(מתוך חשבון האינסטגרם של עידו זלצר-זובידה - idoh_z) (צילום: ספורט 5)
(מתוך חשבון האינסטגרם של עידו זלצר-זובידה - idoh_z) | צילום: ספורט 5
ופתאום, נפל עלינו סיפור סינדרלה בלתי צפוי. הוא הגיע מכיוונו של עידו זלצר-זובידה, שחקן צעיר בן 20, שחתם אמש (שלישי) חוזה מקצועני ראשון - באינטר מיאמי האמריקנית, קבוצתו של ליונל מסי. זלצר-זובידה אמנם לא יהיה בסגל הבוגרת בשלב ראשון, אבל כבר התאמן עם מי שנחשב לכדורגלן הגדול בעולם - ועל היחסים עם "הפרעוש", כמו גם על הדרך הארוכה שעבר, הוא ערך ראיון בלעדי אמש ב"יציע העיתונות".

ראשית, זלצר-זובידה סיפר על הדרך לחתימה: "התחלתי בהפועל ת"א, הייתי גם שלוש שנים במכבי ת"א. קיבלתי את ההחלטה שהיא אולי קיצונית, לעבור לארה"ב בגיל 13, לבד. הלכתי לפנימייה כשאני לא יודע את השפה. זה מאוד מאוד חישל אותי, ועברתי פה דרך מאוד מאוד ארוכה. לא היה קל, אבל זה מאוד מתגמל. עכשיו, ברגעים האלה, כשחתמתי חוזה מקצועני ראשון, אני מסתכל אחורה ואומר: יכול להיות שקיבלתי את ההחלטה הנכונה".

לאחר מכן, השחקן הצעיר הסביר את מצבו הנוכחי: "אני חתמתי על חוזה מילואים. ליגת המילואים (MLS Next Pro) היא כמובן ליגת פיתוח, אבל היא ליגה מקצוענית לכל דבר. כרגע אני חלק מסגל המילואים באופן מלא, ועכשיו, כשקיבלתי את החוזה, אז האופציה של להיות חלק מסגל הבוגרים בעת הצורך נפתחת בפניי. אני מתאמן איתם (עם הבוגרים) המון. בשנה שעברה סיימתי את העונה כשאני מתאמן איתם חודשיים רצוף, כשלקחנו אליפות והיה את כל ההייפ סביבנו".

אז איך זה להתאמן עם מסי? "זה מטורף, אני לא יכול להתחיל להסביר את זה. זה מרגש, זה חלום - בנאדם שהייתי צופה בקליפים שלו כילד בבית ורוקד עם הכדור בסלון. זה כיף, זה ברכה, מרגיש כמו פירות על העבודה הקשה. מסי מתאמן כרגיל, הוא חלק מהקבוצה, הוא לא רואה את עצמו כעליון. הוא נותן לאנשים לעשות ממנו את זה".

"הקבלה שלו לשחקנים חדשים היא מדהימה. הוא מבין כמה משקל יש לו עבור הצעירים. אנשים הבינו שהוא לא הדברן הכי גדול, אבל הוא בא, הוא שואל שאלות, הוא מתעניין. הוא מגיע למשחקים שלנו, שואל איפה אנחנו בטבלה או מה עשינו, כשהוא מפספס. באימון, אם עושים תרגיל של התקפה, הוא אומר תרוץ לפה או תרוץ לשם - אתה עושה מה שהוא אומר לך".

בהמשך, זלצר-זובידה שחזר גם את ההחלטה שלו לחזור לארה"ב - על רקע ה-7.10. "הייתי בקבוצת הנוער של מכבי פ"ת כשלקחנו אליפות, שיחקתי 5 משחקי ליגה ונהניתי מכל דקה. זו היתה החלטה לא פשוטה. כשהתחילה המלחמה ונעצרה ליגת העל לנוער, הייתי מאוד מבואס כי הרגשתי שאני מתחיל תהליך כ"כ יפה במועדון הזה. פיזית, מנטלית, השתפרתי בכל מובן. הפסיקה הליגה, ודיברתי עם המאמן ועם כל הצוות, החלטתי שאני כרגע נשאר פה בבית עם ההורים, איפה שאני מרגיש בטוח ומתאמן ושומר על כושר. ואז הגיעה הברכה של המבחנים באינטר".