניות טיפול אישיות לכל שחקן רגיש.

  ערים כמו לוס אנג`לס ומקסיקו סיטי סובלות היסטורית מריכוזים גבוהים של מזהמים באטמוספירה, שעלולים לגרום לגירוי בדרכי הנשימה ולירידה בקיבולת הריאות של ספורטאי העילית. לכך מתווסף איום בלתי צפוי אך גובר בחוף המערבי: שריפות יער, שבשנים האחרונות השביתו פעילויות ספורט עקב עשן כבד.