מי שעשוי להיות השם הבא ברשימה הוא שון וייס, הקשר האחורי בן ה-22. וייס שגדל במכבי נתניה שיחק בתחילת הדרך בליגה הלאומית, יצא ממנה לקפריסין וכעת עומד לחזור לעונת 2025/26 במולדובה עם ספרטאני. במרחק 3,000 ק"מ מישראל הוא הצליח לייצב קבוצה אחרי פתיחת עונה קטסטרופלית, וכעת הוא סיפר על הקשיים בראיון כנה במיוחד לערוץ הספורט.
למה בחרת לצאת לחו"ל?
"בחרתי לצאת לחו"ל כי הרגשתי שאני תקוע בלופ בליגה הלאומית. לשחקן צעיר, בטח שחקן הגנה או קשר אחורי שלא מגיע למספרים ועושה עבודה אפורה, קשה מאוד לבלוט בקטע הזה. כשהייתה הצעה מקפריסין הבנתי שאקפוץ על ההזדמנות מבלי לחשוב על ההשלכות או מה הלאה. מראש חשבתי שזה לחצי עונה, אז, ושנתקדם משם".
אני רוצה לדבר ברשותך על הפן האישי יותר. דיברת בעבר על זה שמעט אנשים שם לא יודעים אנגלית. מה בחור ישראלי בן 22 מעמק חפר עושה במולדובה?
"חלק מהאנשים במולדובה מדברים אנגלית, חלק לא. אני מסתדר, גם אם לפעמים צריך גוגל טרנסלייט. מבחינתי זאת עוד מדרגה בדרך למעלה. אני לוקח את זה כחוויה. ידעתי שמולדובה לא מדינה סקסית לפני שהגעתי, אבל הופתעתי לטובה. אני מאמין שקישינב תהפוך לעיר תיירותית בהמשך. אם לא נהנים מהדרך, זה לא שווה כלום. אני לומד איך להתמודד עם הכל לבד. דברים שאעריך בהמשך הדרך. לא חוויתי כאן או בקפריסין אנטישמיות. במולדובה אוהבים ישראלים. אם אתה נוסע במונית ושומעים עברית, הם יגידו לך `להתראות` או `תודה`. אוהבים אותנו מאוד, לא נתקלתי באנטישמיות פעם אחת".
ראינו ליגיונרים כמו אליאל פרץ ואסף צור שלא כל כך נספרו בארץ, שיחקו בחו"ל והפכו לשחקני הרכב בגדולות. אתה חושב שהשינוי הזה הגיע כי שחקנים מתבגרים בחו"ל, או פשוט כי הסתכלו עליהם בצורה שונה?
"הדוגמה של איתמר נוי היא דוגמה קלאסית. הוא שיחק באדומים אשדוד, גם אני. זאת לא קבוצה גדולה, זאת קבוצה שהייתה שנתיים או שלוש בליגה הלאומית אם אני לא טועה. משם הוא עבר לליגה האוסטרית השנייה ועשה עונה לא רעה. משם הוא הגיע להפועל חיפה ואז למכבי תל אביב. בעיניי הוא אחד הקשרים הכי טובים בארץ היום. הוא לא גדל במחלקת נוער נוצצת, הדרך שלו מדהימה בעיניי".
"זה נותן תקווה. שחקנים שלא גדלו במכבי חיפה או מכבי ת"א יכולים להצליח. מבחינתי מכבי תל אביב היא הטופ, זאת דוגמה מצויינת. שחקנים מתבגרים בחוץ, אבל יותר מזה - נותנים לך להוביל, ככה זה בתור שחקן זר. פרץ וצור קיבלו את זה וחזרו לארץ בשלים להוביל כאן. אחרי שהם היו בחו"ל, גם בארץ הסתכלו עליהם בתור מי שעברו משהו. זאת המטרה שלי".
"המעבר לקפריסין נתן לי יותר בחזרה דקות משחק וביטחון שהייתי צריך. הובלתי קבוצת בוגרים מהדקה הראשונה של האימון הראשון. אתה לא איזה ילד, אלא שחקן שהגיע כדי להוביל קבוצה. לסחוב אותה על הגב. זה מה שחישל אותי. הגעתי למולדובה מוכן יותר. אני קשר אחורי ולכן לא מסתכלים על שערים ובישולים, אלא על ניצחונות. החיבור עם המאמן הייתה מהשנייה הראשונה, הבנתי את הציפיות".
"ברגע הזה היה לי קל יותר להתאים את עצמי. ההסתגלות הייתה לא פשוטה - השפה, האימונים בקור. בקפריסין המנטליות והאקלים דומים יותר לישראל. פה מצפים ממך להיות בקצב, אין כמעט מנוחה או אימוני שחרור. הקצב גבוה, יש המון ריצות באימונים. צריך להסתגל וזה לוקח זמן. אתה לא נכנס לזה בשנייה הראשונה. אני שמח שהקשר עם המאמן היה טוב. מהמשחק הראשון נכנסתי להרכב, ההסתגלות הייתה מהירה. להבין את המנטליות, הציפיות והיריבות לוקח זמן. זה אינטנסיבי, הם אגרסיביים ורואים את המשחק בדרך אחרת".
דיברת בעבר על זה שהיית חוזר לאחת הגדולות בליגת העל, אבל לא לכל קבוצה. מה השיקול המרכזי?
"הייתי שמח לחזור לישראל. מגיל קטן ראיתי את ליגת העל, זה היה החלום מההתחלה. הייתי רוצה לחזור למועדון שאלך איתו דרך. לא חס וחלילה מועדון שעולה ויורד שוב ושוב. זה לא יכול להתפתח למשהו אמיתי. קבוצה עם יתד בליגת העל, אחת שאוכל להוביל בה ולשחק? אשמח לחזור. מגיל קטן זה החלום, ליגת העל"
מאז העונה שלך בטבריה הקבוצה עברה לא מעט, משנתיים מרשימות על הדשא עד לפרשה האחרונה. איך אתה מסכם את התקופה שלך במועדון?
"הייתי שחקן טבריה בעונת העלייה לליגת העל. התמודדתי עם שתי פציעות, לא הייתי בורג משמעותי בעליית הליגה. היה קשה להשתלב כשחזרתי, הקבוצה רצה. זה טבעי. העונה הזאת חישלה אותי, שיחקתי עם הרבה שחקנים מנוסים שהקשיבו לי כשהייתי פצוע, כשהיה קשה מנטלית. לא הייתי בוגר כמו שאני היום. טבריה בית חם, מקום מדהים. נהנתי שם כל דקה. העונה הזאת חישלה אותי. טבריה במקום בו היא ראויה להיות, ליגת העל. מאחל לה בהצלחה בהמשך".
מה המטרות שלך העונה במולדובה?
"המטרות שלי להמשך העונה במולדובה די ברורות - להישאר בליגה. הגעתי כשהקבוצה הייתה עם נקודה אחת במקום האחרון. אחרי עשרה משחקים הגענו למצב בו אנחנו מרחק נקודה מהפלייאוף. במשחק המכריע רציתי עונש הרחקה בגלל צהובים. נילחם על הישארות בליגה. במקביל, אנחנו ברבע גמר הגביע כשהמנצחת תשחק באירופה. זה יהיה בונוס, אני מאמין שאפשר לעשות את זה".
לסיום, אשמח לדעת באיזה ליגה הכי תשמח לשחק. ברור שכולם חולמים על אנגליה וספרד, אבל יש ליגה בדרג הביניים שמדברת אליך?
"אי אפשר לעבור ממולדובה לאנגליה או ספרד. יש מדרגות. החלום הריאלי יותר? הולנד או בלגיה. ברור שמשם רוצים את הליגות הכי חזקות. יש מדרגות שצריך לעבור בדרך לשם. הולנד או בלגיה הן ליגות שאפשר להתפתח מהן ולעוף קדימה".
