נתחיל מהסוף. מנור סולומון לקח על עצמו אתגר לא פשוט, יש שיאמרו מסוכן, כשהוא מגיע לפיורנטינה. אבל, וזה ה-אבל, ייתכן שהשחקן הישראלי המוכשר ביותר שיש עשה את אחד המהלכים החכמים בקריירה שלו. אסביר.
מנור סולומון, כמו הקבוצה החדשה שלו באיטליה, נמצא בגרף ירידה. הישראלי ששייך לטוטנהאם, אך בעיקר רשום אצלה על הנייר, לא הצליח להשתלב בשורותיה עם 6 הופעות בלבד ו-2 בישולים בשנתיים וחצי שכללו שתי השאלות. העונה, הוא קיווה לשקם את הקריירה בוויאריאל במעבר חפוז על סף סגירת חלון ההעברות של הקיץ - מהלך ששוב, לצערו ולצערינו, לא צלח.
כעת, במהלך לא חפוז כלל, החליטו מנור וסביבתו לחתוך מוקדם את הרומן הספרדי וללכת בכל הכוח על עוד ליגה גדולה - האיטלקית, במעבר הפוך מזה שעשה ל"צוללת הצהובה" - מיד עם פתיחת החלון.
מי את פיורנטינה?
ה"ויולה", או בעברית: הסגולים. מנור סולומון מצטרף לאחד המועדונים הגדולים, ההיסטוריים והשורשיים בכדורגל האיטלקי. כזה שרק ארבעה מועדונים בילו יותר עונות ממנו בסרייה A: אינטר (94), יובנטוס (93), רומא (93) ומילאן (92). עם 88 עונות בליגה האיטלקית הבכירה, פיורנטינה שמה מאחוריה מועדוני ענק כמו נאפולי, לאציו, אטאלנטה וטורינו. במהלך ההיסטוריה שלה, כמו מועדונים איטלקים רבים, פיורנטינה פורקה והורכבה לה יחדיו ב-2002 עקב קשיים כלכליים - שזו אחת הסיבות להיעדרות שלה למספר שנים מהליגה הבכירה.
מעבר לכך, פיורנטינה אחת מ-"7 האחיות" של הכדורגל האיטלקי (Le Sette Sorelle) יחד עם יובנטוס, מילאן, אינטר, רומא, לאציו ופארמה. הכוונה: אחת מאלו המייצגות את תור הזהב של הסרייה A, אי שם בשנות ה-90 וראשית שנות ה-2000. אז, השחקנים הגדולים בעולם היו באיטליה: רונאלדו (אינטר), בטיסטוטה (פיורנטינה), טוטי (רומא), זידאן (יובנטוס), שבצ`נקו (מילאן), נדבד (לאציו) וקנבארו (פארמה).
בכל הנוגע לתארים, פיורנטינה אינה מהאריות, אבל הארון שלה גם רחוק מלהיות ריק. 2 אליפויות איטליה, 6 גביעים וסופרקופה אחד הם מנת חלקה בזירה המקומית, כשברמה הבינלאומית ה"ויולה" זכו בגביע המחזיקות פעם אחת, כאשר בשלוש העונות האחרונות הגיעו פעמיים עד לגמר הקונפרנס ליג - שם הפסידו לווסטהאם ואולימפיאקוס.
פיורנטינה משחקת ב"ארטמיו פרנקי" המיתולוגי, שבדיוק עובר שיפוץ. האיצטדיון מכיל מעל ל-47 אלף מקומות, כאשר אחד הסיפורים המפורסמים ביותר סביבו כלל אינו נוגע לכדורגל - אלא לאירוע הזוי/מפחיד/מדהים/בלתי ייאמן של מה שנראה היה כמו חללית חייזרית בצורת סיגר שחגה מעל האיצטדיון במהלך משחק הקבוצה ב-1954. כן, סיפור אמיתי, יש לכך 10 אלפים עדים שישבו ביציעים ונותרו המומים.
למה לא פיורנטינה?
נתחיל מלמה לא, אח"כ נעבור ללמה כן. מבט קצרצר על טבלת הסרייה A יחשוף בפניכם מראה בלתי נתפס - פיורנטינה במקום האחרון בטבלה. ולא סתם במקום האחרון, יש לה ניצחון אחד, בודד, ב-17 משחקים עד כה. היא קבוצת ההגנה הגרועה ביותר, יש לה 9 נקודות בלבד והיא רחוקה 5 נקודות מחוף מבטחים.
מי שפתח את העונה על הקווים של פיורנטינה היה לא אחר מאשר סטפנו פיולי, ההוא שזכה עד לא מזמן באליפות עם מילאן, זוכרים? פיולי הביא עימו ציפיות גבוהות במיוחד, היו כאלו שאפילו חלמו על מקום בליגת האלופות בעונה הבאה - כי למה לא? מבט חטוף על הסגל הסגול ילמד אותנו שאיכות היא ממש לא הבעיה של פיורנטינה העונה: מחלוץ נבחרת איטליה מויזה קן, דרך דויד דה חאה הענק בשער, אדין דז`קו האגדי בחוד, כמו גם אלברט גודמונסון הנפלא, רובין גוסנס הפעלתן, לוקה רניירי במרכז ההגנה ודודו הברזילאי הנהדר כמגן. אבל זה פשוט לא עבד.
קריסה טוטאלית ברמה המקומית, עם אפס עגול בטור הניצחונות, הובילו לפיטורי פיולי אחרי 10 מחזורים ולזעזוע על הקווים - כזה שהביא עימו את פאולו ואנולי, אקס טורינו ו-ונציה, עימו התוצאות טרם השתפרו (למעט ניצחון אחד ומרשים של 1:5 על אודינזה). אז איך זה קרה? איך קבוצה שסיימה בעונה שעברה במקום ה-6 (!), מעל מילאן, היום נועלת את הטבלה?
נחזור למאי 2025, לא מזמן. פיורנטינה הודיעה על הארכת חוזהו של רפאלה פלאדינו כמאמנה עד 2027 - קראתם נכון. זה היה מהלך שהיה נראה טבעי לאור הצלחת הקבוצה שהגיעה עד לחצי גמר הקונפרנס ליג והיתה בחלק העליון של הסרייה A. אולם, פחות משלושה שבועות לאחר מכן, המאמן עזב במפתיע ב"הסכמה הדדית". למרות שהוביל את ה"ויולה" לדירוג השיא שלה בליגה מזה תשע שנים, מערכת היחסים בינו לבין המועדון עלתה על שרטון והסתיימה בפרידה דרמטית שהכתה את עולם הכדורגל האיטלקי בתדהמה.
הסיבה המרכזית לעזיבה הבלתי צפויה לא הייתה מקצועית, אלא קרע עמוק עם המנהל הספורטיבי דניאלה פראדה. פלאדינו הסביר בראיון ל"גאזטה דלו ספורט" בספטמבר כי "התנאים להמשך הדרך לא התקיימו" וכי החזון המקצועי של הצדדים היה שונה מדי. למרות שהיה ברור כי המאמן לא באמת רצה לעזוב והמהלך הסב לו כאב רב, הוא הרגיש שחתיכות הפאזל הניהולי כבר לא מתחברות ולכן לא נותרה לו ברירה אלא ללכת.
הפרידה הכתה בהלם גם את השחקנים, שפרחו תחת פלאדינו – ביניהם מויזה קן שרשם שיא קריירה של 25 שערים, ודויד דה חאה שחזר לכושר שיא שהצית פנטזיות על מאבק אליפות. פלאדינו הודה שהקשר הרגשי החזק עם חדר ההלבשה הוביל לשיחות פרידה מרגשות שגרמו לו לדמוע, וציין כי למרות הסיום הצורם מול ההנהלה, הוא גאה בעבודה שנעשתה בפירנצה ושומר על קשר קרוב עם חניכיו לשעבר עד היום. ואז הגיע פיולי, והוא לא הסתדר כלל עם השחקנים, מה שהוביל למחאות קשות של הקהל נגד פראדה, והנה אנחנו היום - עם מאמן שלישי בחצי שנה ומנהל ספורטיבי חדש.
מנור סולומון מגיע לסגולים מפירנצה אחרי שעברו זעזוע מתבקש, וייתכן שגם מדויק. מעבר לחילופי המאמנים, יש שני מהלכים גדולים שפיורנטינה תבצע ממש בימים הקרובים. הראשון, והחשוב מכולם, מינויו הרשמי של פאביו פראטיצ`י, מנהלה הספורטיבי של טוטנהאם ויובנטוס לשעבר, למנהלה הטכני החדש.
המהלך השני שמתכננת פיורנטינה הוא לא מהלך בודד, אלא שורה של רכישות. מנור סולומון הוא למעשה הסנונית הראשונה (ונדוניה שמביא עימו פראטיצ`י מטוטנהאם), אך על הכוונת ישנם מספר לא מבוטל של שחקנים שיגיעו להושיע את המועדון מהבור העמוק והחשוך אליו הוא נקלע.
אחד כזה הוא רודריגו בקאו, בלמה של פנרבחצ`ה, שסומן במטרה לסייע לייצב את ההגנה הרעועה של ה"ויולה". כמוהו, נמצאים גם דייגו קופולה מברייטון וראדו דראגושין מטוטנהאם. בקישור, אריק מרטל מקלן הוא אחת המטרות.
מעבר לחיזוקים הידועים והצפויים, פיורנטינה צפויה גם להחליף שיטה. לפי דיווחים באיטליה, פראטיצ`י ופאולו ואנולי רוצים לעבור למערך 4-2-3-1 - כזה שמיטיב מאוד עם מנור סולומון, שיוכל לאייש את עמדת הכנף השמאלי - כזו שאינה באמת מאוישת כיום בקבוצה.
אז כן או לא?
כן, קודם כל כן. והסיבה היא פשוטה: מנור סולומון זקוק לדקות משחק יותר מאשר לכל דבר אחר. נכון, פיורנטינה אינה היעד האידיאלי עבורו כרגע, בוודאי לא בתקופה בה היא נמצאת. אבל כוכב נבחרת ישראל מגיע כחלק מחבילת שינוי גדולה שמחדשת את המועדון, כזו שהוא יוכל להיות חלק מוביל בה ולהירשם כאחד ממובילי מסע ההצלה של פיורנטינה - במידה ואכן יהיה כזה.
הצלחה של סולומון בפיורנטינה היא משמעותית מאוד עבורו, ובוודאי שגם עבור הכדורגל הישראלי. הקיצוני יקבל דקות משמעותיות באחת הליגות הטובות בעולם, בקבוצה שזקוקה לו, במועדון עם היסטוריה וקהל גדול, כשהוא נכנס בסיטואציה בה הוא יכול לא רק להשתלב, אלא להוביל.
