גביע העולם למועדונים, הצעצוע החדש והיוקרתי של פיפ"א, יוצא לדרך ביום ראשון הקרוב ואחרי לא מעט ביקורות ומאבקי כוח, הבמה כולה תישאר לכוכבי העל וקבוצות הפאר שיעלו על הדשא בארה"ב ויזכירו לכולנו שוב שאין דבר יותר יפה בעולם מכדור ברשת ואין דבר יותר חשוב מלהניף גביע, גם בשיא החום של יולי. להלן השאלות התשובות החשובות לקראת הטורניר החדש ומהמשודרג.
איך נולד גביע העולם למועדונים?
מאז כבש את ראשות פיפ"א ב-2016, ג`יאני אינפנטינו מנסה במרץ רב להגדיל את ההכנסות של הארגון, שעיקר כוחו הוא, כמובן, מונדיאל הנבחרות שמתרחש אחת לארבע שנים. כידוע, הצעד הדרקוני הראשון שלו היה להגדיל את המונדיאל ל-48 נבחרות בשל אותה פילוסופיה שמדברת על "להפוך את המשחק לגלובלי יותר ולתת צ`אנס למדינות קטנות יותר להשתתף בטורניר החשוב ביותר". אלה מילים יפות ומאוד מכובסות. מה שהתכוון הנשיא מעורר המחלוקת של פיפ"א לומר הוא שהוא מחפש לעשות עוד כסף, לפעמים על חשבון בריאות השחקנים, איכות המשחק והמסורת של הכדורגל.
בדומה לכך, החליט נשיא פיפ"א כבר ב-2018, לאחר שגייס הבטחה של מימון בגובה מיליארדים מחברה יפנית/סעודית, לקיים טורניר כדורגל קבוצות בכל ארבע שנים, שיתקיים שנה בדיוק לפני מונדיאל ויחליף את הטורניר הלא כל כך אפקטיבי שהיה מתקיים כל חורף בהשתתפות מצומצמת של הקבוצות. הפיילוט היה אמור לצאת לדרך בקיץ 2021 בסין, אבל הקורונה שיבשה את התכניות ולמעשה הגרסה הראשונה והאמיתית של גביע העולם למועדונים היא זו שתצא לדרך בארה"ב, בהשתתפות 32 קבוצות בחודש הקרוב.
יש כמובן גם סיבה פוליטית. המהלך של פיפ"א הוא סוג של אצבע בעין לאופ"א וניסיון לפגוע בהגמוניה שלה, כמי שאמונה על התחרות הרווחית והמצליחה ביותר שלה - ליגת האלופות. למעשה מאז משבר הסופרליג שפרץ באביב 2018, היחסים בין נשיא אופ"א אלכסנדר צ`פרין לאינפנטינו עלו מסלול של התנגשות. צ`פרין רואה במיזם של אינפנטינו כסוג של קריאת תיגר על המפעלים האירופים ומאוכזב מההתנהלות שלו בכל נושא הסופרליג והגיבוי הרפה שהוא נתן לאופ"א אחרי ההחלטה של 12 מועדוני על להקים תחרות חדשה שאיימה לפרק את אופ"א מהנכס הכי גדול שלה.
מדוע הטורניר עורר התנגדות?
בשתי מילים: עומס כבד. כבר לפני שנה איגוד הכדורגלנים בצרפת ובאנגליה הגישו תלונה נגד פיפ"א בטענה כי המהלך חותר תחת החוקים של האיחוד האירופי. אליהם התווספו באוקטובר איגוד השחקנים העולמי ומנהלת הליגות האירופיות (39 ליגות מ-33 מדינות), שהגישו תלונה לנציבות האירופית על הפגיעה בבריאות שחקנים. פיפ"א שמעולם לא שיתפה את אותם הארגונים במהלך והתעלמה באופן ציני מהעומס הגדול על השחקנים כינתה אותם "צבועים ואינטרסנטים".
מה השיטה של הטורניר?
32 נבחרות מ-20 מדינות שונות ו-6 יבשות יעלו על כר הדשא ב-11 אצטדיונים שונים בארצות הברית. הן יחולקו לשמונה בתים של שמונה כאשר 2 הראשונות יעפילו מכל בית. לאחר מכן יתקיימו שלבי הנוקאאוט משמינית הגמר עד לגמר בשיטה של משחק אחד ומכריע ואם צריך יגיעו הקבוצות להארכה ופנדלים.
פיפ"א החליטה להגביל את הבתים, כך שלא יהיו יותר מקבוצה אחת מכל יבשת בבית, למעט אירופה, שקיבלה מכסה של עד 2 נציגות בבית. בשמינית הגמר יפגשו הקבוצות מהבתים הצמודים (הראשונה מבין 1 מול השניה מבית 2 וכ`ו). ברבע הגמר נוכל לקבל מפגשים מרתקים בין צ`לסי לפ.ס.ז`, ריאל מדריד לדורטמונד, פורטו לבאיירן וסיטי מול אינטר.
למעשה, מדובר באותו מודל של גביע העולם לנבחרות שהתקיים בין 1998 ל-2022 עם שני הבדלים: במקרה של שוויון נקודות בין הקבוצות, מה שיקבע הוא מאזן ראש בראש ורק אחרי זה הפרש שערים. בנוסף, אין משחק על המקום השלישי. תודה לאל.
איך נבחרו הקבוצות?
כאן הדברים קצת יותר סבוכים. 15 משתתפות העפילו בזכות זכיות שלהן בגביע היבשתי (ליגת האלופות, ליברטדורס וכו`) בין השנים 2021 ל-2024. כך למשל, נכנסו צ`לסי (זכתה באלופות ב-2021), באיירן מינכן, ריאל מדריד ומנצ`סטר סיטי. 15 קבוצות אחרות העפילו בזכות הניקוד הגבוה שלהן בכל יבשת בשנים המדוברות הללו. עוד קבוצה אחת, לוס אנג`לס FC נכנסה בזכות משחק פליי אין לאחר שלאון ממקסיקו נפסלה, וקבוצה נוספת, אינטר מיאמי, נקבעה כמארחת למרות שהודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף אשתקד. סוג של קומבינה כדי לאפשר ללאו מסי לשחק בטורניר החדש.
בשל הגבלת הקבוצות מכל מדינה בקטגורית הניקוד הגבוה ביותר, רצה הגורל שאלופות ספרד, אנגליה ואיטליה - כלומר ברצלונה, ליברפול ונאפולי לא ישתתפו במהדורה הראשונה של הטורניר, למרות עונה מדהימה. זלצבורג של אוסקר גלוך, שעברה שתי עונות חלשות בליגה, דווקא כן שובצה בזכות הניקוד שלה באירופה וההגבלות שצויינו קודם. לארבע הליגות הגדולות באירופה יהיו במקסימום שתי נציגות (לצרפת רק פ.ס.ז`), אבל לברזיל, למשל, יהיו 4 נציגות (פלמנגו, בוטאפוגו, פלמיירס ופלומיננזה) שכן כולן זכו בליברטדורס בשנים האחרונות.
שיוויון כלכלי לא תמצאו פה. פיפ"א פרסמה שהיא מתכננת לחלק סכום פרסים כולל של כמיליארד דולר על השתתפות ובונוסים עבור 32 המשתתפות. האלופה הראשונה של הטורניר תוכל לקבל עד 125 מיליון דולר - שזה סכום פנטסטי - בהתחשב בכך שמדובר בשבעה משחקים עד להנפת התואר. לצורך העניין, אלופת אירופה פ.ס.ז` קיבלה מאופ"א 170 מיליון דולר, אבל שיחקה 17 משחקים. אבל גם כאן יש שווים יותר ושווים פחות.
משום שיש קבוצות אירופיות שמקבלות 32.8 מיליון דולר על השתתפות וקבוצות אחרות שיקבלו 12.8 מיליון דולר על בסיסי ספורטיבי ומסחרי. הקבוצות הדרום אמריקאיות יקבלו כ-15 מיליון דולר מקסימום על השתתפות ואילו קבוצות מצפון אמריקה, אסיה ואפריקה יקבלו 9.5 מיליון דולר ואוקלנד סיטי מאוקיאניה תקבל רק 3.6 מיליון דולר דמי השתתפות. בהנחה ההגיונית שהקבוצות האירופיות יגיעו עד לשלבים המאוחרים, הן אלה שגם ככה יגרפו את מירב הכסף והאחרות יאמרו תודה.
האם השחקנים הבכירים ישתתפו?
התשובה היא כן וזו הבשורה החשובה ביותר. למרות הביקורות על עומס משחקים בעונה ארוכה והיעדר חופש ראוי, כל הקבוצות מחוייבות לרשום סגלים מלאים במינימום של 26 שחקנים ועד 35 במקסימום. פיפ"א אפשרה לפתוח את חלון ההעברות מוקדם יותר בתחילת החודש כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף ותפתח אותו שוב לקראת שלבי הנוקאאוט כדי שקבוצות יוכלו לצרף עוד שני שחקנים חדשים לסגל ולבצע מקסימום שישה שינויים. לצורך העניין, שחקן כמו דניאל פרץ, שרשום בסגל של באיירן מינכן, יוכל לעזוב אותה במהלך הטורניר.
ריאל מדריד שילמה 10 מיליון יורו לליברפול כדי להעביר החודש את טרנט אלכסנדר ארנולד, שחוזהו היה אמור לפקוע בתחילת יולי, עבור השתתפות בגביע העולם למועדונים. מנצ`סטר סיטי מיהרה לרשום שלושה שחקנים (טיג`אני ריינדרס, ריאן שרקי וריאן איט-נורי), ואפילו באיירן פיצתה את לברקוזן כדי לגייס את ג`ונתן טה כמה שיותר מהר. זה מראה על הרצינות של הקבוצות לקראת הטורניר החדש. ככה זה שהרבה כסף מונח על השולחן.
