עונת 2025/26 הייתה העונה הטובה ביותר עבור הליגיונרים שלנו בליגת האלופות. לא רק שנשבר שיא השערים לישראלים, אלא גם ההתקדמות שלהם. אוסקר גלוך הגיע כשחקן מוביל והבקיע שלושה שערים. ענאן חלאיילי הבקיע שניים מעמדת המגן הימני ונבחר להרכב שלב הליגה של ESPN. עופרי ארד הבקיע מול אינטר בסן סירו, דן גלזר היה שחקן הרכב ואפילו מנור סולומון, בחצי שנה לא זוהרת בוויאריאל, שותף בשני משחקים.
למרות הכל, היה ישראלי אחד מעל כולם ודווקא האלמוני שבהם. ניקיטה חייקין, יליד נתניה, היה חלק מהעפלה היסטורית של בודה/גלימט הנורווגית למפעל ולשלב הנוקאאוט. הקמפיין שלו בדרך לשם היה יוצא דופן, כשלפי כמה נתונים הוא היה השוער הטוב במפעל.
נתחיל מהמספרים. לפי Sofascore, הציון הממוצע של חייקין הוא 8.19, שני מכל השחקנים באירופה לקיליאן אמבפה. היו לו 6.1 הצלות למשחק, הכי הרבה באלופות, כשהוא מנע במצטבר מעל ארבעה שערים. היו לחייקין 12 הצלות בהפסד ליובנטוס, שבע הצלות מול אתלטיקו מדריד ובורוסיה דורטמונד וארבע מול מנצ`סטר סיטי.
בודה/גלימט הקטנה, עם שווי הסגל ה-35 בטיבו בליגה, סיימה במקום ה-23 ותפגוש היום (רביעי) את סגנית אלופת אירופה אינטר. כל זה מגיע מחייקין, שמרוויח 200 אלף יורו העונה ועומד בפני שדרוג גדול. כאן, איך לא, מגיע המספר הנוסף - 1,920 ש"ח בחודש.
כפי שנחשף בתוכנית "יציע העיתונות - ראשון בכותרות", זהו היה שכרו של ניקיטה חייקין בתקופתו הקצרה בבני יהודה, אחת משתי התחנות שלו בישראל. לאחר מכן הוא שיחק בתחתית הליגה הלאומית ואז חמק לכדורגל הישראלי. שוער שנולד בנתניה הגיע לפסגת הכדורגל האירופי. איך הכדורגל הישראלי פספס אותו?
בשביל להבין את זה, צריך לחזור להתחלה. חייקין נולד ב-1995 בנתניה לזוג עולים חדשים שחזרו איתו לרוסיה אחרי שנתיים בלבד. הוא עבר באקדמיה של טורפדו מוסקבה ועזב בגיל 15 לאנגליה יחד עם אביו שהואשם בפעילות לא חוקית, מה שהוביל לכך שהוא היגר לממלכה המאוחדת.
חייקין עבר במשך תקופות קצרות באקדמיות של צ`לסי ורדינג (שתי קבוצות שהיו בזמנו בבעלות רוסית), לא הותיר חותם. הוא התקשה לקבל רישיון עבודה ומצא את עצמו כשוער שלישי בליגה הפורטוגזית השנייה. משם הוא עבר למבחנים בספרד ולא הצליח לחתום בשל בעיות ויזה והתגלגל חזרה לרוסיה, לקובאן, בה ספג 10 שערים ב-10 משחקיים בליגה הרוסית לנוער. תדמית לא זוהרת, בלשון המעטה, שהובילה למבחנים בישראל. מכבי ת"א ועירוני אשקלון נתנו לחייקין הצעיר צ`אנס באפריל וביוני, אך הוא לא הצליח לשכנע הן את פיטר בוס והן את יובל נעים שחיפש מחליף מנוסה יותר.
בסופו של דבר הוא הגיע דווקא לבני יהודה, לצד שמועות (שהוכחשו באופן רשמי ע"י המועדון) על כך שאביו התחייב כי יתרום כסף לקבוצה. חייקין שימש כשוער השני של אמיליוס זובאס תמורת 1,920 ש"ח בחודש, קצת פחות מ-34 ק"ג של חמצוצים.
בני יהודה אמנם זכתה באותה עונה בגביע, אך ההופעה היחידה של חייקין אצל ניסו יחזקאל הייתה מול מכבי ת"א בהפסד 2:0, בו וידאר קיארטנסון וברק יצחקי מצאו את הרשת. אחרי שנה אחת בלבד הסתיימה דרכו בשכונת התקווה, וחייקין ירד ללאומית.
מסאי דגו סיפר בזמנו לנדב צנציפר על כך שהוא התרשם ממשחק הרגל של חייקין ואף תרגל אותו כשחקן שדה בחלק מהאימונים של הפועל כפר סבא, אך הרומן היה קצר. חייקין הוקפץ להרכב במחזור החמישי, ניצח ב-5 המשחקים הראשונים שלו בין הקורות, מאז הקבוצה הפסידה שלוש פעמים והוא ירד לספסל.
מסאי דגו פוטר בינואר, לטענתו בשל מעמדו של טום שלח. הקבוצה שסיימה במקום הראשון בסיום הסיבוב הראשון נכנסה לסחרור שלילי, הגיעה לפלייאוף ההישרדות ושם חייקין הוקפץ חזרה לשער, עם הצלות לא רעות מול טבריה שהשאירו את הקבוצה בליגה. בגיל 21, חייקין מצא את עצמו בין הכיסאות. "לא קיבלתי הזדמנות אמיתית", סיפר לפני מספר שנים לאלחנן מלמוד כאן בערוץ הספורט. "זו אשמתי, לא רציתי את זה מספיק. היו לי הצעות מישראל, אבל סירבתי לחזור. הייתי במבחנים בהרבה קבוצות וחשבתי לפרוש מכדורגל".
חייקין מצא את עצמו בתור שוער שני בבודה/גלימט בתחילת הדרך אחרי שהרשים במבחנים, הפך לשוער ראשון אחרי עונה על הספסל והתקדם בהדרגה עד שזכה בארבע אליפויות נורווגיה, כשבתווך הוא עובר לבריסטול סיטי, יושב על הספסל חצי שנה באנגליה וחוזר. אשתקד הוא הגיע עד לחצי גמר הליגה האירופית, כשבדרך הוא מדיח את אולימפיאקוס ולאציו ומנצח את מכבי ת"א, אך השנה אחרת לגמרי.
בעונה הקודמת הייתה לא מעט ביקורת על כך שבודה/גלימט משחקת על דשא סינתטי במגרשה הביתי ומקשה על יריבות (מה שיקרה גם הפעם מול אינטר), אך השנה הוא הספיק לנצח 1:2 את אלטיקו במדריד ולצאת מהסינגל אידונה פארק של דורטמונד ב-2:2, שני משחקים בהם הצטיין.
החוזה שלו מסתיים בסוף העונה, כשנראה שבודה/גלימט היא הבית לשנים הבאות. חייקין אף זומן בעבר לנבחרת רוסיה, אמר כי ברצונו לשחק בנבחרת נורווגיה וצפוי בכל אופן לקבל שדרוג בשכרו אחרי ההון שנכנס לקופת הקבוצה בליגת האלופות. מ-1,920 אלף ש"ח בחודש, השוער עשוי למצוא את עצמו מקבל 900 אלף יורו לעונה. כלומר - פי 173 משכרו החודשי, וזה כששער ההמרה נחלש.
איך הכדורגל הישראלי פספס אותו?
קל לדבר בדיעבד. היום ניקיטה חייקין אחד השוערים הבולטים בליגת האלופות, אך בזמן אמת היה מדובר בשוער צעיר עם בעיות ויזה, מחסום שפתי (שכן עזב את ישראל בגיל שנתיים) ורזומה שכולל יותר מדי קבוצות בגיל צעיר. מעבר לזה, הוא הגיע לקבוצות שנלחמות על חייהן.
היו לחייקין חמישה מאמנים בשנתיים בכדורגל הישראלי. היה לו מאמן אחד בבודה/גלימט, שטיל קנוטסן שעומד על הקווים של המועדון ב-2018 ומתקדם איתו בהדרגה. קנוטסן התחיל את דרכו כמאמן פיתוח שחקנים, במה שהעניק סבלנות ושקט שקשה למצוא בכדורגל הישראלי ובטח בקבוצות כמו בני יהודה וכפר סבא, כאלה שירדו לפני שנים לליגה הלאומית ומתקשות לחזור חזרה.
קבוצות מסדר הגודל של בני יהודה או כפר סבא, ברוב המקרים, לא יוכלו להשקיע זמן בפיתוח שוער חדש, בטח שוער שלא רגיל למנטליות של הכדורגל הישראלי או לסגנון המשחק, כשהחוזקות שלו (משחק הרגל למשל) נתפסו בעיניהן כסיכונים מיותרים וכך גם האופי. המקורבים לחייקין מדברים על שחקן שקט שנוטה להתאמן לבד, לא שוער "משוגע" שצורח על ההגנה שלו ודוחף אותה קדימה.
בראיון מקיף לאחרונה ב-Sports-Express הרוסי, חייקין סיפר שבבודה/גלימט קורה ההפך המוחלט. "קנוטסן מאמן מיוחד. הוא לא מתעסק בתוצאה, אלא באיכות של המשחק. הוא לא שיחק ככדורגלן מקצועי, אבל הוא משתנה והקבוצה משתנה איתו. אנחנו מדברים כל הזמן על הנעת כדור, הגנה, על המהות של הכדורגל. אני חושב שמדובר במאמן מצוין". קשה לדמיין את הסבלנות הזאת בכדורגל הישראלי, בטח באזורים בהם הוא שיחק.
חייקין היה נטע זר. שחקן שלא רגיל לכדורגל הישראלי, לסגנון המקומי, ולכן "פוספס". יש שחקנים שפורחים מאוחר יותר, וגם הוא היה צריך את הכאפה הזאת (ולכן סיפר ש"הגישה שלי לא הייתה נכונה. אני אשם שלא קיבלתי הזדמנות"). בכל מקרה, אפשר לטעון שלמדנו ממנו משהו. איך? תסתכלו על גאורגי ירמקוב, בעיני רבים השוער הטוב בליגה.
ירמקוב לא נולד בישראל כמו חייקין, אך גם הוא יהודי שמגיע מצפון אירופה (אוקראינה ולא רוסיה) ו"מגיע מבחוץ". מכבי חיפה זיהתה את הפוטנציאל ב-2024, כשהוא בן 22, אך במקום להביא אותו באופן מיידי לסגל בחרה להשאיל אותו חזרה לסביבה המוכרת של אולקסנדריה כדי שיתחשל בתור השוער הראשון.
תוסיפו לזה סביבה תומכת יותר עבור ירמקוב בהשוואה לחייקין, שמראש הגיע עבור מועדון גדול שיודע לפתח שחקנים ולמדינה אליה עלו הוריו, וקיבלתם את הסופה המושלמת. שוער שמגיע בשל, קבוצה שמסוגלת להסתכל קדימה וסביבה תומכת שהפכו אותו לשוער הטוב בליגה בעיני רבים, כולל הח"מ, וייתכן שגם לאקזיט בקנה מידה היסטורי. ירמקוב עלה 100 אלף יורו ועשוי להימכר בסכום גדול פי 35 בקיץ. חייקין קיבל 1,920 ש"ח בחודש, עזב בחינם ועכשיו ינסה לעצור את לאוטרו מרטינס.
