בכנות? קצת נמאס לשמוע על ויניסיוס ג`וניור. לכן אפשר וצריך להעריך את כל מי שנכנסו לכתבה הזאת, בטח אחרי השנתיים האחרונות. מאז אי-הזכייה שלו בכדור הזהב אשתקד אליה הגיע כפייבוריט הברזילאי נכנס לסחרור אישי ומקצועי גדול, כשהוא נראה כמו צל חיוור של השחקן שהוביל את ריאל מדריד לזכייה בליגת האלופות לפני פחות משנתיים.
היה קשה להתעלם מהביקורת, ובצדק. שפת הגוף שלו הייתה רעה. הכדורגל היה רע, החשק הספורטיבי היה רע. היה מפתה לתאר את ריאל מדריד בתור מי שמצאה מלך חדש, קיליאן אמבפה, ורוצה לזרוק את המלך הישן שלה לערב הסעודית. כך זה נראה בעידן צ`אבי אלונסו, כשבתקשורת הספרדית אף מיהרו לסמן את ויניסיוס בתור מי שאשם בפיטוריו של המאמן. לא בטוח שהם טועים.
לפני שנגיע לפתרון, נתמקד בבעיה. צ`אבי אלונסו הציב את ויניסיוס לתקופה קצרה באגף ימין, לאחר מכן בודד אותו באגף. אחרי עונה רעה הוא הרגיש שקיליאן אמבפה מתפקד כמרכז העניינים (ובצדק, בכל זאת החלוץ הטוב בעולם) והוא נדחק החוצה. "הצטברה תחושת ניכור", אמר גילם בלאגה. "יהיה קשה לבנות גשר בין ויניסיוס למועדון".
אלונסו, מאמן כדורגל טוב מאוד, ניסה לבנות בריאל מדריד מין גרסה של באייר לברקוזן משודרגת. קבוצה שבה שחקנים אמורים ללחוץ, להתאמץ בהגנה, לכסות שטחים ולשחק אחד בשביל השני. הוא ניסה לשלוט בשחקנים שלו, עד שבסופו של דבר הם התמרדו נגדו והובילו לסיום דרכו בקבוצה. אימוני וידאו ארוכים ודרישות משמעתיות, בסופו של דבר, הובילו לפיצוץ.
במהלך ה-1:2 על ברצלונה, ויניסיוס הוחלף בדקה ה-72 ואמר "לך לעזאזל" למאמנו. ריאל לא גיבתה באופן פומבי את המאמן שלה, ויני התנצל לאחר מספר תנועות ידיים וחזר לקבוצה. חודשיים וחצי לאחר מכן, אלונסו שילם במשרתו. מעט פשוט מדי להגיד שהיה מדובר במעין אולטימטום שהוצב ע"י ויניסיוס. רוב אוהדי ריאל, אגב, רצו לראות אותו הולך.
ויני התמודד עם בוז בעוצמה של 83 דציבלים במגרשו הביתי, רעש של שואב אבק, בניצחון על לבאנטה. הוא תועד בוכה במנהרת השחקנים, כשקיליאן אמבפה מנסה לנחמו. מאבק השליטה מעולם לא נראה תלוש יותר. הנה אמבפה, הכוכב הגדול והחדש, מנסה לנחם את מי שנראה כמו כוכב העבר. הדרך למטה לאל-הילאל או פלאמנגו נראתה קצרה מאי פעם. ראינו את ניימאר, רוביניו ורונאלדיניו עוברים אותו דבר לקראת סוף שנות ה-20 שלהם. מה מונע את זה מוויניסיוס?
השאלה הנכונה היא לא "מה", אלא "מי". כאן נכנס אלבארו ארבלואה, מאמן ריאל מדריד החדש. בשונה מאלונסו, הוא לא גדל באקדמיות אחרות. השניים שיחקו בריאל מדריד, כשארבלואה (בדומה לאלונסו) עבר אצל שני מאמנים שונים מאוד אחד מהשני, רפא בניטז וז`וזה מוריניו, כשחקן. הוא הספיק לזכות בליגת האלופות עם קרלו אנצ`לוטי, "הלוחש לשחקנים".
ארבלואה לא הגיע לריאל על תקן של מאמן יוקרתי שאמור לשקם את הקבוצה, אלא בתור פלסטר. מכאן הדרישות שלו אחרות, המעמד אחר, וכתוצאה מזה ויניסיוס פורח. "הקסם חזר אליו", נטען בספרד. "כל דבר טוב מתחיל ממנו. ארבלואה נותן לשחקנים שלו חופש, כמו זינדין זידאן ואנצ`לוטי, וזה הופך לשערים".
כאן כל הקסם. צ`אבי אלונסו התייחס לוויניסיוס בתור קיצוני, שחקן שצריך להתאמץ בהגנה, לכסות שטח ולהפוך את החיים של השאר לקלים יותר בזמן שהוא תוקף באחד על אחד. ארבלואה מסתכל עליו בתור מה שהוא, כוכב כדורגל, שחקן שמקבל את החופש. זה בולט בטח לצד גונסאלו גארסיה הפיזי וגם לצד אמבפה. הקבוצה אולי לא מגיעה לשליש האחרון בתדירות בה עשתה כן אצל אלונסו, אבל נותנת לו לשחק יותר כדורגל.
ויניסיוס מקבל את החופש לנוע פנימה, "לוותר" בהגנה ולנוע בין בסיסים. אם אלונסו שיחק ב-4:3:3, יותר מדויק להגדיר את הכדורגל של ארבלואה בתור 4:4:2, בטח בלי הכדור. מערך שנועד לחסוך כמה שיותר עבודה לוויניסיוס ואמבפה ולשמור אותם להתקפה. ברגע שאתה נותן להם את החופש הזה, מגיעים שערים.
נדגים את זה עם המשחק מול מונאקו. ויניסיוס בישל כאן שלושה שערים. הראשון הוא תנועת עומק מהאגף פנימה לקיליאן אמבפה, אך אנחנו נתמקד דווקא בשער השני שבישל (והשלישי של מדריד) החל מ-3:30. שימו לב איפה וויניסיוס עומד, כשהוא לא לגמרי באגף אלא בהאלף-ספייס בינו לבין עמדה `קלאסית` יותר של חלוץ. הוא רץ פנימה, מושך שני בלמים, מייצר שטח ומשאיר בנגיעה לפרנסיסקו מסטנטונו שכובש את השער השלישי.
הסרטון יספר את זה יותר טוב מהפסקה הזאת. יש מעט מאוד שחקני כדורגל שמסוגלים לעשות פעולה כזאת, בטח בליגת האלופות. ויניסיוס אחד מהם, ולכן הפער בינו לבין כמעט כל שחקן כנף אחר גדול מהפער בין צ`אבי אלונסו לכל אחד שיחליף אותו. כשוויניסיוס שמח, ריאל מדריד שמחה. צפו >>>
ארבלואה לא הגיע לריאל על תקן של מאמן יוקרתי שאמור לשקם את הקבוצה, אלא בתור פלסטר. מכאן הדרישות שלו אחרות, המעמד אחר, וכתוצאה מזה ויניסיוס פורח. "הקסם חזר אליו", נטען בספרד. "כל דבר טוב מתחיל ממנו. ארבלואה נותן לשחקנים שלו חופש, כמו זינדין זידאן ואנצ`לוטי, וזה הופך לשערים".
כאן כל הקסם. צ`אבי אלונסו התייחס לוויניסיוס בתור קיצוני, שחקן שצריך להתאמץ בהגנה, לכסות שטח ולהפוך את החיים של השאר לקלים יותר בזמן שהוא תוקף באחד על אחד. ארבלואה מסתכל עליו בתור מה שהוא, כוכב כדורגל, שחקן שמקבל את החופש. זה בולט בטח לצד גונסאלו גארסיה הפיזי וגם לצד אמבפה. הקבוצה אולי לא מגיעה לשליש האחרון בתדירות בה עשתה כן אצל אלונסו, אבל נותנת לו לשחק יותר כדורגל.
ויניסיוס מקבל את החופש לנוע פנימה, "לוותר" בהגנה ולנוע בין בסיסים. אם אלונסו שיחק ב-4:3:3, יותר מדויק להגדיר את הכדורגל של ארבלואה בתור 4:4:2, בטח בלי הכדור. מערך שנועד לחסוך כמה שיותר עבודה לוויניסיוס ואמבפה ולשמור אותם להתקפה. ברגע שאתה נותן להם את החופש הזה, מגיעים שערים.
נדגים את זה עם המשחק מול מונאקו. ויניסיוס בישל כאן שלושה שערים. הראשון הוא תנועת עומק מהאגף פנימה לקיליאן אמבפה, אך אנחנו נתמקד דווקא בשער השני שבישל (והשלישי של מדריד) החל מ-3:30. שימו לב איפה וויניסיוס עומד, כשהוא לא לגמרי באגף אלא בהאלף-ספייס בינו לבין עמדה `קלאסית` יותר של חלוץ. הוא רץ פנימה, מושך שני בלמים, מייצר שטח ומשאיר בנגיעה לפרנסיסקו מסטנטונו שכובש את השער השלישי.
הסרטון יספר את זה יותר טוב מהפסקה הזאת. יש מעט מאוד שחקני כדורגל שמסוגלים לעשות פעולה כזאת, בטח בליגת האלופות. ויניסיוס אחד מהם, ולכן הפער בינו לבין כמעט כל שחקן כנף אחר גדול מהפער בין צ`אבי אלונסו לכל אחד שיחליף אותו. כשוויניסיוס שמח, ריאל מדריד שמחה. צפו >>>
כאן נכנס ארבלואה. ברגע שהוא דורש מהכוכב שלו לעשות פחות, הוא מקבל יותר. "הוא בחור נהדר, אדם נהדר, המספרים שלו לא מספרים הכל", אמר אחרי המשחק מול ריאל סוסיאדד. "הוא חבר נהדר לקבוצה". לפני חודשיים בלבד, המשפט הזה נתפס כמו מדע בדיוני. עכשיו נראה שוויני בדרך לחוזה חדש, גם אם ארבלואה (שעדיין לא הפסיד משחק בליגה הספרדית) לא יעמוד על הקווים בשנה הבאה.
האפיזודה הקצרה עם אלונסו אולי לימדה אותנו משהו על ויניסיוס, ומשהו בכלל על ריאל מדריד. מאמנים שמנסים לשלוט בהכל, כמו אלונסו וכמו רפא בניטז בזמנו, לא בהכרח מצליחים. ריאל לא צריכה טקטיקן, אלא פסיכולוג מהסוג של זידאן, שלא אימן בשום קבוצה אחרת בקריירה, או קרלו אנצ`לוטי. השחקנים יודעים איך לשחק כדורגל.
למרות זאת, הם עדיין צריכים שיאמנו אותם. ויניסיוס השלים תשעים דקות בשבעה משחקים אצל ארבלואה, הפעם הראשונה בקריירה בה זה קורה לו. השניים קרובים מאוד אחד לשני, כשוויניסיוס קפץ והלך לחגוג עם ארבלואה את השערים, לא דבר של מה בכך ושינוי כיוון חד ביחס לקודמו. בהתחשב בזה שרודריגו וג`וד בלינגהאם בחוץ, ושקיליאן אמבפה לא כשיר לחלוטין, ריאל צריכה את ויניסיוס בשיאו בשבועות הקרובים.
הוא לא רחוק מכך. "ויניסיוס השתנה", נכתב בספרד. "שמחת החיים חזרה אליו. ריאל איבדה אותו וקיבלה אותו חזק יותר, פיזית ונפשית כאחד". ארבלואה אמר שהוא רוצה את השחקנים הכי טובים על הדשא, ושליטתו ויניסיוס, טיבו קורטואה, פדה ואלוורדה, קיליאן אמבפה וג`וד בלינגהאם הם 5 מ-10 הטובים בעולם. לפני חודש בלבד המשפט הזה היה מופרך לחלוטין.
האפיזודה הקצרה עם אלונסו אולי לימדה אותנו משהו על ויניסיוס, ומשהו בכלל על ריאל מדריד. מאמנים שמנסים לשלוט בהכל, כמו אלונסו וכמו רפא בניטז בזמנו, לא בהכרח מצליחים. ריאל לא צריכה טקטיקן, אלא פסיכולוג מהסוג של זידאן, שלא אימן בשום קבוצה אחרת בקריירה, או קרלו אנצ`לוטי. השחקנים יודעים איך לשחק כדורגל.
למרות זאת, הם עדיין צריכים שיאמנו אותם. ויניסיוס השלים תשעים דקות בשבעה משחקים אצל ארבלואה, הפעם הראשונה בקריירה בה זה קורה לו. השניים קרובים מאוד אחד לשני, כשוויניסיוס קפץ והלך לחגוג עם ארבלואה את השערים, לא דבר של מה בכך ושינוי כיוון חד ביחס לקודמו. בהתחשב בזה שרודריגו וג`וד בלינגהאם בחוץ, ושקיליאן אמבפה לא כשיר לחלוטין, ריאל צריכה את ויניסיוס בשיאו בשבועות הקרובים.
הוא לא רחוק מכך. "ויניסיוס השתנה", נכתב בספרד. "שמחת החיים חזרה אליו. ריאל איבדה אותו וקיבלה אותו חזק יותר, פיזית ונפשית כאחד". ארבלואה אמר שהוא רוצה את השחקנים הכי טובים על הדשא, ושליטתו ויניסיוס, טיבו קורטואה, פדה ואלוורדה, קיליאן אמבפה וג`וד בלינגהאם הם 5 מ-10 הטובים בעולם. לפני חודש בלבד המשפט הזה היה מופרך לחלוטין.
