למה ריאל מדריד כן וברצלונה לא? הקריטריון למונדיאל המועדונים
מה השיטה ואיך נבחרו הקבוצות? המדריך שלכם לאירוע
גביע העולם למועדונים, הצעצוע החדש והיוקרתי של פיפ"א, ממשיך בכל הכוח, אבל ככל שצופים יותר - עולים בו שאלות - כמו למה ריאל מדריד כן בטורניר וברצלונה לא?
איך נולד גביע העולם למועדונים?
מאז כבש את ראשות פיפ"א ב-2016, ג`יאני אינפנטינו מנסה במרץ רב להגדיל את ההכנסות של הארגון, שעיקר כוחו הוא, כמובן, מונדיאל הנבחרות שמתרחש אחת לארבע שנים. כידוע, הצעד הדרקוני הראשון שלו היה להגדיל את המונדיאל ל-48 נבחרות בשל אותה פילוסופיה שמדברת על "להפוך את המשחק לגלובלי יותר ולתת צ`אנס למדינות קטנות יותר להשתתף בטורניר החשוב ביותר". אלה מילים יפות ומאוד מכובסות. מה שהתכוון הנשיא מעורר המחלוקת של פיפ"א לומר הוא שהוא מחפש לעשות עוד כסף, לפעמים על חשבון בריאות השחקנים, איכות המשחק והמסורת של הכדורגל.
בדומה לכך, החליט נשיא פיפ"א כבר ב-2018, לאחר שגייס הבטחה של מימון בגובה מיליארדים מחברה יפנית/סעודית, לקיים טורניר כדורגל קבוצות בכל ארבע שנים, שיתקיים שנה בדיוק לפני מונדיאל ויחליף את הטורניר הלא כל כך אפקטיבי שהיה מתקיים כל חורף בהשתתפות מצומצמת של הקבוצות. הפיילוט היה אמור לצאת לדרך בקיץ 2021 בסין, אבל הקורונה שיבשה את התכניות ולמעשה הגרסה הראשונה והאמיתית של גביע העולם למועדונים היא זו שתצא לדרך בארה"ב, בהשתתפות 32 קבוצות בחודש הקרוב.
יש כמובן גם סיבה פוליטית. המהלך של פיפ"א הוא סוג של אצבע בעין לאופ"א וניסיון לפגוע בהגמוניה שלה, כמי שאמונה על התחרות הרווחית והמצליחה ביותר שלה - ליגת האלופות. למעשה מאז משבר הסופרליג שפרץ באביב 2018, היחסים בין נשיא אופ"א אלכסנדר צ`פרין לאינפנטינו עלו מסלול של התנגשות. צ`פרין רואה במיזם של אינפנטינו כסוג של קריאת תיגר על המפעלים האירופים ומאוכזב מההתנהלות שלו בכל נושא הסופרליג והגיבוי הרפה שהוא נתן לאופ"א אחרי ההחלטה של 12 מועדוני על להקים תחרות חדשה שאיימה לפרק את אופ"א מהנכס הכי גדול שלה.
מדוע הטורניר עורר התנגדות?
בשתי מילים: עומס כבד. כבר לפני שנה איגוד הכדורגלנים בצרפת ובאנגליה הגישו תלונה נגד פיפ"א בטענה כי המהלך חותר תחת החוקים של האיחוד האירופי. אליהם התווספו באוקטובר איגוד השחקנים העולמי ומנהלת הליגות האירופיות (39 ליגות מ-33 מדינות), שהגישו תלונה לנציבות האירופית על הפגיעה בבריאות שחקנים. פיפ"א שמעולם לא שיתפה את אותם הארגונים במהלך והתעלמה באופן ציני מהעומס הגדול על השחקנים כינתה אותם "צבועים ואינטרסנטים".
שיוויון כלכלי לא תמצאו פה. פיפ"א פרסמה שהיא מתכננת לחלק סכום פרסים כולל של כמיליארד דולר על השתתפות ובונוסים עבור 32 המשתתפות. האלופה הראשונה של הטורניר תוכל לקבל עד 125 מיליון דולר - שזה סכום פנטסטי - בהתחשב בכך שמדובר בשבעה משחקים עד להנפת התואר. לצורך העניין, אלופת אירופה פ.ס.ז` קיבלה מאופ"א 170 מיליון דולר, אבל שיחקה 17 משחקים. אבל גם כאן יש שווים יותר ושווים פחות.
משום שיש קבוצות אירופיות שמקבלות 32.8 מיליון דולר על השתתפות וקבוצות אחרות שיקבלו 12.8 מיליון דולר על בסיסי ספורטיבי ומסחרי. הקבוצות הדרום אמריקאיות יקבלו כ-15 מיליון דולר מקסימום על השתתפות ואילו קבוצות מצפון אמריקה, אסיה ואפריקה יקבלו 9.5 מיליון דולר ואוקלנד סיטי מאוקיאניה תקבל רק 3.6 מיליון דולר דמי השתתפות. בהנחה ההגיונית שהקבוצות האירופיות יגיעו עד לשלבים המאוחרים, הן אלה שגם ככה יגרפו את מירב הכסף והאחרות יאמרו תודה.
האם השחקנים הבכירים ישתתפו?
התשובה היא כן וזו הבשורה החשובה ביותר. למרות הביקורות על עומס משחקים בעונה ארוכה והיעדר חופש ראוי, כל הקבוצות מחוייבות לרשום סגלים מלאים במינימום של 26 שחקנים ועד 35 במקסימום. פיפ"א אפשרה לפתוח את חלון ההעברות מוקדם יותר בתחילת החודש כדי לאפשר לשחקנים חדשים להצטרף ותפתח אותו שוב לקראת שלבי הנוקאאוט כדי שקבוצות יוכלו לצרף עוד שני שחקנים חדשים לסגל ולבצע מקסימום שישה שינויים. לצורך העניין, שחקן כמו דניאל פרץ, שרשום בסגל של באיירן מינכן, יוכל לעזוב אותה במהלך הטורניר.
ריאל מדריד שילמה 10 מיליון יורו לליברפול כדי להעביר החודש את טרנט אלכסנדר ארנולד, שחוזהו היה אמור לפקוע בתחילת יולי, עבור השתתפות בגביע העולם למועדונים. מנצ`סטר סיטי מיהרה לרשום שלושה שחקנים (טיג`אני ריינדרס, ריאן שרקי וריאן איט-נורי), ואפילו באיירן פיצתה את לברקוזן כדי לגייס את ג`ונתן טה כמה שיותר מהר. זה מראה על הרצינות של הקבוצות לקראת הטורניר החדש. ככה זה שהרבה כסף מונח על השולחן.