Pablo Rodriguez/Quality Sport Images/Getty Images (צילום: ספורט 5)
Pablo Rodriguez/Quality Sport Images/Getty Images | צילום: ספורט 5
השחקן הטוב בעולם? לא מופרך (Pablo Rodriguez/Quality Sport Images/G (צילום: ספורט 5)
השחקן הטוב בעולם? לא מופרך (Pablo Rodriguez/Quality Sport Images/Getty Images) | צילום: ספורט 5
אם נכנסתם לכתבה הזאת, סביר שראיתם את לאמין ימאל משחק כדורגל. כוכב ברצלונה הוא אחד השחקנים הכי טובים היום, אם לא הטוב ביותר. בגיל 18 וארבעה חודשים הוא חולם על זכייה שנייה ברציפות באליפות ספרד כשחקן מוביל, זכה עם הנבחרת ביורו ונחשב למועמד המוביל לזכייה במונדיאל הקרוב, במה שעשוי להפוך אותו לזוכה הצעיר ביותר, בהפרש של שלוש שנים, בכדור הזהב.

ארבעת השערים ושבעת הבישולים של ימאל בליגה העונה הם רק ההתחלה. הוא חזר לקאמפ נואו השבוע עם שני בישולים מול אתלטיק בילבאו, כשבגילו הצעיר הוא שחקן שמתעלה במשחקים גדולים. ראינו מה הוא עשה מול ברוז` עם שער ובישול במשחק בו ההגנה של ברצלונה לא הייתה קיימת, בהמשך ישיר לחצאי הגמר אשתקד מול אינטר מהשנה שעברה. 

השליטה שלו בכדור, יכולת המסירה, הדריבל והסטאר קווליטי גורמים לנו להזכיר את השם המפורש, מילת המ`. ימאל הוא הדבר הקרוב ביותר שהיה למסי, כנראה, מאז שהארגנטינאי פרץ לדשא בקאמפ נואו. ימאל התחיל בגיל צעיר ממנו, כשהוא צפוי לעלות הערב מול צ`לסי למשחק הבוגרים ה-142 בקריירה, נתון בלתי נתפס לשחקן שעדיין לא הגיע לגיל 18.5 והשפיל מגנים עם גשר בשיניים.

על פניו, יש ללאמין ימאל את כל הכלים להיות הסיפור של הכדורגל העולמי ב-15-20 השנים הבאות. למרות זאת, מאמן ספרד לשעבר חאבייר קלמנטה פחות התחבר. "אם הוא לא יתנהג כמו מקצוען", אמר, "הוא לא יחזיק הרבה זמן. הוא שחקן מבריק, אבל לומדים איך לעצור אותו". העימותים בין נבחרת ספרד לברצלונה על כשירותו בחלונות האחרונים לא עשו טוב לתדמית של ימאל, בלשון המעטה, וכל זה לפני שדיברנו על "מסיבת הגמדים" ביום הולדתו ה-18.

אם התחלנו עם מסי, כאן ההשוואות הולכות למקומות פחות מחמיאים - רונאלדיניו וניימאר. מדובר בשני שחקנים היסטוריים, קוסמים עם הכדור שהגיעו להישגים נפלאים בברצלונה, אבל כאלה שהקריירה שלהם קרסה תוך שנים ספורות בגלל התנהלות רעה ופציעות. ניימאר בן ה-33 שחקן ספסל שנוא בקבוצה שנאבקת על חייה בברזיל. רונאלדיניו הגיע בגיל 31 חזרה לליגה הברזילאית, ובגיל 40 ישב בכלא. איפה לאמין ימאל יהיה בעוד עשור.


ניקו וויליאמס וימאל. כוכבי הנבחרת ומהשחקנים השנואים במדינה (Adria  (צילום: ספורט 5)
ניקו וויליאמס וימאל. כוכבי הנבחרת ומהשחקנים השנואים במדינה (Adria Puig/Anadolu via Getty Images) | צילום: ספורט 5
מחוץ למגרש
ימאל אחד השחקנים השנואים ביותר בספרד. לפי מחקר של המכון לשנאת זרים במדינה, 60% מהקללות הגזעניות ברשת מופנות כלפי ימאל, השחקן שהוביל את הנבחרת לתואר הראשון שלה מאז 2012. שני שליש מתוכם נשארו באוויר, כשמדובר ביותר מ-20,000 פוסטים בעונת 2024/25. חישבנו בשבילכם: בממוצע, בכל 20 דקות במהלך העונה עלה פוסט גזעני נגד לאמין ימאל. 70 ביום.

ויניסיוס במקום השני עם 29%, כשהוא התמודד עם גזענות בצורה משמעותית יותר לפני העלייה של ימאל במה שהגדיר מחדש את הקריירה שלו. אינאקי וניקו וויליאמס, קיליאן אמבפה, ברהים דיאס, ראפיניה, אנסו פאטי ואלחנדרו באלדה התמודדו עם גזענות גם כן. מה משותף לכולם? הפיגמנטים.

במהלך הקלאסיקו הראשון של העונה היו 3,675 פוסטים נגד שחקני ברצלונה, רובם המוחלט הופנו לימאל. רונאלדיניו וניימאר שחקנים שחורים, בשונה ממסי הלבן, במה שעשוי להעיד על חלק מהבעיה איתה ימאל מתמודד. ברגע שהוא משחק בחברה כל כך גזענית כמו החברה הספרדית (וזה לפני שדיברנו על המעמד שלו ככוב ברצלונה הקטאלנית), כל דבר שהוא עושה עלול לצאת מפרופורציה. האם קלמנטה היה טוען ש"הראש שלו לא בכדורגל" גם אם היה מדובר בשחקן לבן? 

מעבר לכך, קצת קשה להתווכח עם מה שאנחנו יודעים שעבר על ימאל בשנה האחרונה. מסיבת יום הולדת הזויה עם גמדים שהגיעו לבדר את האורחים; זוגיות מתוקשרת עם ראפרית ארגנטינאית אחרי שמועות על בגידה; אבא שמרבה לצאת נגד המועדון בתקשורת; חופשה של עשרה ימים על ניימאר בקיץ האחרון; מסיבה פרטית של 20 אנשים בפריז למקרה בו הוא יזכה בכדור הזהב; מסיבה במועדון לילה בפגרת הנבחרות האחרונה אליה רק נשים יכולות להיכנס והאשמות בכך שהוא זייף הבקעת גול אולימפי והעלה לאינסטגרם. שני האירועים האחרונים, אגב, מהשבוע האחרון.

ימאל הפך לסלב בקנה מידה עולמי תוך שנתיים והתעשר באופן בלתי נתפס כשחתם על חוזה ענק בקיץ האחרון. יש שיגידו שעלה לו, יש שיגידו שזה הטבע האנושי. היכולת של מסי (שפרץ בעידן שקדם לרשתות החברתיות) להתנתק מזה ולהתמקד רק בכדורגל היא חלק ממה שהפך אותו לכל כך גדול. רונאלדיניו, ניימאר, כריסטיאנו רונאלדו ודיוויד בקהאם נהנו ממעמד הסלב במקביל להצלחה ככדורגלנים. במקרה של שני האחרונים, בדגש על CR7, זה לא פגע יותר מדי.

קלמנטה אולי מצפה שימאל ישאר רק במחנה האימונים כל היום, אבל זאת לא ציפייה ריאלית בהכרח מבחור בן 18. היכולת שלו על המגרש מוכיחה שהוא יכול לשלב בין הדברים, לפחות כרגע, גם הוא נשאר מחוץ לשני החלונות האחרונים של נבחרת ספרד במוקדמות המונדיאל. כאן עולה שאלה אחרת.


בתוך המגרש
ימאל עדיין לא מוצר מוגמר בתור כדורגלן. הוא יכול להשתפר בכל מה שקשור לבחירת הבעיטות או לאיכות הבעיטות לשער, אבל יש כאן בעיה אחרת, בקע הספורטאים איתו הוא מתמודד הידוע גם בתור "פובלאגיה".

הפיזיותרפיסט לואיס פוץ` סיפר לספורט הקטאלני ש"רואים שימאל לא כשיר לחלוטין. זאת פציעה שדורשת ממנו הרבה עבודת שיקום ועלולה להוביל גם לפציעות בהמסטרינג, כשהוא לא ב-100%". רואים את זהגם על הדשא, למרות פתיחת העונה החיובית, כשברצלונה טענה שהוא פצוע בשתי פגרות הנבחרות האחרונות כשהוא חזר לשחק מיד לאחר מכן ונראה טוב מול בילבאו.

העומס הפיזי והמנטלי על שחקנים בלתי נתפס, בטח במקרה של ימאל שבגיל צעיר משחק עונות מלאות וכמעט שאינו יורד מהדשא. סגנון המשחק של ברצלונה במסגרתו ראפיניה נכנס לאמצע מוביל לעומס גדול מאוד על האגף של ימאל, גם כשראפיניה פצוע, ומגנים פשוט משתמשים בפיזיות שלהם מולו. ימאל סוחט 1.6 עבירות למשחק, אבל זה לא מספר את כל הסיפור.

בשנים של ניימאר בברצלונה, שחקני היריבות נכנסו בו פעם אחר פעם. אין מילה אחרת. הפציעות של הברזילאי התחילו בין היתר מהסיבה הזאת, כשהוא הופל לדשא שוב ושוב והתקשה לחזור לרמתו הטבעית, מה שהוביל לכדור שלג מנטלי ולסיום העגום של הקריירה. אם ניימאר לא היה נפצע מעולם, ייתכן שהוא עדיין היה בפריז סן ז`רמן או בצמרת הכדורגל ולא אחרי שנים חסרות תהילה באל הילאל וסנטוס.

ההתאחדות הספרדית רוצה כמה שיותר מימאל. ברצלונה רוצה כמה שיותר מימאל, ושתיהן מפילות לעיו המון. הוא לא בהכרח יטען שהוא לא יכול לשחק, וכבר עכשיו הוא החמיץ לא מעט משחקים בשתי העונות האחרונות, אך זאת עלולה להיות רק ההתחלה. אין אף שחקן ששיחק כל כך הרבה עד גיל 18 כמו ימאל.

ד"ר דארן בורגס, בכיר בארגון השחקנים ורופא שעבד בעבר בארסנל, סיפר על כך ל-ESPN. "הסיכונים במשחק המודרני גדולים, בטח עבור שחקנים שגופם עדיין לא סיים להתפתח. ההשלכות על אורך הקריירה שלהם מסוכנות. לחשוף בני נוער לעומסים של בוגרים במשחקים ובאימונים עלול להוביל לפציעות חוזרות, כשהם עדיין גדלים. אם הכדורגל רוצה לפתח את הדור הבא, הוא צריך לחשוב על צמיחה ולא על שחיקה". לא מופרך שהעקרונות האלה הובילו לאותו בקע ספורטאים, פציעה ארוכת טווח שתגביל את ימאל לאורך זמן. מה אם לא נראה אותו בריא לחלוטין בשום שלב בקריירה?

בתור קיצוני סגנון המשחק של ימאל מתבסס על כוח מתפרץ ועל היכולת שלו לעבור מגנים, שני דברים שיפגעו משמעותית במקרה של פציעות חוזרות. תוסיפו לזה את הגזענות איתה הוא מתמודד ואת הלחץ הבלתי נתפס על האיש ששוויו (עבור ברצלונה) מוערך ב-400 מיליון יורו, יש כאן חשש מתאונת שרשרת.

התסריט האופטימי ביותר לקריירה של ימאל מציב אותו בשורה אחת עם מסי (או לברון ג`יימס במונחי הכדורסל). בן מהגרים שהגיע משכונה הרוסה, לא הצליח להישאר בלימודים ומגיל צעיר עמד בלחץ בשביל להוביל את ברצלונה לאליפויות ולזכיות בליגת האלופות. התסריט הפסימי ביותר מציב אותו בשורה של רונאלדיניו או ג`ה מוראנט. כישרון עצום שפרץ בגיל צעיר, הימם את כולם אבל לא הצליח להתמודד עם הלחץ הפיזי והנפשי וקרס לתוך עצמו. ב-2030 הרחוקה ימאל יהיה בן 23. האם הוא יהיה אחרי השיא?