שנה חלפה מאז שאחד המאמנים הגדולים בדור האחרון, יורגן קלופ, החליף את הטרנינג והמשרוקית בכיסא המנהלים באימפריית רד בול, ובראיון ל"א`תלטיק" מהמשרדים בלייפציג, הגרמני בן ה-58 ניסה להסביר לעולם (ולעצמו) מה הוא בעצם עושה ביומיום, הודף את השמועות על חזרה לאימון ומגיב לביקורות הקשות שספג בגרמניה על המעבר לתאגיד המשקאות.
"כשהתחלתי את הג`וב הזה, לאף אחד לא היה באמת מושג איך הוא ייראה. זה היה אותו הדבר גם עבורי," סיפר קלופ בכנות. "אני יורגן קלופ, אבל לא היה לי מושג מה זה אומר, למען האמת. כמאמן כדורגל ידעתי בדיוק מה זה אומר לגבי שאר החיים שלי? אני די בטוח שהרבה אנשים חשבו: הוא רוצה חיים קלים, לא לאמן יותר, לטייל קצת... דברים כאלה. אבל אני מכיר את עצמי מספיק טוב כדי להבין שלא הייתי מאושר ככה".
קלופ מתאר את תחילת דרכו בתפקיד כלימוד מעמיק של הרשת (לייפציג, ניו יורק, ברזיל, יפן ועוד): "מצאתי צוות גלובלי שהוקם בצורה מושלמת על ידי מריו גומז. היו שם אנשים טובים מאוד וחרוצים. אבל כדי להוביל את הארגון הזה, הייתי צריך לדעת עם מי אני עובד. אז טיילתי, הכרתי את האנשים טוב יותר. ככה אני מבין מנהיגות וזה מה שכולם ציפו ממני. כך נראתה החצי-שנה הראשונה".
אחת המשימות המרתקות שלו היא איתור מאמנים: "אנחנו יכולים להסכים שאימון הוא עבודה חשובה מאוד. בשנתיים הקרובות כנראה נצטרך ארבעה, חמישה או אפילו שישה מאמנים חדשים במועדונים שלנו. לא כי נפטר את כולם, אלא כי אם הם יצליחו מדי, הם יעברו למקום אחר. אנחנו לא השלב הסופי בכדורגל".
על הביקורות שכינו אותו "הקברן" של המאמנים בגלל הכוח שבידיו, הוא עונה: "לאחרונה שמעתי שאני `הקברן` עבור מאמנים, אבל זה התואר האחרון שאני אי פעם רוצה שיהיה לי. זה תפקיד ייעוצי, אבל עם כוח. אני לא אדם שיורה מרחוק. זה אומר שאני מקשיב וסומך הרבה על האנשים במועדונים. אני מרגיע דברים ברגעים מסוימים, ומקבל החלטות באחרים".
הוא מוסיף על הקושי בסקאוטינג למאמנים: "זה מסובך, כי אתה חייב לדעת על מאמן יותר מאשר כמה טוב הקבוצה שלו משחקת או אם הוא מרשים במסיבות עיתונאים. אני רוצה לתת הזדמנות לצעירים. המנהל הספורטיבי הכי טוב של 2035 כבר נמצא איפשהו בחוץ. המאמנים הכי טובים הבאים כבר שם. אלוהים, יש כל כך הרבה פוטנציאל. אז בואו לכאן ונעשה את הצעדים הבאים".
"כשהתחלתי את הג`וב הזה, לאף אחד לא היה באמת מושג איך הוא ייראה. זה היה אותו הדבר גם עבורי," סיפר קלופ בכנות. "אני יורגן קלופ, אבל לא היה לי מושג מה זה אומר, למען האמת. כמאמן כדורגל ידעתי בדיוק מה זה אומר לגבי שאר החיים שלי? אני די בטוח שהרבה אנשים חשבו: הוא רוצה חיים קלים, לא לאמן יותר, לטייל קצת... דברים כאלה. אבל אני מכיר את עצמי מספיק טוב כדי להבין שלא הייתי מאושר ככה".
קלופ מתאר את תחילת דרכו בתפקיד כלימוד מעמיק של הרשת (לייפציג, ניו יורק, ברזיל, יפן ועוד): "מצאתי צוות גלובלי שהוקם בצורה מושלמת על ידי מריו גומז. היו שם אנשים טובים מאוד וחרוצים. אבל כדי להוביל את הארגון הזה, הייתי צריך לדעת עם מי אני עובד. אז טיילתי, הכרתי את האנשים טוב יותר. ככה אני מבין מנהיגות וזה מה שכולם ציפו ממני. כך נראתה החצי-שנה הראשונה".
אחת המשימות המרתקות שלו היא איתור מאמנים: "אנחנו יכולים להסכים שאימון הוא עבודה חשובה מאוד. בשנתיים הקרובות כנראה נצטרך ארבעה, חמישה או אפילו שישה מאמנים חדשים במועדונים שלנו. לא כי נפטר את כולם, אלא כי אם הם יצליחו מדי, הם יעברו למקום אחר. אנחנו לא השלב הסופי בכדורגל".
על הביקורות שכינו אותו "הקברן" של המאמנים בגלל הכוח שבידיו, הוא עונה: "לאחרונה שמעתי שאני `הקברן` עבור מאמנים, אבל זה התואר האחרון שאני אי פעם רוצה שיהיה לי. זה תפקיד ייעוצי, אבל עם כוח. אני לא אדם שיורה מרחוק. זה אומר שאני מקשיב וסומך הרבה על האנשים במועדונים. אני מרגיע דברים ברגעים מסוימים, ומקבל החלטות באחרים".
הוא מוסיף על הקושי בסקאוטינג למאמנים: "זה מסובך, כי אתה חייב לדעת על מאמן יותר מאשר כמה טוב הקבוצה שלו משחקת או אם הוא מרשים במסיבות עיתונאים. אני רוצה לתת הזדמנות לצעירים. המנהל הספורטיבי הכי טוב של 2035 כבר נמצא איפשהו בחוץ. המאמנים הכי טובים הבאים כבר שם. אלוהים, יש כל כך הרבה פוטנציאל. אז בואו לכאן ונעשה את הצעדים הבאים".
קלופ התייחס גם לבדידות המקצועית שחווה: "הרעיון שלי עם המאמנים שלנו הוא להיות האיש שמעולם לא היה לי. שאף אחד מעולם לא היה לו בעסק הזה. כשהייתי מאמן, ישבתי לעיתים קרובות מאוד במשרד שלי והייתי מאוד לבד. היו לי עוזרים שהפכו לחברים, אז לא עברתי זמנים קשים לבד, אבל קבלת החלטות תמיד אומרת להיות לבד. הרבה אנשים נותנים לך עצות ויש להם רעיונות מעולים, אבל זה באמת לא כזה קל לקבל את ההחלטה הסופית. זה תמיד היה בעיה. עכשיו, ברגעים שבהם המאמנים מרגישים לבד, אני רוצה להיות שם. שידברו איתי על זה. אני לא אשפוט. המאמן צריך להיות זה שתמיד יש לו את התשובה. אז אני רוצה לעזור עם התשובות האלה".
למרות שהוא כבר לא בחדר ההלבשה, ההשפעה של קלופ על השחקנים והצוות נותרה עצומה. קפטן לייפציג, דויד ראום, חשף כי הוא וקלופ נמצאים בקשר רציף: "הוא כותב לי בוואטסאפ אחרי משחקים. הוא תמיד קורא לי `סקיפר`, כינוי שהוא כנראה הביא איתו מאנגליה".
גם בגזרת הרכש קלופ הוא "הנשק הסודי". המנהל הספורטיבי מרסל שפר מספר כי כשקלופ נכנס לחדר בשיחות עם שחקנים או סוכנים, יש לו "כישרון אלוהי" לכבוש אותם תוך דקות. שחקן הרכש יוהאן בקאיוקו, שהגיע בקיץ האחרון, שיחזר את הפגישה ביניהם: "הוא לא דחף אותי לבוא. הוא דיבר איתי על כדורגל, על התפיסה שלי. הוא נתן לי תחושה של חופש".
ומה לגבי האפשרות שיחזור לאמן? למרות הקישורים החוזרים לריאל מדריד לאחר פיטורי צ`אבי אלונסו, קלופ נשאר בשלו: "זה לא היה קשור אליי ולא עורר בי דבר. אני יודע שאני יכול לאמן קבוצת כדורגל, אבל זה לא אומר שאני חייב לעשות את זה עד יומי האחרון. רציתי לעשות משהו שונה. רד בול נתנה לי הזדמנות למצוא תפקיד שהגדרנו יחד, צעד אחר צעד. אני במקום שבו אני לגמרי בשלום עם איפה שאני נמצא. אני לא רוצה להיות במקום אחר".
הוא מסכם עם חיוך על עקומת הלמידה החדשה שלו: "הכרתי הרבה אנשים שלא הכרתי קודם. הייתי בהרבה פגישות עסקיות ולמדתי מילים שמעולם לא ידעתי לפני כן. זה זמן טוב. שנה אחת בפנים, ניסיון של חמש שנים נרכש".
למרות שהוא כבר לא בחדר ההלבשה, ההשפעה של קלופ על השחקנים והצוות נותרה עצומה. קפטן לייפציג, דויד ראום, חשף כי הוא וקלופ נמצאים בקשר רציף: "הוא כותב לי בוואטסאפ אחרי משחקים. הוא תמיד קורא לי `סקיפר`, כינוי שהוא כנראה הביא איתו מאנגליה".
גם בגזרת הרכש קלופ הוא "הנשק הסודי". המנהל הספורטיבי מרסל שפר מספר כי כשקלופ נכנס לחדר בשיחות עם שחקנים או סוכנים, יש לו "כישרון אלוהי" לכבוש אותם תוך דקות. שחקן הרכש יוהאן בקאיוקו, שהגיע בקיץ האחרון, שיחזר את הפגישה ביניהם: "הוא לא דחף אותי לבוא. הוא דיבר איתי על כדורגל, על התפיסה שלי. הוא נתן לי תחושה של חופש".
ומה לגבי האפשרות שיחזור לאמן? למרות הקישורים החוזרים לריאל מדריד לאחר פיטורי צ`אבי אלונסו, קלופ נשאר בשלו: "זה לא היה קשור אליי ולא עורר בי דבר. אני יודע שאני יכול לאמן קבוצת כדורגל, אבל זה לא אומר שאני חייב לעשות את זה עד יומי האחרון. רציתי לעשות משהו שונה. רד בול נתנה לי הזדמנות למצוא תפקיד שהגדרנו יחד, צעד אחר צעד. אני במקום שבו אני לגמרי בשלום עם איפה שאני נמצא. אני לא רוצה להיות במקום אחר".
הוא מסכם עם חיוך על עקומת הלמידה החדשה שלו: "הכרתי הרבה אנשים שלא הכרתי קודם. הייתי בהרבה פגישות עסקיות ולמדתי מילים שמעולם לא ידעתי לפני כן. זה זמן טוב. שנה אחת בפנים, ניסיון של חמש שנים נרכש".
