נבחרת הנוער שלנו עשתה היסטוריה. ועכשיו המפתח לעתיד יהיה להבין למה. מה עשו נכון הפעם? אז כרגיל בכדורגל, אין תשובה אחת, ואין אמת מוחלטת. אתחיל ואציין דבר לכאורה קטן, אבל לדעתי סופר משמעותי: המפגשים עם שחקני הנבחרות מתבצעים בתדירות הרבה יותר גבוהה, מה שגורם לכך שהנבחרת יותר מגובשת, בעיקר מבחינה חברתית. זה גורם לכך שברגע האמת השחקנים מגיעים הרבה יותר מוכנים ומאוחדים. להפוך חבורת שחקנים לנבחרת זה יותר קשה בדרך כלל מאשר בקבוצה, כי הסגל כל הזמן משתנה. וכאחד שאישר לשחקנים ללכת לאימונים, שמתי לב לכמות המפגשים שלהם, שהפכה אותם לחבורה הרבה יותר מגובשת ומלוכדת. כמובן, בנוסף לכישרון.
לכל שנתון תמיד יש את השחקנים המיוחדים שלו, אבל הפעם קיבלנו באמת שנתון יותר מוכשר - ומאוזן. אם מסתכלים על הקו האחורי, עם סתיו למקין ואור ישראלוב, אם זה אל-ים קנצפולסקי ואליי מדמון בקישור האחורי, שחקני ההתקפה כמו תאי עבד, אריאל לוגסי וכמובן אוסקר גלוך – יש כאן שילוב מנצח. מדובר פה בשחקנים שמעבר לכישרוניים, הם גם מאוד תחרותיים. כל הדבר הזה הפך את הנבחרת הזו להיות מיוחדת. לחבר'ה האלה יש אופי מדהים וחזק, בנוסף לעובדה שהם מאוד בוגרים. והשילוב הזה הוא פשוט שילוב קטלני.
יצא לי לאמן כמה שחקנים מהנבחרת הזו, לא רק במסגרת תפקידי בהפועל תל אביב אלא גם דרך פרויקט בהתאחדות יחד עם מיכאל זנדברג ואיציק עובדיה (אגב, מי שהחליף אותי בפרויקט הוא מאמן הנבחרת הנוכחי, אופיר חיים), ואני יכול להגיד שכבר מגיל צעיר מאוד הבנו שהשחקנים האלה הם סופר מוכשרים. אני זוכר שכבר בגיל הילדים כולם דיברו על אוסקר גלוך ואריאל לוגסי. אוסקר תמיד שיחק בשנתון מעליו והשם שלו תמיד היה כתוב אצל כולם במחברות. הוא טאלנט מטורף.
מהאליפות הזו צריך לקחת שתי נקודות מאוד חשובות: קודם כל, השחקנים צריכים להבין שהם עשו היסטוריה. כן. כמובן שלנצח בגמר זה יהיה הישג עוד יותר היסטורי שספק אם ישוחזר, אבל כבר עכשיו הם עשו היסטוריה. הנקודה השנייה, שגם יכולה קצת לפגוע בהם, היא שהם צריכים להבין שאחרי הכל – זה עדיין טורניר נוער, לא הדבר האמיתי. הגאווה גדולה והכבוד עצום, אבל זה עדיין לא הדבר האמיתי, וחשוב לזכור את זה. אנחנו, אנשי המקצוע, צריכים לזכור שעדיין צריך לפתח את הילדים האלה לשחקנים בוגרים ונבחרות טובים. הם נמצאים בהייפ שהם כרגע הכי טובים בעולם, אבל אנחנו אנשי המקצוע נצטרך לקחת את היכולות שלהם כדי שיהפכו לשחקנים טובים בבוגרים. מדובר בהמון עבודה פסיכולוגית. נצטרך לעבוד איתם בצד המנטלי ולהסביר להם שהתשוקה הזו צריכה לבוא עכשיו גם בליגת העל בנוער בעונה הבאה וגם אם הם ישבו על הספסל בליגת העל – זה שווה כדי שבעוד כמה שנים הם יצליחו לעלות עם הנבחרת הבוגרת לטורניר גדול.
הרבה שנים מדברים ושואלים איך נצליח לעלות לטורניר גדול וכמובן שאי אפשר לתת עכשיו את התשובה אם מצאנו את הנוסחה ושהילדים האלה יצליחו לעשות את זה. האמת, זה יותר תלוי בנו אנשי המקצוע. אנחנו צריכים לכוון אותם להיות שחקני כדורגל טובים יותר בבוגרים. זה הדבר האמיתי, להיות שחקני בוגרים טובים יותר. בשורה התחתונה, אנחנו צריכים לעזור להם לקחת אותנו לטורניר גדול.
לסיום, אני חושב שהכדורגל בישראל עובר שינויים מבורכים בשנים האחרונות. תראו למשל את הצוות המקצועי הנבחרת הזו, עם אנשים ברמה אנושית מדהימה. אני יכול לציין את ילה חוס המנהל הטכני, את בוני גינזבורג עוזרו וכמובן את אופיר חיים שמנצח על המקהלה. הם נותנים המון חום ואהבה לילדים האלה וזה לדעתי משהו מרכזי שמבדיל את הנבחרות האלה מנבחרות קודמות. החיבוק שהם מקבלים, והביחד שנוצר כאן. בגישה כזו אפשר להפוך אותם לשחקני כדורגל מצוינים