מוקדם יותר השבוע, בשקט יחסי, נפל דבר בכדורגל העולמי. דבר שיכול לשנות את איזון הכוחות בין הליגות, היבשות ואולי גם לדחוף להקמתה של סופר ליג ביום מן הימים. קרן העושר הרשמית של ערב הסעודית, שמוערכת ב-1.6 מיליארד דולר, הודיעה על רכישת 4 הקבוצות הגדולות במדינה.
הקרן, ששייכת למדינה, קנתה את אל-נאסר, אל-הילאל ואל-איתיאחד ואל-אהלי. בראשונה משחק כריסטיאנו רונאלדו, השנייה הציעה מאות מיליונים לליאו מסי, השלישית החתימה את כרים בנזמה. כעת ארבעתן שייכות למדינה, שמנהלת משא ומתן בשם כל המועדונים ביחד ובוחרת איזה שחקן יגיע לאיזה מועדון.
קרן העושר היא בעצם זרוע של ממשלת ערב הסעודית, שנועדה לקחת את ההכנסות של המדינה ממאגרי הנפט והגז הטבעי ולהחזיר אותן לתושבים. לפי "בלומברג", היא שווה מעל 600 מיליארד דולר. 600 המיליון שהיא הציעה למסי, למשל, הן קצת פחות מאלפית האחוז.
לכן הקבוצות של ערב הסעודית יכולות ומציעות הון עתק לשחקנים. 200 מיליון לשנה לכריסטיאנו רונאלדו וכרים בנזמה, 100 מיליון לשנה לאנגולו קאנטה, 600 מיליון לליאו מסי (שהעדיף את אינטר מיאמי). אלה, יש לציין, רק הסכומים שעוברים באופן רשמי. לא מופרך שיש סכומים נוספים שעוברים בדרכים עקלקלות, בדומה לפרשה בה מנצ'סטר סיטי חשודה בהפרות הפייר פליי. לערב הסעודית יש אינטרס להביא את השחקנים הכי טובים בעולם לליגה שלה, לשחקנים הכי טובים בעולם יש אינטרס לעשות כסף. עד פה הכל טוב ויפה, אבל איפה הבעיה?
הצד של ערב הסעודית
הכדורגל בערב הסעודית בצמיחה. ההגעה של כריסטיאנו רונאלדו סידרה חשיפה למדינה, שרוצה לארח את מונדיאל 2030 ולהתפתח ככלכלה וכמדינה משמעותית בשדה הבינלאומי.
לפי סוכנות הספורט Twenty First Group, כפי שציינו ב"אתלטיק", הליגה הסעודית הייתה הליגה ה-58 בטיבה בעולם בינואר. שר הספורט הסעודי והממשלה רוצים להפוך אותה לאחת הטובות בעולם, להכפיל את שוויה פי שלוש ולמשוך את השחקנים הכי טובים בעולם אליה.
ראינו כבר קבוצות משקיעות סכומי ענק בליגה הסינית למשל בעבר, אבל כאן זה שונה לגמרי. הליגה הסינית נעצרה אחרי שהממשלה אסרה על החתמת זרים, כאן הליגה הסעודית שייכת לממשלה שרוצה לחזק אותה. זה אינטרס לאומי, ולכן הם יכולים להציע הרבה יותר לשחקנים.
בואו נחזור להערכת השווי של קרן העושר, 600 מיליארד דולר. ריאל מדריד, המועדון בעל השווי הכי גדול בעולם, שווה 6 מיליארד דולר ובעל תקציב נמוך בהרבה בהתחשב בהתחייבויות כאלה ואחרות. ברגע שיש לאחרות תקציב הרבה יותר גדול, וזה אינטרס משמעותי, הן פשוט יציעו הרבה יותר כסף.
באתלטיק נטען שהליגה הסעודית מתכננת להחתים 3 כוכבים משמעותיים בכל אחת מ-4 הגדולות של הליגה, ולהחתים שחקנים בפרופיל גבוה לקבוצות אחרות. כך הם יאזנו את הסגל (כשיש מגבלת זרים של שמונה בקבוצה בליגה), ויצרו משחקים בפרופיל גבוה. עכשיו השאלה היא למה.
מצד אחד, יכול להיות שהתשובה פשוטה וקצת יותר נאיבית ממה שאנחנו חושבים. ממשלות רוצות לעשות טוב לאזרחיהן, ואם יש המון כסף פנוי שנועד להיות מושקע למען האזרחים – המשמעות של קרן עושר – אז חלק מהם ירצו שזה ילך לכדורגל. יש רעב לכדורגל בערב הסעודית, נבחרת שהייתה היחידה שניצחה את אלופת העולם ארגנטינה במונדיאל, ואם הם יכולים להרשות לעצמם להביא את מסי, רונאלדו ובנזמה למדינה אז למה לא? לא הייתם רוצים אותם בליגת העל שלנו?
זאת תשובה אחת, ועל הנייר היא הלגיטימית. כל העולם משתמש בנפט של ערב הסעודית, הם רוצים לעשות טוב ולהתקדם לעבר המערב דרך כדורגל, השפה היחידה (יחד עם מוזיקה) שיכולה לאחד אנשים מישראל, בריטניה, גאנה וארגנטינה. אם יש את הכסף הזה וערב הסעודית רוצה להשתתף, היא יכולה. השאלה היא אם אלה הכוונות האמיתיות שלה, כשההשפעה החברתית של השחקנים משמעותית גם כן.
כשמחפשים את ערב הסעודית בגוגל, הכותרות השונות הן על כדורגל. כשמחפשים "זכויות אדם בערב הסעודית", אנחנו מקבלים דיווחים על כך ששלושה שיעים הוצאו להורג ללא משפט, שאנשים שיבקרו את הממשלה בסנאפצ'אט יואשמו בעבירות פליליות ושפעילה שחשפה התעללויות מיניות גורשה בעקבות זאת מהמדינה. כל זה מ-24 השעות שקדמו לכתיבת הכתבה הזאת. זה, בדיוק, ספורטסוושינג – ניסיון להשתמש במשהו נפלא כמו ספורט כדי להסית את הכותרות מדברים לא מוסריים, בלשון המעטה.
ערב הסעודית רוצה להפוך את עצמה למדינת תיירות גדולה, כחלק מההכנות לחיים שאחרי המעבר לדלקים מתכלים, ולכן רוצה להגדיל מעריכית את מספר המבקרים במדינה עד 2030. לשם כך היא משתמשת במשאב התיירותי אולי הגדול ביותר שיש – כדורגל – ורוצה לארח את המונדיאל. חיזוק הליגה המקומית יכול להוביל לתיירות כדורגל, סטייל האלפים שנסעו לראות את מסי ורונאלדו בטיולי בר המצווה שלהם כאן בישראל, והם רוצים להאמין שזה יקרה גם אצלם. גם עדיף לממשלה שרוצה להיראות תיירותית ולקיים קשרים עם המערב שידברו על אגדות ריאל וברצלונה, ולא על כך שיחסים להט"ביים לא חוקיים, שעיתונאים נסקלים או על זכויות הנשים.
️Death Penalty in #SaudiArabia 2023:
— ESOHR (@ESOHumanRightsE) May 30, 2023
● 41 announced executions since the beginning of 2023
● 19 Taazir death sentences
● 41% of their charges are not the most serious, according to international law
● 75% are Saudis
● 2 women#StopTheSlaughter#SadiqThamer #JaafarSultan pic.twitter.com/ZYFYyi9ISN
הצד של השחקנים
זה לא מעניין אותם יותר מדי, ובמידה מסוימת של צדק. אמנם המשטר הסעודי עושה דברים מזעזעים, אבל הוא מציע לשחקנים הצעות כמעט דמיוניות. קאנטה, שמיעט לשחק העונה בגלל פציעות בצ'לסי, יוכל להרוויח שם סכום זהה לסכום אותו הרוויח לאורך כל קריירת המשחק שלו. מדובר בהון עתק גם עבור כרים בנזמה, כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי העשירים בהרבה.
600 מיליון דולר לשנה במקרה של מסי או 200 מיליון לשנה במקרה של רונאלדו אלה סכומים כמעט דמיוניים ומשנים חיים, גם לאנשים שיש להם כמעט הכל. אמנם מותר וצריך לשאול מהצד האם זה שווה את סימני השאלה המוסריים, אבל אפשר להבין אותם. אם עכשיו היו מציעים לכם להרוויח בשנתיים את מה שהרווחתם בכל החיים, ועל אותה עבודה, לא הייתם הולכים על זה?
יש כאלה שלא, כמו מסי שמעדיף את אינטר מיאמי על אל-הילאל. הפער התרבותי משמעותי, אך יכול להיות קטן יותר במקרה של שחקנים מוסלמים שעוברים למדינה מוסלמית כמו בנזמה וקאנטה. אל תופתעו אם מוחמד סלאח או סאדיו מאנה יעברו לשם גם בעתיד מאותה הסיבה.
השאלה המעניינת תהיה מה יקרה כשהם ילכו על שחקנים צעירים יותר בעתיד, אם באמת מדובר בתוכנית ארוכת טווח ולא בניסיון לחזק את הליגה בשביל לזכות באירוח המונדיאל המתקרב. רונאלדו ובנזמה מגיעים לערב הסעודית כמעיין פנסיה מוקדמת, אחרי שנים בהן היו בטופ האירופי וזכו כמה פעמים בליגת האלופות. כך גם מועמדים אחרים כמו הוגו לוריס, סרחיו ראמוס ולוקה מודריץ' (שדחה את ההצעה מהמפרץ). אם גם ככה הם לקראת סוף הקריירה המקצוענית ואחרי שנים בטופ, הם יכולים לרפד כאן את חשבון הבנק בלי הרבה מאמץ.
חבייר הררז, כתב ה-Cadena SER, תיאר את זה בצורה המושלמת: "אני בטוח שכרים בנזמה יראה את הקלאסיקו ויחשוב שהוא עדיין ברמה של ריאל מדריד, אבל הוא יראה שיש לו עוד מאה מיליון יורו בחשבון. קשה לדחות את זה". במקרה של תחנת פרישה לספורטאים מזדקנים, כמו בנזמה שכבר שיחק ב-46 קלאסיקו בחייו, זה אחרת.
השיקול הספורטיבי משני במעלה, ובכל מקרה אנחנו נזכור את בנזמה מהשלושערים באלופות. כך גם את מסי ואת רונאלדו. מבחינת "מורשת", זה ירגיש כמו שאלת טריוויה. תחשבו למשל על פלה, שחקן שאני ואתם כנראה לא ראינו בלייב. האתוס הספורטיבי שלו הוא נבחרת ברזיל במונדיאלים ואולי טיפה סנטוס, לא ניו יורק קוסמוס (להוציא הסיפורים של מוטל'ה שפיגלר).
השאלה היא מה יקרה לספורטאים צעירים יותר, כאלה שעכשיו בשיאם או קרובים אליו. אם פתאום מציעים 800 מיליון לשנה לוויניסיוס ומיליארד לארלינג הולאנד, מה מונע מהם ללכת? לא ברור, בטח במצב המתפתח של ערב הסעודית.
המתקדמים יזכירו כאן את הדוגמה של אוסקר, הברזילאי של צ'לסי שעזב אותה בגיל 26 לשנגחאי ונעלם ממפת הכדורגל העולמי. הוא אמנם עשה הון עתק, אבל לא ייזכר כאחד הגדולים באמת. גם כי הוא לא הגיע למשהו משמעותי בצ'לסי, וגם כי הוא עזב בגיל מוקדם. אבל כאן הסכומים גדולים בצורה מעריכית.
האם שחקנים יגידו לא לסכומים גדולים באופן משמעותי? האם יש בן אדם שיגיד לא להצעות כאלה? לא ברור. יכול להיות שבכך החזון של פלורנטינו פרז, שהאמין בהקמת סופר ליג כניסיון לאפשר למועדוני הענק להתחרות בגב הכלכלי של המדינות, יתקדם. יכול להיות שמה שהתחיל בחזון שאפתני לגייס את הכוכבים הגדולים בעולם במאות מיליונים יוביל לכך שהכדורגל האירופי יאבד את היוקרה ונראה עולם דו-קוטבי, עם כדורגל אירופי וכדורגל מזרח תיכוני במקביל. יש מצב שזה דבר טוב, אבל השאלה היא אם הכוחות שפועלים מאחוריו באמת פועלים מתוך אהבה למשחק.
Follow @Roi_Weinberg