יומיים חלפו מאז שלינוי אשרם הפכה לאלופה אולימפית בגמר הקרב רב בהתעמלות האמנותית, במה שייזכר למשך תקופה ארוכה לאחד מההישגים הגדולים ביותר אי פעם של ספורטאי ישראלי. מדליסטית הזהב הטרייה תחזור לארץ רק מחרתיים, אבל בינתיים היא התפנתה לשוחח בתכנית "5 באוויר" ולהתייחס לרגעים המותחים במהלך התחרות, הזכייה המרגשת וגם ליחסים שלה עם דינה אברינה, מדליסטית הכסף.
"כשעמדתי שם על הפודיום וההמנון התנגן פשוט התחלתי לבכות", אמרה אשרם, "מעולם לא חשבתי על הרגע הזה, זה אחד הרגעים שאזכור לכל החיים. חשבתי על זה שעשיתי את זה, הגשמתי את החלום - זכיתי באולימפיאדה. חשבתי שאולי אני בכלל חולמת, אבל הייתי שם וחוויתי את כל האירוע הזה, זה היה מרגש".
עוד לפני כן, אשרם נאלצה לעבור רגעים מותחים במיוחד, כשהזכייה הוכרעה רק במהלך התרגיל האחרון של דינה אברינה: "זה היה אחד הרגעים הכי דרמטיים ומלחיצים שהיו לי. בכלל לא הייתי נינוחה. חיבקתי את המאמנת שלי איילת זוסמן והתפללתי שהכל יהיה בסדר. הייתי בהרגשה טובה כי עשיתי את מה שיכולתי וזאת הייתה אחת התחרויות הטובות ביותר שהיו לי. הייתי בטוחה שיהיה טוב".
מיד לאחר הזכייה של הישראלית, הרוסים שנדהמו מסיום ההגמוניה שלהם על הפודיום התקשו לקבל זאת, מה ששם על המוקד את היחסים של אשרם ומתחרתה העיקרית, דינה אברינה. "בדרך כלל אני והיא מדברות", סיפרה הישראלית, "כשאנחנו מאחורי הקלעים אנחנו אומרות 'שלום'. אני בדרך כלל מברכת אותה על הזכיות שלה והיא מחייכת והכל טוב. אנחנו יכולות לדבר ולנהל שיחה. באותו רגע היא כנראה חוותה טלטלה שניצחתי אותה. בכל מקרה אני חושבת שלא צריך להסתכל באחרים, צריך להתרכז בהישג שאני ואיילת הבאנו לנבחרת ישראל. זה הכי חשוב, לא צריך להסתכל על מה אחרים עושים ולהיות ספורטיביים".
"אני והיא לא דיברנו לאחר התחרות. לא התראינו בכלל כי הלכנו למסיבת העיתונאים. היא ישבה לידי ואז התחילו השאלות, אז לא יצא לנו להיות אחת ליד השנייה בלי להיות עסוקות במשהו. אני לא כועסת עליה, כל ספורטאי צריך לקבל גם ניצחון וגם הפסד בספורטיביות. לא צריך להגיב לדברים בצורה לא נכונה, אבל בסופו של דבר היא עשתה את מה שהיא חושבת שנכון לה".
על מפלס הלחץ במהלך התחרות אמרה אשרם: "לא הייתי בלחץ לגבי המדליה שלי, לא חשבתי על זה בכלל. אני ספורטאית 'פייטרית' ואני אוהבת להתחרות. מנקודת נפילה אני יודעת להרים את עצמי ביחד עם איילת הכי גבוה שאפשר. הטעות ביום הראשון גרמה לי לפתוח את העיניים וגרמה לי להיות עוד יותר מפוקסת ביום שאחרי. גם כשהפלתי את הסרט בתרגיל האחרון המשכתי קדימה. ידעתי שדרגת הקושי שלי גבוהה מאוד ושאוכל לשמור על הציון שלי. הדבר שהיה לי בראש זה פשוט לקחת בחזרה את הסרט ולעשות הכי טוב שאני יכולה".
