שפת הגוף הרופסת, הרכנת הראש בהמנון וחגיגת השער המתריסה של היריב: ישראל מלקקת את הפצעים מההשפלה

ביממה שקדמה למשחק ליגת האומות בין ישראל לאירלנד, האירים עשו הכול - חוץ מלהתרכז בכדורגל. החל מדילוג על האימון המסכם, דרך התלבטות האם לעלות לשחק נגד ישראל ועד ההכרזה שיעלו עם סרטים שחורים לזכר "הקורבנות בעזה" - כל זה גרם לתחושה כי הנבחרת הישראלית ניצבת בפני אחד המשחקים החשובים שלה בשנים האחרונות. אלא שמי שציפה לקבל שחקנים מחויבים עם מוטיבציית שיא - התבדה.

לאחר שהרכינו ראש בהמנון הישראלי וכמובן לא לחצו ידיים, בדיוק כפי שהבטיחו, כבר בדקה ה-16 אירלנד עלתה ליתרון 0:2, כשהם עושים ככל העולה על רוחם על כר הדשא, ללא הפרעה של שחקני נבחרת ישראל. בדקה ה-25 זה כבר 0:3 משפיל במיוחד לאירלד כשהכובש, ג'ק מוילן, מנשק בהתרסה את הסרט השחור על הזרוע. תגובה כלשהי מנבחרת ישראל? אפילו כעס על המהלך? לא הייתה.

מי שניסה להציל מעט מהכבוד הישראלי הוא מנור סולומון, שמשחק בליגה האנגלית השנייה ומכיר מקרוב לא מעט מהשחקנים האירים. במהלך המחצית הראשונה, לאחר תאקל חריף של דור תורג'מן על שחקן יריב, פנה הבלם ג'ייק אובראיין לישראלי וטען שהקהל הישראלי מקלל קללות גזעניות. סולומון ענה: "אנחנו גזענים? אתה שומע את עצמך? אנחנו גזענים?".

במהלך המשחק, שחקני הנבחרת התלוננו בפני השופט הרם אוסמרס כי ג`ייסון מולומבי, שחקן ווסט ברומיץ`, מקלל אותם. מולומבי אף קרא לאליאל פרץ קוף, במה שהוביל לעימות קולני בין האירי לבין שחקן הפועל ב"ש. סולומון התעמת פעם נוספת עם אובראיין שאמר: "תתביישו לכם על מה שאתם עושים בעזה. מגיע לכם להפסיד".

גם בסיום סולומון, שהיה חלש מאוד במשחק עצמו, שמר על הקו הזה, באמירות שעוד עלולות לסבך אותו: "אני מסכים שזו בושה, אין לנו מילים, כולנו שבורי לב וידענו כמה המשחק הזה חשוב לנו ולכל המדינה שלנו. הם אמרו שטויות במהלך המשחק, לא רוצה להתייחס אליהם. אם אני אגיד מה אני חושב עליהם אני כנראה אורחק לכמה משחקים אז לא רוצה להגיד, כמובן שהם שונאים אותנו ואנחנו לא אוהבים אותם".

המאמן רן בן שמעון אומנם אמר בסיום שהוא "הרגיש בושה ולוקח אחריות" - אך לא באמת לקח אחריות והתפטר מתפקידו, כפי שלא מעט מאוהדי הנבחרת ואפילו אנשי ההתאחדות היו מצפים ממנה אחרי הופעה קשה שכזו. ראשי ההתאחדות עצמם לא מתכוונים לפטר את המאמן והיו"ר שינו זוארץ מבחינתו גם מאמין בו שיוביל את הנבחרת ליורו 2028, אך אמון הציבור במאמן ובנבחרת שלו אבד כמעט לחלוטין.