לטוב או לרע, תלוי את מי שואלים, זה לילה שייזכר לעוד זמן רב. נתחיל בשורה התחתונה: בסופו של לילה ארוך, ריאל מדריד ניצחה הערב (שלישי) 0:1 את בנפיקה - שמרה על שער נקי, ותחזור לגומלין בברנבאו בשבוע הבא עם יתרון קטן אך חשוב. אבל עם כל הכבוד לפרטים היבשים, מה שקרה באצטדיון האור היה הכל חוץ מיבש. לילה שבו היו רגשות, עצבים, מתחים גזעיים - וגיבור אחד שאי אפשר להישאר אליו אדיש.
והאיש שעומד בלב המשחק הוא ויניסיוס ז`וזה פיישאו דה אוליביירה ג`וניור. ילד בן 25, שייזכר יותר מכל חבריו לדשא. הוא רשם את הרגע הגדול של המשחק - כשבדקה ה-50 סובב לחיבורים את השער היחיד ב-90 ומי יודע כמה הדקות. אבל כרגיל אצל ויניסיוס, לצד הלהבה שלו על המגרש - הוא גם מושך אש. ועוד מתחילת המשחק הוא ספג שריקות בוז וקללות מהאוהדים, אבל אחרי השער - לפחות לטענתו, זה ירד גם לדשא.
והאיש שעומד בלב המשחק הוא ויניסיוס ז`וזה פיישאו דה אוליביירה ג`וניור. ילד בן 25, שייזכר יותר מכל חבריו לדשא. הוא רשם את הרגע הגדול של המשחק - כשבדקה ה-50 סובב לחיבורים את השער היחיד ב-90 ומי יודע כמה הדקות. אבל כרגיל אצל ויניסיוס, לצד הלהבה שלו על המגרש - הוא גם מושך אש. ועוד מתחילת המשחק הוא ספג שריקות בוז וקללות מהאוהדים, אבל אחרי השער - לפחות לטענתו, זה ירד גם לדשא.
ואז קיבלנו משחק אחר: ויניסיוס ג`וניור נגד אצטדיון האור. הקהל הפורטוגלי כמעט זנח לחלוטין את עידוד הקבוצה, ועבר לשרוק בוז לברזילאי עם כל נגיעה בכדור (וגם לקיליאן אמבפה). אבל ויניסיוס ניצח גם את הקרב הזה - הוא שמר על הכדור ועל השפיות, רקד ורקד עד שהלילה הארוך הסתיים. בסופו של דבר, הוא יוצא כמנצח הגדול.
ריאל מדריד עוברת בשלום את הלילה הזה. בסופו של דבר, היא שיחקה טוב ונכון יותר מהיריבה שלה. היא היתה יציבה מתחילת המשחק, עמדה נכון מאחור, וידעה להיות שקטה גם בתוך הסערה שביציעים. למעשה, התקרית הוציאה דווקא את בנפיקה משיווי המשקל - היא היתה רחוקה מאוד מהשער, לא באמת ניסתה להשוות וירדה מנוצחת בצדק.
זה לא היה לילה גדול של כדורגל, אבל זה לילה שייזכר - מהסיבות הלא נכונות. רגע שבו שוב ראינו את הצד המואר והחשוך של הכדורגל - מצד אחד, כדורגלן יוצא דופן שמביא את הקסם למשחק, ומצד שני את היצרים האפלים שהוא מעורר (אצל שחקנים ואוהדים). נקווה שבמשחק הגומלין בסנטיאגו ברנבאו נראה יותר מהאור - ופחות מהחושך.
