בכתבה שהוקדשה לבעיות בהתקפה של ה'רדס' נכתב: טעויות וחוסר יכולת להתמודד עם מצבים נייחים הפכו למוטיבים חוזרים אצל ליברפול העונה, אך מה שמדאיג אפילו יותר עבור סלוט והצוות המקצועי הוא החלק ההתקפה של ליברפול, החלק שהיה הכי אמין ויציב בקבוצה בעשור האחרון. ההתקפה של האלופה הפכה העונה לתקועה וחסרת רעיונות.
ליברפול, שטרם ניצחה בליגה ב-2026, כבשה רק חמישה שערים בחמישה משחקים. היא אמנם משחקת ללא אלכסנדר איסק הפצוע ומוחמד סלאח חזר רק לאחרונה מאליפות אפריקה, אך נגד בורנמות' המצרי כבר עלה בהרכב לצד קודי גאקפו, כאשר פלוריאן וירץ משחק מאחוריהם, והוגו אקטיקה שותף במשחק בהמשך כמחליף. למרות כל כח האש הזה ולמרות שליברפול החזיקה ב-66.8% בכדור, מתוך 14 הבעיטות שלה רק אחת הוגדרה כ"מצב גדול", כאשר בורנמות' מעבר בעטה 12 פעמים לשער והגיעה שישה "מצבים גדולים".
הקושי הזה של ליברפול לייצר מצבים הוא חלק מסגנון המשחק של ארנה סלוט, סגנון המשחק שהטה את הכף נגדו מבחינת רוב הקהל של ליברפול, שיותר מהאכזבה מהתוצאות, פשוט מאס בכדורגל של ההולנדי. בעבר, כפי שתיארו ב'טיימס', משחקיה של ליברפול הזכירו משחקי כדורסל שמשוחקים מחוף לחוף כאשר הזדמנות רודפת הזדמנות משני צידי המגרש. אחד הדברים הראשונים שסלוט עשה היה לקחת את השליטה במשחק ולהאט את הקצב. האדומים הגיעו לפחות מצבים, אך גם היו סופגים פחות. בעונה שעברה, כח האש של ליברפול בהתקפה (ועונה היסטורית של סלאח), הספיקו לה להכריע משחקים זאת למרות שהכדורגל לא הזכיר את הסגנון המחשמל תחת יורגן קלופ. העונה, לצד הבעיות בהגנה שסופגת, ליברפול גם לא מצליחה לייצר מצבים איכותיים בהתקפה.
על פי Opta, בששת המשחקים האחרונים ה-xG לבעיטה של ליברפול (ללא פנדלים) עומד על 0.09 — כלומר לכל בעיטה יש בממוצע סיכוי של 9 אחוזים בלבד להפוך לשער. מדובר בנתון שהוא מצתחת לממוצע בליגה, כל זאת כאשר ליברפול הוציאה יותר כסף מאי פעם על חוליית ההתקפה שלה בקיץ האחרון. ל'רדס', ואת זה רואים משחק אחרי משחק, אין שום תכנית התקפית ברורה. נגד בורנמות' ליברפול נכנסה לשליש האחרון של המגרש 81 פעמים לעומת 37 בלבד של בורנמות', אבל פעם אחר פעם נראתה שבלונית וללא תבניות התקפה. נראה שעיקר התקווה בחלק הקדמי בנויה על הברקות של וירץ או סלאח או אולי פרימפונג שיצליח לעבור שחקן עם המהירות שלו, או דומיניק סובוסלאי שישחרר "פצצה" מחוץ לרחבה.
