sportFive1657726 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5

התמודדות מול אווירה עוינת במגרשים, גם אם איננה נעימה במיוחד, היא חלק בלתי נפרד מהחיים הספורטיביים של כל כדורגלן וכדורגלן. בבילד אפ לדרבי הגדול מול אספניול ז`ואן גרסיה עמד בעין הסערה בעקבות המעבר המפורסם בקיץ. במשחק הראשון שלו מאז שחצה את הכביש, שוערה של ברצלונה, נאלץ לספוג שריקות בוז על כל נגיעה בכדור, לשמוע קללות נוראיות מהיציע כמו "בוגד" או "יהודה איש קריות" ואפילו היו אוהדי אספניול "מנומסים" שהחליטו להשוות אותו לעכברוש בשלטים שהציבו נגדו באצטדיון, כפי שיעשה לשחקן שערק משורות המועדון שלהן ליריבה השנואה.

גרסיה ענה ללועגים והמקלסים על המגרש, כמאמר הקלישאה. שוערה החדש של ברצלונה נתן, אולי, את משחקו הטוב ביותר. הוא עצר בזה אחד זה את שחקני ההתקפה של אספניול בדרך לניצחון 0:2 על היריבה העירונית, שביסס את בארסה בפסגה. רבות דובר על ההצלה שלו מהנגיחה של פרה מייה, אבל דווקא מהלך אחר תפס את העין. במהלך המחצית הראשונה, השוער הצליח להדוף בעיטה של רוברטו פרננדס ומיד לאחר מכן - במחשבה מקורית ואינסטינקט ערמומי, דחף את חברו לקבוצה ג`רארד מרטין על הכדור כדי לחסום את הריבאונד של פרה מייה.

"אנחנו צריכים להודות לגרסיה על ההופעה שלו. הוא שיחק בצורה בלתי רגילה", החמיא לו בסיום מאמן בארסה האנזי פליק, שהבין שבלעדיו בארסה לא היתה חוזרת מהאצטדיון עם שלוש נקודות, "הוא אחד השוערים הטובים בעולם. את כל מה שקרה על הדשא וחוץ לו הוא כנראה לא ישכח לעולם. אבל זה הכדורגל. הוא מציג יכולת גבוהה לאורך כל העונה. קבוצה גדולה צריכה שיהיה לה שוער ברמה הזו. תראו את ריאל מדריד למשל. אני שמח מאוד שהחלטנו להחתים אותו". לאמין ימאל התלהב ברשתות החברתיות: "אלוהים אדירים, איזה שוער!".

גרסיה, שנולד לפני 24 שנה בסאלנט שבמחוז קטאלוניה, תמיד רצה להיות שוער כשהיה צעיר והלך בעקבות אחיו הגדול. בגיל 15 הוא כבר הצטרף לאספניול ועקב הצטיינותו הוא זומן לנבחרות עד גיל 17 ועד גיל 21 של הנבחרת הספרדית. הוא זכה במדליית זהב במשחקים האולימפיים בפריז, כשוער מחליף בלה רוחה. בתחילת אותה עונה הוא הוביל את אספניול חזרה לליגה הבכירה ואשתקד השאיר את הציפורים בלה ליגה לאחר שרשם 146 הצלות, כלומר היה לשוער שמנע הכי הרבה שערים בלה ליגה.

לקיץ הנוכחי הגיעה ברצלונה עם מארק אנדרה טר שטגן הפצוע ו-וויצ`יך שצ`סני, ששימש בעיקר כפלסטר בעונה שעברה אחרי שחזר מפרישה, אבל היה ברור שהמועדון חייב שוער יציב ברמה גבוהה נוכח משחקה ההרפתקני, לפעמים גם יתר על המידה, של פליק. המועדון הימר על גרסיה כאשר שילם 24 מיליון יורו (סעיף שחרור) והחתים את השוער העולה, מתוך מחשבה  שגרסיה יירש את השוער הגרמני, שנחשב לאחד המשתכרים הגבוהים במועדון. אחרי סדרה של פציעות קשות, הרעיון היה להראות לטר שטגן את הדרך החוצה ולהכתיר את גרסיה לשוער מספר 1.

 

 

ההשפעה של גרסיה על ברצלונה ניכרת היטב העונה. ב-13 משחקי הליגה הראשונים שלו במדי הבלאוגרנה, ספג הרכש הקטאלוני תשעה שערים בלבד ושמר שבע פעמים על רשת נקיה, מה שעזר לברצלונה להתבסס בראש הטבלה. במהלך העונה גרסיה סבל מקרע במיניסקוס ונעדר כחודשיים, בלעדיו רשמה בארסה את שני הפסידה היחידים בליגה (4:1 לסביליה ו-2:1 לג`ירונה) ואיבדה את היציבות שלה. שצ`סני, שהחליף את גרסיה, ספג בכל אחד מששת משחקי הליגה הללו ובסך הכל הוציא 11 כדורים מהרשת.

אם צוללים עוד יותר לעומק, מגלים שגרסיה מחזיק באחוז הצלות גבוה במיוחד (83%, מספר 1 ב-5 הליגות הגדולות) גם בקבוצה החדשה ברצלונה ולמעשה כבר מנע 5 שערים בטוחים העונה. בהשוואה לשוערים אחרים, גרסיה מגלה יכולת משופרת בקטגוריה הזו על השוערים הבכירים בלה ליגה: טיבו קורטואה (76%) מריאל מדריד, יאן אובלק (70%) מאתלטיקו מדריד ואונאי סימון (67%), שוער בילבאו ונבחרת ספרד.

בעקבות היכולת הגבוהה של גרסיה בקאמפ נואו, התעורר מחדש הדיון לגבי מעמדו בנבחרת ספרד. או יותר נכון: אי מעמדו. שהרי גרסיה, למרבה ההפתעה, עדיין לא רשם אף הופעה בשורות אלופת אירופה. המאמן לואיס דה לה פואנטה היה יכול להתעלם ממנו בחלון ספטמבר, כאשר עשה את צעדיו הראשונים בין הקורות באלופת ספרד, ובשני הזימונים הבאים (אוקטובר-נובמבר) השוער הקטאלוני לא היה זמין בשל הפציעה במינסקוס. עכשיו, מדובר בסיטואציה שונה לגמרי.

כשנשאל לאחרונה על הסגל, אמר דה לה פואנטה כי הוא סומך על אונאי סימון (השוער הראשון שלו), דויד ראיה (ארסנל) ואלכס רמירו (סוסיאדד), ונתן הרגשה שהוא לא רוצה לשנות את השלישייה הזו לקראת המונדיאל מתוך מחשבה לשמור על המערכת היחסים הבריאה שקיימת בין השלושה ובכלל בנבחרת הלאומית. שכן הלכידות בספרד חשובה יותר מכל דבר אחר. אלא שהאיזון העדין הזה עשוי להיות מופר בעקבות ההופעות האדירות של גרסיה, ובתקשורת בספרד כבר מתחילים להכין את הקרקע לזימון בכורה שיקבל לקראת מפגש הפיינליסמה מול ארגנטינה ומשחק הידידות מול מצרים במרץ.

הוויכוח הזה מקבל משנה תוקף, על רקע הירידה החדה העונה ביכולת של סימון, שביצע מספר שגיאות בשבועות האחרונים (כולל בסופר קופה נגד ברצלונה). צריך לזכור כי דה לה פואנטה מכיר את סימון עוד מהתקופה שאימן אותו בנבחרת הצעירה והאולימפית, ונתן בצדק לשוער את האפודה מספר 1 בליגת האומות וכמובן בזכייה ביורו 2024. בכל מקרה, גם אם גרסיה יוזנק בפעם הראשונה לסגל הספרדי בעוד חודשיים, זה לא יבטיח לו את המקום בשער על חשבון סימון, בדיוק כפי שראיה עדיין משמש כשוער השני של הנבחרת, למרות הצטיינותו העקבית בארסנל.

וכך יכול להיווצר מצב קצת אבסורדי שהשוער שנמצא בכושר הטוב בליגה הספרדית, שמשחק בקבוצה הכי טובה בליגה הספרדית, לא יהיה חלק משמעותי בנבחרת שנחשבת למועמדת העיקרית לזכייה במונדיאל בקיץ 2026.