הערב הזה התחיל (מי זוכר?) עם חלומות על "רמונטדה", בהיעדר מילה אנגלית ראויה לכך. מנצ`סטר סיטי עלתה הערב למשחק הביתי בפיגור 3:0, אבל גם בידיעה שבליגת האלופות ניסים קורים. ובכן, כנראה שהם לא קורים לסיטי הזאת - בוודאי לא מול ריאל מדריד של אלברו ארבלואה, שהגיע למשחק הזה מוכנה. למרות לחץ כבד של סיטי בפתיחה, ריאל ידעה איך לשלוט במתח - כבשה שער (במהלך שלמעשה גמר את הסיפור), והוציאה מהאיתיחד את כל האוויר. ריאל שייטה הערב לשלב הבא, והוכיחה שלמרות כל המשברים - עדיין יש בבירת ספרד קבוצה עם אופי ווינרי.
וכמעט כרגיל בעונה הזו, מי שעומד במוקד תשומת הלב הוא ויניסיוס ג`וניור. מספר 7 הוא התרחשות בלתי פוסקת - מצד אחד הוא מעורר אנטגוניזם, אבל מצד שני הוא גם כדורגלן ייחודי ויוצא דופן. והערב הוא עשה הכל - הוא כבש פנדל (אחרי שהחטיא, כזכור, במשחק הקודם), חגג בהפגנתיות מול אוהדי סיטי, רקד ונפל ורקד ונפל וקם - רק כדי לכבוש את השער האחרון בתוספת הזמן, שגרם לריאל לנצח גם את המשחק הזה.
ויניסיוס, אגב, הגיע עם הצמד היום למעורבות ישירה ב-27 שערים בליגת האלופות - וזו הכמות הכי גבוהה לשחקן בודד בעשר השנים האחרונות במפעל. ערב הפכפך שלו, עם לא מעט החמצות - אבל הוא הסתיים כשוויני הוא המנצח הגדול.
בצד השני, עוד עונה אירופית של מנצ`סטר סיטי מסתיימת מוקדם מהצפוי. אם בעונה שעברה היא הודחה בשלב הפלייאוף (גם מול ריאל), הפעם זה קורה לה בשמינית הגמר - אבל זה לא מנחם אף אחד. סיטי, שנבנתה לזכות בליגת האלופות, סוגרת כבר שלוש שנים מאז הזכייה ההיסטורית שלה - ובקיץ הבא, תצטרך להתחיל הכל מחדש. בינתיים, היא כבר מתכוננת לאתגר הבא שלה - גמר גביע הליגה, ביום ראשון, נגד ארסנל.
ריאל תמשיך מכאן הלאה - לדרבי של הבירה, כשביום ראשון היא תארח בסנטיאגו ברנבאו את אתלטיקו. את הערב הזה היא עוברת בצורה כמעט חלקה - אמנם עם התוצאה שרצתה, אבל תסתכל מודאגת על מצבו של השוער הטוב בעולם (לדעת רבים), טיבו קורטואה, שנפגע במהלך החימום, שיחק את המחצית הראשונה (והיה מצוין) והוחלף בהפסקה.
בגזרת החדשות הטובות, היא קיבלה מחדש את קיליאן אמבפה - שנכנס לשחק בדקה ה-69, אחרי הפציעה ממנה סבל. מהערב הזה היא יוצאת מעודדת, אבל גם יודעת שיש לה לא מעט אתגרים בדרך. בשלב הבא, ככל הנראה, תחכה לה באיירן מינכן - וזו אופרה אחרת לגמרי.
