"לא קיבלתי תמיכה בסכנין". חמאדה (מאור אלקסלסי) (צילום: ספורט 5)
"לא קיבלתי תמיכה בסכנין". חמאדה (מאור אלקסלסי) | צילום: ספורט 5
חמאדה. לא הרגיש רצוי בסכנין (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
חמאדה. לא הרגיש רצוי בסכנין (אלן שיבר) | צילום: ספורט 5

מעטים חובבי הכדורגל הישראלי שזוכרים את השם ראמי חמאדה, אבל השוער בן ה-29 הפציע לתקופה קצרה במדי בני סכנין, לפני הספיק לעזוב עוד לפני שהסתיימה העונה. הוא לא קיבל הרבה הזדמנויות וחזר לליגה הפלסטינאית, שם כיכב. את העונה הנוכחית סיים עם דאבל בארון במדי ג'בל מוכאבר אחרי עוד עונה בה היה אחד המצטיינים בדרך, כך הוא מקווה, למעבר לאירופה. מה לא עבד לשוער שגדל בשפרעם ושיחק גם במחלקת הנוער של מכבי נתניה? לו יש תשובה ברורה בראיון לערוץ הספורט.

"זו לא שנה ראשונה שאני לוקח יותר מתואר אחד", מסכם חמאדה, "בהילל אל קודס היתה שנה שלקחנו בה חמישה תארים. שבאב אל ח'ליל לא לקחה אליפות מאז 2009 ולכן זה היה משהו שונה ממה שהיה לי השלוש האליפויות הקודמות. הרגשתי כאילו אני לוקח תואר בפעם הראשונה".

"גדול על הליגה הפלסטינאית? לא רק אני אומר את זה, הרבה אנשים אומרים שאני לא צריך להישאר פה", הוא ממשיך, "אני מחפש משהו בחוץ. יש כמה סוכנים שהתקשרו אליי ואמרו לי שאולי ישיגו לי משהו בחו"ל. זה חלום של כל שחקן לשחק באירופה. כל ליגה באירופה טובה. הצעד הראשון הוא לצאת מפה. הוא הכי קשה. חולמים לעשות את הדרך הזו ואז להתחיל עוד חלום חדש. החלום כרגע הוא לצאת מפה".

למרות שהוא מודה שהליגה הישראלית טובה בהרבה מזו הפלסטינאית, חמאדה מצהיר כי לא יחזור על הטעות שעשה עם סכנין: "היה שם בלאגן. לא קיבלתי תמיכה. הקבוצה היתה בתקופה רעה, היו הרבה פצועים, החליפו מאמן. לא היה מקום לתת עוד דחיפה. היה לי משחק טוב נגד ב"ש, חיכיתי למשחק הבא ופתאום אני על הספסל. למה? אני לא יודע. השערים שספגנו בתחילת העונה לא היו באשמתי. זו לא היתה החלטה מקצועית. לא סמכו עליי, לא נתנו לי את התמיכה ואת ההזדמנויות. בכדורגל צריך לסמוך ולתמוך, לא קיבלתי את כל אלה".

"בדיעבד, שאלתי את עצמי למה עשיתי את הצעד הזה", המשיך חמאדה, "זה לא היה צעד נכון מבחינתי. זו אחת הטעויות שעשיתי. באתי ממעמד טוב, הייתי כמו מלך בליגה הפלסטינאית. בישראל זה היה הפוך. זה פגע בי. לא יודע למה לא תמכו בי. חיפשתי תשובות ולא מצאתי. היה לי חוזה לעוד עונה, אבל ויתרתי על חודשיים כדי לצאת. אחרי מה שקרה לי בשנה הזו, אני לא חוזר לליגה הישראלית. שמתי עליה איקס. המקום שלי בליגה הפלסטינאית או בחו"ל. אני רוצה להישאר איפה שאני מרגיש רצוי. היו לי הצעות מליגת העל והליגה הלאומית ואמרתי לסוכן שלי שאני לא חוזר. אבא של מוחמד ג'אבר פעם  שהוא ישחק רק בנבחרת פלסטין, אבל הוא משחק בנבחרת ישראל. שם הוא מרגיש שייך".

אבל לא רק הצד המקצועי גרם לחמאדה להרגיש לא רצוי בליגה הישראלית: "כששיחקתי נגד, התחילו כמה מהאוהדים לצעוק לי 'תחזור לפלסטין', 'תחזור לשטחים'. זה לא מעניין אותי. ברור שזה פוגע באיזה שלב. זה מעניין את התקשורת, אבל אנחנו ב-2023, למה להתעסק עם זה עוד ועוד. הגזענות תישאר בישראל תמיד. זה מסריח נגד שחקנים ערבים. זה פוגע, גם כשמקללים את הדת. למה להכניס את זה לכדורגל? מתי אנשים יבינו - בספורט צריך ליהנות, לאתגר, להתקדם. הוא לוקח את הבנאדם רחוק מהבעיות. למה להכניס דברים מסריחים? אין לי תשובה על זה עד עכשיו".

במהלך גמר הגביע האחרון בו השלימה ג'בל מוכאבר את הדאבל, נאלץ חמאדה לרדת מהמגרש לאחר שכוחות ישראלית זרקו גז מדמיע לעבר המגרש. "ירדנו למחצית וראינו שכל האוהדים פרצו לחדר השחקנים", תיאר חמאדה, "טענו שזרקו עליהם גז מדמיע. כל האוהדים היו בתוך המגרש. לא יודע למה זרקו גז. זה לא מכובד. אנשים מתעסקים רק בספורט, למה לעשות את זה? אנשים הגיעו לעודד את הקבוצה שלהם. הספורט רחוק מהפולטיקה לא צריך לערב".