"רכבת הרים". ברקוביץ` מסכם אליפות עולם

מתעמל המכשירים נועם ברקוביץ׳, סיים אמש (שבת) במקום השביעי בגמר תרגיל הקרקע באליפות העולם. האליפות הזו הייתה לאליפות הבוגרים הראשונה שלו, כשהוא רק בן 18. ברקוביץ׳ עדיין בגיל בו הוא יכול להתחרות בנוער, אך צוות האימון בראשות סרגיי וייסבורג המאמן הלאומי, קיבלו את ההחלטה לקדם אותו לבוגרים, ולהכניסו למים העמוקים כי הם האמינו שהוא מסוגל. 

ברקוביץ׳ מוכיח בעונת התחרויות הנוכחית כי הוא עומד בדרישות המקצועיות וביכולת להתחרות ברמות הגבוהות לצד אלופי עולם, אלופי אירופה, ואלופים אולימפיים. 

בגמר האליפות הוא קיבל ציון של 13.500 נקודות, לאחר שבמוקדמות סיים עם 14.033 נקודות עם ביצוע נקי ומדוייק יותר. כעת הוא מסכם את האליפות, את החוויה הראשונית להתחרות לצד המתעמלים הטובים בעולם, ומביט קדימה אל עבר השנה הבאה, שנת הקריטריון האולימפי. 

נועם, כל הכבוד על ההישג. איך אתה מסכם את אליפות הבוגרים הראשונה שלך בקריירה? 

״זה היה כמו רכבת הרים. זה התחיל מהמוקדמות, שהיה לי בהם תרגיל מאוד טוב. אבל עם כמה שהיה טוב והצלחתי להיכנס לגמר של הקרקע, רציתי להעפיל גם לגמר בקרב רב, אבל התרגיל שלי במתח היה על הפנים. אחר כך זה היה כמעט שבוע של אימונים והכנות לגמר קרקע, והיו לחץ והתרגשות. לא היה לי מה להפסיד באליפות, אלא לבוא ולהראות לעצמי ולכולם מה אני שווה ומה אני יכול להשיג״.

איך הרגשת במוקדמות?
״זה היה לי מאוד חשוב להגיע לגמר, חשבתי והאמנתי שאני מסוגל. במוקדמות הייתה לי טעות באחד הפסים, ולא ידעתי אם זה באמת יספיק או לא כדי להגיע לגמר. אבל מזל ששאר התרגיל היה טוב, וזה לא השפיע יותר מדי על התמונה של הגמר״.

ואיך הרגשת ברגע שהבטחת את המקום בגמר? כבר באליפות הראשונה שלך. 

״זה היה מטורף, התרגשות גדולה. זאת הייתה חותמת שהמטרה שהצבתי לעצמי בגיל כזה היא ריאלית. בגמר הכל מתחיל מאפס, אז לא תמיד מי שהגיע במקום האחרון במוקדמות יישאר שם, ומי שסיים בהם ראשון גם לא תמיד יישאר שם. אני חושב שראו את זה בגמר טוב מאוד, אנחנו לא רובוטים״. 

כמה התרגשת ממעמד הגמר?  

״וואו התרגשות ברור שהייתה. עצם זה שהייתי עם כל השמות האלה בגמר, והתחריתי לצידם, זה כבר הכניס אותי לאיזושהי התרגשות נוספת, וגם זה נתן לי הוכחה של ׳בואנ׳ה, אני שווה לכולם, אני יכול להראות להם מה זה׳. גמר באליפות עולם זה לגמרי לא בא ברגל. לצערי התרגיל לא יצא בדיוק כמו שרציתי. הנחיתות היו מבולגנות. אבל בסך הכל היה בסדר, זו הייתה חוויה. פעם ראשונה שלי על במה כזאת, עם השמות הגדולים שהתחריתי לצידם, זו לגמרי הייתה חוויה מלמדת״.

זה היה גמר עם המתחרים החזקים ביותר. עצם זה שהגעת למעמד הזה, מה זה אמר לך על עצמך?
״זה נתן לי המון מוטיבציה בגמר. אני והמתעמלים האלה באותו גמר? זאת הייתה כמו חותמת לעצמי ולכולם שאני יכול, ושאני שווה לכל אחד מהם. כמובן שזה גם היה מלחיץ, כי בכל זאת זה גמר ואני מצפה מעצמי לעשות טוב לידם״. 

העפלת לגמר יחד עם ארטיום דולגופיאט, עצם ההישג עשה עשיתם היסטוריה בענף ובספורט הישראלי, כמה זה היה מיוחד? 

״להעפיל יחד עם ארטיום לגמר זה מטורף. שנינו יחד בגמר, שני מתעמלים מישראל, זה משהו מיוחד ודבר שבאמת לא קרה באליפות עולם. להתחרות איתו זה גם נתן לי ביטחון. שנינו הגענו מאוד מממוקדים במטרות שלנו. אני מאוד שמח בשביל ארטיום על המדליה, וכמובן שרציתי שהוא יגיע יותר רחוק. גם אני רציתי להצליח יותר, לבוא ולעשות תרגיל טוב שאני מרוצה ממנו. בגמר לצערי זה לא כל כך קרה, לא קיבלתי את הציון שרציתי לקבל. אבל מכאן המחשבה היא רק לאן להשתפר. שנינו נשארנו אחרונים מהנבחרת להתאמן בגלל שעלינו לגמר, אז היינו הרבה זמן ביחד, יותר מכל תחרות, ואני מאוד אוהב להתאמן איתו. הוא משרה הרבה רוגע כי הוא לרוב לא לחוץ. הוא ניגש אליי תמיד, מתקן, הוא שם בשבילי״. 

איך אתה מרגיש בעונת התחרויות הזו? 

״אני מרגיש שהייתה לי התקדמות גדולה, וזה קרה למרות שהייתי חודש וחצי בחוץ ולא עשיתי את תרגיל הקרקע, בעקבות שבר מאמץ בכף הרגל. זה היה בין חודש מאי לבין אליפות אירופה שהייתה באוגוסט. זאת גם הייתה אחת הסיבות לזה שהגעתי לא מוכן לאליפות אירופה, כי התחלתי לקפוץ רק שבוע לפני שהיא התחילה. השנה הבאה היא מאוד קריטית, זאת שנת קריטריון אולימפי, ככה שהשנה הזו הייתה כמו כמו טבילת אש בשבילי״. 

יש משהו שלמדת על עצמך באליפות? 

״שגם אם משהו לא הולך לי טוב, אני חייב לתת את עצמי עד הסוף ב-1000 אחוז. למרות הטעות שעשיתי במוקדמות, עדיין הצלחתי להישאר בפוקוס בתרגיל ולהעפיל לגמר. כשהתחריתי השנה בגמר הקרקע באחת מהתחרויות בסבב גביע האתגר, יצא שהיה לי תרגיל לא טוב. התחריתי שם עם טריפל והתרגיל לא היה טוב, פשוט יצאתי שם מפוקוס. וכאן, באליפות העולם, למרות הטעות במוקדמות, התאפסתי והצלחתי להיכנס לגמר. זה גם קרה בזכות אילן קורצ׳ק המאמן שלי - הוא צרח את נשמתו באימונים ובתרגילים כדי שאני אצליח, היה לו אכפת וחשוב שאני אצליח״. 

מה זה היה עבורך לייצג את ישראל במעמד כזה?

״זה מטורף. כמות ההודעות שקיבלתי אחרי המקודמות, לפני הגמר, אחרי הגמר... הייתה מטורפת. זה מאוד חיזק אותי. כשעליתי לתרגיל בגמר הרגשתי וידעתי שאני עושה את זה לא רק בשבילי, אלא בשביל כל המדינה״.