זה לא היה עוד ניצחון, אלא הצהרת כוונות: במשחק האחרון שלה לשנת 2025, ארסנל הביסה אמש (שלישי) 1:4 את אסטון וילה - ושלחה מסר ברור לפרמייר ליג: תספרי אותנו. מיקל ארטטה אמנם חסר את ריקרדו קלפיורי ואת דקלן רייס, אבל הסתדר בלעדיהם בזכות מחצית פלאית של כדורגל - שעצרה ריצה של 11 ניצחונות מצד היריבה מבירמינגהאם. הפער אמנם הוא זמני, אבל הוא כבר חמש ממנצ`סטר סיטי - ובכל מקרה, ארסנל תסיים את השנה בפסגת הפרמייר ליג.
"צעד משמעותי בדרך לתואר", כך כינה ה"דיילי מייל" את הניצחון הגדול של התותחנים. "פטריק ויירה ומרטין קיאון, שניים ששיחקו בקבוצה `הבלתי מנוצחת` של 2003/04, ראו את ארסנל לוקחת צעד פסיכולוגי חשוב לקראת האליפות, עם המשחק הכי גדול שהיא שיחקה השנה. זו היתה הצהרת כוונות גם עבור מיקל ארטטה, שרבים ציפו כי הקבוצה שלו תתקפל - בעקבות ההיעדרות של דקלן רייס, אבל היא עמדה בזה בסטייל".
ואחד הגיבורים הכי נוצצים של ארסנל היה ליאנדרו טרוסאר - החלוץ הבלגי כבש בדקה ה-69, ובישל תשע דקות לאחר מכן לגבריאל ז`סוס. "שווה כל פני", אמרו האוהדים בעקבות הדיווחים כי טרוסאר ביקש להעלות את שכרו - ובדרך, הוא גם רשם נתון יפה: אף שחקן ארסנל לא כבש (10 שערים) או בישל (9 אסיסטים) יותר מטרוסאר בשנת 2025. היתה לו שנה טובה, והוא יקווה שגם השנה הבאה תהיה טובה לא פחות.
אירוע מעניין קרה בסיום המשחק - והוא דווקא במערכת היחסים בין שני המאמנים. כידוע, נהוג שבסיום משחק (לא רק בכדורגל, גם במקצועות ספורט אחרים) מאמנים לוחצים ידיים לאות הערכה. הפעם, מאמן אסטון וילה (ואקס ארסנל) אונאיי אמרי לא התייצב ללחיצת היד עם המאמן המנצח, מיקל ארטטה, מה שעורר לא מעט ביקורות כלפי המאמן הספרדי הוותיק יותר.
"אל תתנו ליחצ"ן אמרי להטעות אתכם", כתב הארון היקמן, אוהד ארסנל, "ואל תתנו לו להאשים את ארטטה. יש לו היסטוריה של לברוח ממאמנים כשהתוצאה היא לא לרוחו". והביא שתי דוגמאות בהן ארסנל לא ניצחה, ואמרי נמנע מלחיצת יד כלפי מאמני ניוקאסל ו-וולבס בסיום. אמרי, אגב, הסביר לאחר המשחק: "אני לא יכול לחכות לנצח, היה קר".
"צעד משמעותי בדרך לתואר", כך כינה ה"דיילי מייל" את הניצחון הגדול של התותחנים. "פטריק ויירה ומרטין קיאון, שניים ששיחקו בקבוצה `הבלתי מנוצחת` של 2003/04, ראו את ארסנל לוקחת צעד פסיכולוגי חשוב לקראת האליפות, עם המשחק הכי גדול שהיא שיחקה השנה. זו היתה הצהרת כוונות גם עבור מיקל ארטטה, שרבים ציפו כי הקבוצה שלו תתקפל - בעקבות ההיעדרות של דקלן רייס, אבל היא עמדה בזה בסטייל".
ואחד הגיבורים הכי נוצצים של ארסנל היה ליאנדרו טרוסאר - החלוץ הבלגי כבש בדקה ה-69, ובישל תשע דקות לאחר מכן לגבריאל ז`סוס. "שווה כל פני", אמרו האוהדים בעקבות הדיווחים כי טרוסאר ביקש להעלות את שכרו - ובדרך, הוא גם רשם נתון יפה: אף שחקן ארסנל לא כבש (10 שערים) או בישל (9 אסיסטים) יותר מטרוסאר בשנת 2025. היתה לו שנה טובה, והוא יקווה שגם השנה הבאה תהיה טובה לא פחות.
אירוע מעניין קרה בסיום המשחק - והוא דווקא במערכת היחסים בין שני המאמנים. כידוע, נהוג שבסיום משחק (לא רק בכדורגל, גם במקצועות ספורט אחרים) מאמנים לוחצים ידיים לאות הערכה. הפעם, מאמן אסטון וילה (ואקס ארסנל) אונאיי אמרי לא התייצב ללחיצת היד עם המאמן המנצח, מיקל ארטטה, מה שעורר לא מעט ביקורות כלפי המאמן הספרדי הוותיק יותר.
"אל תתנו ליחצ"ן אמרי להטעות אתכם", כתב הארון היקמן, אוהד ארסנל, "ואל תתנו לו להאשים את ארטטה. יש לו היסטוריה של לברוח ממאמנים כשהתוצאה היא לא לרוחו". והביא שתי דוגמאות בהן ארסנל לא ניצחה, ואמרי נמנע מלחיצת יד כלפי מאמני ניוקאסל ו-וולבס בסיום. אמרי, אגב, הסביר לאחר המשחק: "אני לא יכול לחכות לנצח, היה קר".
