sportFive1666429 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
חלון ההעברות של ינואר 2026 בשיאו. בעוד שהכותרות עוסקות במעברים נוצצים לאירופה או ל-MLS, בחדרי החדרים מתנהל המשחק האמיתי. עבור הכדורגלן הישראלי, חוזה בחו"ל הוא הגשמת חלום מקצועי וכלכלי, אך ללא תכנון מס נכון, הוא עלול לגלות שחצי מהמשכורת שלו נשארת בנתב"ג.

במקצוע דינמי שבו פציעה, חילופי מאמנים או ספסל יכולים לחתוך קריירה תוך חודשים, טעות בספירת ימים ובבחינת הזיקות לישראל הוא "גול עצמי" שקשה מאוד לתקן.
מנור סולומון עם אשתו דנה. גם מרכז חייה של בת הזוג קובע (צילום: ספורט 5)
מנור סולומון עם אשתו דנה. גם מרכז חייה של בת הזוג קובע | צילום: ספורט 5
השאלה הראשונה שכל שחקן צריך לשאול היא: כמה ימים עליי לשהות בישראל ואיפה מרכז החיים שלי כלומר אפה אני תושב לצרכי מס? 

תחילה רשות המיסים בוחנת זאת דרך שתי "חזקות כמותיות":
מבחן ה-183: האם שהית בישראל מעל 183 ימים בשנת מס מסוימת?
מבחן ה-425: האם שהית בישראל 30 ימים לפחות בשנת המס הנוכחית, ובסך הכל 425 ימים בשלוש השנים האחרונות (השנה הנוכחית ושנתיים אחורה)?

אם שחקן שהה בישראל מעבר למספרים אלו – רשות המיסים עלולה "לצבוע" את השחקן אוטומטית כתושב ישראל, מה שמוביל לדרישה להשלמת מס (עד 50%) על כל דולר שהרוויח בחו"ל.

מבחן מרכז החיים: זה לא רק איפה אתה ישן
רשות המיסים לא מסתכלת רק על החותמות בדרכון, אלא על המהות. כאן נכנסת לתמונה בת הזוג, הנכסים, הנדל"ן הקמפיינים ועוד.

זהירות: אם שחקן יוצא לחו"ל אך בת זוגו נשארת בישראל (בגלל קריירה, לימודים או נוחות), רשות המיסים עשויה לקבוע שמרכז חייו נותר בארץ. ניתוק תושבות הוא תהליך משפחתי. אם בת הזוג לא מבצעת ניתוק תושבות במקביל, השחקן נמצא בסיכון גבוה להיחשב כתושב ישראל לצרכי מס.

המלכודות שחייבים להכיר
במהלך השהות בחו"ל, שחקנים מבצעים מהלכים כלכליים שעלולים להפיל אותם בבדיקה של רשות המיסים:

מלכודת מס הרכישה: טעות נפוצה היא רכישת דירה בישראל תוך שימוש בפטור או בהטבת "דירה יחידה" המיועדת לתושבי ישראל. אם הצהרת במיסוי מקרקעין שאתה תושב ישראל כדי לחסוך מס רכישה, לא תוכל לטעון בדו"ח השנתי למס הכנסה שאתה "תושב חוץ". רשות המיסים בוחנת את כל הסימנים והזיקות – סתירה כזו היא "מתנה" לפקיד השומה.

קמפיינים ופרסום: כוכבים גדולים מקבלים הצעות לקמפיינים בישראל. יש לבחור אותם בקפידה. פעילות עסקית ענפה בישראל מחזקת את הטענה שמרכז החיים נותר כאן.

השקעות חוץ: זה הזמן לבנות את העתיד כיוון שהיום שאחרי דופק מעבר לדלת. השקעות נבונות בנכסים מחוץ לישראל בזמן השהות בחו"ל יכולות לסייע בביסוס טענת ניתוק התושבות.
המהפכה שבדרך: מבחן 3 השנים
חשוב להכיר: רשות המיסים מקדמת שינוי למבחנים טכניים וקשיחים של שלוש שנים. המטרה היא למנוע "פרשנויות". אם המבחן התלת-שנתי יוחל, שחקן שיחזור לישראל "מוקדם מדי" (למשל אחרי עונה וחצי כי "לא הסתדר") ייחשב כמי שמעולם לא עזב. התוצאה? חבות מס רטרואקטיבית על כל התקופה בחו"ל – סכומים שיכולים להגיע למיליוני שקלים.

האור בקצה המנהרה: הטבות "התושב החוזר"
למי שכן מצליח להשלים תקופה משמעותית בחו"ל (6-10 שנים), מחכה "סל קליטה" של הטבות מס בחזרה:

פטור ממס על הכנסות פסיביות: פטור ממס בישראל על רווחים מנכסים והשקעות שנרכשו בחו"ל.

נקודות זיכוי מוגדלות: הקלה משמעותית במס על חוזה החזרה בליגת העל.

שורה תחתונה לחלון הנוכחי
בכדורגל, כמו במיסים, ההגנה הכי טובה היא התקפה מתוכננת. שחקן שיוצא לחו"ל חייב לנהל את ימי השהות שלו בישראל (כולל פגרות ונבחרת) בפינצטה, לוודא שבת הזוג איתו בתהליך, ולהימנע מהצהרות סותרות ברכישת נכסים. 

במציאות של היום, השאלה היא לא רק כמה תרוויח על הדשא, אלא כמה מזה באמת יישאר אצלך בבנק.

אבידור לפיד, עו"ד ורו"ח – בעל משרד עורכי דין מלווה שחקנים מליגת העל ונבחרות ישראל.