בשיא שלהם: הדמיון בין סולומון לברקוביץ`

זה לקח זמן. ראינו המון דקות של הססנות או של חוסר ביטחון בתחילת העונה של מנור בלידס, ובהדרגה זה ירד. הוא בריא בחודשים האחרונים והצליח לתפוס מקום של קבע בהרכב חרף עומס המשחקים. בסופו של דבר האמון מצד פארקה השתלם והשערים הגיעו והרגיעו. סולומון הצליח להשתלב בצורה טובה יותר בהתקפה הדינמית ומבוססת החלפת המקומות, כשהיה אפשר לראות איך משבוע אחרי שבוע הוא הוסיף מימד חדש למשחק שלו.

זה התחיל מתנועת עומק טובה עם הבקעת שני שערים אחרי הצטרפות טובה לרחבה, עבר דרך מסירות עומק וכימיה שהשתפרה מאוד עם אקס ברצלונה ג`וניור פירפו והסתיים בהרמות. סולומון כדורגלן שלם יותר ממה שהוא היה בפולהאם ובטוטנהאם ומשחק אולי את הכדורגל הטוב בקריירה, כשלידס שלו חולמת על שיא השערים של סיטי. הקבוצה של סולומון צריכה 42 שערים ב-14 משחקים, שלושה למשחק, כשהיא הבקיעה שלושה שערים לפחות ב-4 מ-7 המשחקים האחרונים שלה והגיעה בהם ל-21 שערים.

סולומון בן ה-25 צעיר משמעותית ממה שברקוביץ` היה במנצ`סטר סיטי, אך מבוגר בשנה מהגיל בו אגדת מכבי חיפה היה כשהגיע לפרמייר ליג. יכול להיות שהקריירה שלו באנגליה עוד תיזכר בתור גדולה יותר מזאת של ברקוביץ`, אחד השגרירים הגדולים ביותר של הכדורגל הישראלי בחו"ל, גם אם רגעי הקסם הבודדים של ברקו גדולים יותר ממה שראינו מסולומון עד עכשיו.

שניהם לקחו הימור מסוים על הקריירה אחרי שהגיעו בתור שחקני פרמייר ליג עם קבלות, כשסולומון אף דחה הצעות מליגות בכירות אחרות ביבשת בשביל לרדת לצ`מפיונשיפ. שניהם ידעו שעונה רעה שם עלולה להוביל אותם למטה בתהומות הנשייה, אבל אחד הוביל את קבוצתו לעליית ליגה והשני בדרך הבטוחה לשם. נדיר לראות הימור מצליח פעמיים, ונדיר יותר לראות את ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אבל זה חלק מהסיפור בקריירה המרתקת שעברה על ברקוביץ`. הקריירה של סולומון עשויה להיות מרתקת לא פחות. החלק הטוב באמת שלה, נקווה, עוד לפנינו.