(Photo by Professional Sport/Popperfoto via Getty Images) (צילום: ספורט 5)
(Photo by Professional Sport/Popperfoto via Getty Images) | צילום: ספורט 5
מדובר בקביעה תקדימית - שעשויה לשנות את הכדורגל. היום (שני) התפרסמו בתקשורת הבריטית תוצאות חקירת מותו של הכדורגלן הסקוטי גורדון מקווין, שמת ב-2023 מדמנציה בגיל 70. על פי תוצאות החקירה, שהתקיימה בצפון יורקשייר, נמצא קשר בין נגיחות תכופות שביצע במהלך הקריירה לבין הפגיעה המוחית שממנה סבל והובילה למותו.

"מהחקירה מצאתי שמקווין סבל מפגיעות ראש חוזרות ונשנות לאורך הקריירה", אמר הרופא שטיפל בו, ג`ונתן הית`. "לפי הבדיקה, זה תרם להתפתחות הפגיעה המוחית הכרונ-טראומטית (CTE) ממנה סבל. מאוד סביר שנגיחות במהלך משחקי כדורגל תרמו לכך".

CTE היא מחלה נוירולוגית שנגרמת מפגיעות ראש תכופות - שבין הסימפטומים שלה נמצאים שינויים במצבי רוח, פגיעה בחשיבה ושינויי התנהגות קיצוניים. באם היא מחמירה, היא עלולה להוביל גם לדמנציה - שזו היתה סיבת מוחו של מקווין.

מקווין רשם קריירה בת 16 שנה, שהחלה בסנט מירן ב-1970, ובהמשך הוא הגיע גם ללידס יונייטד ובשיא למנצ`סטר יונייטד - שם שיחק שבע שנים, בין 1978 ל-1985. הוא זכה באליפות עם לידס ב-1974 ובגביע עם יונייטד ב-1983. קבוצתו האחרונה היתה סייקו, מועדון כדורגל בהונג קונג - לפני שפרש ב-1986.

נושא הנגיחות והסיכון שנגרם מהן כבר נמצא מספר שנים על השולחן. בשנת 2019, ארגון השחקנים האנגלי הוביל מחקר, שמצא כי כדורגלנים נמצאים בסיכון של פי 3.5 מאנשים רגילים לסבול מפגיעה מוחית. 

ג`ודית גייטס, אישתו של כדורגלן מידלסבורו לשעבר ביל גייטס (אין קשר לאיש העסקים המפורסם שחי עד היום), הובילה קמפיין שקרא לצמצם בנגיחות במהלך אימוני כדורגל, ולהפחית את הסכנה למוחם של כדורגלנים. "המורשת של גורדון ושל ביל, תהיה שהכדורגל יהיה בטוח יותר לשחקנים ליהנות מהמשחק שכולנו אוהבים - בלי החשש של נזק מוחי".