(Photo by Dan Porges/Getty Images), (Photo by Andrew Kearns - Came (צילום: ספורט 5)
(Photo by Dan Porges/Getty Images), (Photo by Andrew Kearns - CameraSport via Getty Images) | צילום: ספורט 5
למוזיקה יש, כידוע, דרכים משונות לכתוב את עצמה. במקרים רבים, שיר שאף אחד לא חשב שיצליח - הופך להיות להיט ענק במקומות בלתי צפויים. זו הדרך המדהימה של שירים, שמצליחים לפעמים לחדור בין תרבויות, בין מגזרים, בין גזעים ודתות. גם לכדורגל יש את אותה היכולת - ולפעמים, כשהם נפגשים, קורים דברים מעניינים מאוד.

אז איך קורה ששיר שנכתב בישראל הופך ללהיט ביציע של קבוצה מחו"ל? הנה ארבעה דוגמאות מעניינות שאספנו ברשתות החברתיות - ומביאות סיפורים מפתיעים למדי, על שלאגרים מישראל שמשגשגים בכדורגל העולמי.

ושוב אתכם - מאילנית לאוהדי פנרבחצ`ה
היום, כידוע, הטורקים לא ממש מתים עלינו. ובכל זאת, באיזשהו טוויסט מוזר של ההיסטוריה - שיר ישראלי הפך ללהיט ביציעים של הקבוצה הטורקית הבכירה.

"ושוב אתכם" הוא שיר פופ מקומי די מצליח, שכתב דודו ברק, הלחינה נורית הירש וביצעו הצמד אילן ואילנית ב-1971. בספטמבר האחרון, גילתה הירש להפתעה שהשיר הלחינה בתחילת הסבנטיז - הפך לפופולרי במיוחד, דווקא באצטדיון הסוקרו סראצ`וגלו. לא ברור כמה אוהדי פנר מכירים את המקור הישראלי, אבל הלחן קצבי - וזה באמת מה שחשוב.

וכך נשמע הביצוע של אוהדי פנרבחצ`ה

שיר הבטלנים - מדטנר וקושניר ועד לאיי פארו
סיפור משוגע על שיר די מטופש שהפך ללהיט במקום בלתי צפוי. "שיר הבטלנים" הוא תוצר של חיבור בין שני שחקנים בולטים בסוף שנות השמונים - נתן דטנר ואבי קושניר. שניהם הקימו את צמד הבטלנים, מעין תשובה ישראלית ל"אחים בלוז" שהצליחו באותה התקופה בארה"ב ובעולם. בשנת 1987 הם נשלחו לייצג אותנו באירוויזיון עם השיר, שנכתב והולחן ע"י זוהר לסקוב. השיר סיים במקום השמיני מתוך עשרים מדינות שהתחרו.

עברו שנים, ובכפר קטן באיי פארו היה מישהו שהתלהב מהשיר החדש. כפי שנחשף ע"י רון אשרוב, אוהד של קבוצת הכדורגל NSI המקומית היה מעריץ אירוויזיון, וגילה את השיר הזה באמצעות שיטוטיו. בתיעוד שפרסם אשרוב, נראים השחקנים חוגגים עם השיר והפזמון הידוע "הופה הולה הולה הולה / הופה הופה הולה הולה".

 

 

 

ערב של שושנים - מישראל של שנות החמישים ועד סרביה
שיר שעשה דרך ארוכה במיוחד. לידתו ע"י המשורר משה דור והמלחין יוסף הדר, שכתבו ב-1957 פזמון ישראלי - שבוצע לאחר מכן על ידי שורה של זמרים מקומיים. "ערב של שושנים / נצא נא אל הבוסתן / מור בשמים ולבונה / לרגלך מפתן". שיר אהבה מתרפק, שהך לשיר מוצלח מאוד וזכה לביצועים של מרים אביגל, יפה ירקוני, אריק איינשטיין, הדודאים, הפרברים ועוד ועוד.

אבל השיר לא נשאר בגבולות ישראל. כפי שחשף איתמר אבנרי בסרטון שהפיק תאגיד השידור הישראלי "כאן", ננה מושקורי הפכה את השיר ללהיט בצרפת - שאחריו הוא הגיע לכל העולם והפך פופולרי במיוחד. בשנת 2016, שנים אחרי שנכתב, הוא אפילו סומפל בשיר פופ צרפתי.

מפה לשם, הוא גם הפך להמנון אוהדים. אוהדי פרטיזן בלגרד שרו את הלחן כדי לתמוך בקבוצתם, גם אוהדי נירנברג הגרמנית התלהבו לשיר אותו. שיר ישראלי מהפיפטיז שהופך ללחן יציע סוחף עד עצם היום הזה.



הבה נגילה
האמת היא שכאן זה הרבה פחות מפתיע. הבה נגילה הוא כנראה הפזמון היהודי הכי מוכר בתולדות הזמר העברי - הוא נולד מניגון חסידי בחצר וורקא. "הבה נגילה ונשמחה, הבה נרננה. עורו אחים בלב שמח". לפי גרסה אחת, הוא נכתב ע"י אברהם צבי אידלסון בשנת 1917 - לפני יותר ממאה שנה.

בספורט, הוא זכה לדרך ארוכה - בעיקר מצד קבוצות יהודיות. בארץ, אוהדי מכבי ת"א נהגו לשיר אותו אחרי ניצחונות, ובעולם ראינו איך גם אוהדי אייאקס וטוטנהאם (שתי קבוצות שמזוהות, בדרך זו או אחרת, עם הקהילה היהודית) הפכו אותו ללהיטים ביציעים שלהם.

והוא נשאר לא רק בכדורגל - גם המתעמלת אלי רייזמן השתמשה בשיר בתרגיל ההתעמלות שביצעה באולימפיאדת לונדון 2012 (ובזכות התרגיל, זכתה במדליית זהב). תשע שנים אחר כך, לינוי אשרם ריגשה את כולנו כשזכתה בזהב אולימפי משלה עם השיר ברקע. סמל לגאווה ולניצחון יהודי, לא רק בספורט. בהכל.