הישראלי המעוטר שיעשה היסטוריה: "משלם על תחרויות מהכסף שלי. איגוד הבדמינטון פיטר את המאמנת שלי"

מעט מאוד ספורטאים ישראלים בענפים אישיים מחזיקים ברקורד יותר מרשים מאשר שחקן הבדמינטון מישה זילברמן: בשני העשורים האחרונים הוא נמצא באופן קבוע בטופ של הדירוג העולמי, זכה ב-3 מדליות באליפויות אירופה, 16 זהב בסבב העולמי ועוד לא מעט בצבעים השונים ובראש של כל זה - הוא שיחק ב-4 אולימפיאדות. כעת, כשהוא מתחיל את המסע לעבר אולימפיאדה 5, הישראלי הראשון שעשוי לעשות זאת, הוא מדבר בריאיון מיוחד על הקשיים שבענף - ויש לא מעט.

"בסבב התחרויות האחרון יצאתי להתחרות במקאו, ארצות הברית וקנדה", מספר זילברמן. "בגלל החוסר התקציבי המאמנת באה איתי רק לתחרות הכי חשובה בארה"ב ושם הגעתי לרבע הגמר, שזו תוצאה מדהימה, וזה קרה לא מעט בזכותה. היו משחקים צמודים שהיא עזרה לי לנצח בהם. אם היא הייתה איתי במשחקים שבהם הפסדתי אני די בטוח שהייתי מנצח בהם".

אתה מדבר על חוסר תקציבי. יש איגוד? יש לך מימון?

"יש איגוד שמכריז על סכום מסוים שהוא יכול להחזיר לי מכספי הוועד האולימפי שנכנסים לאיגוד וזה לא עומד במה שאני מוציא. וזה בכלל בלי לדבר על הוצאות של מאמנת, שבמקרה הזה זאת אמא שלי. היא העיניים שלי והעזרה שלי. כשאני יוצא לתחרות בלי מאמנת אני לא יכול להביא את ה-100% שלי. מאמנת עוזרת בחימום, הכנה למשחקים וניהול טקטי תוך כדי המשחק, אם זה בלנתח את המשחק ואם זה בעיסוי. אני מחפש ספונסרים ותמיכה שיעזרו לי לפחות עם המאמנת דבר מאוד חשוב ביומיום".

הוועד האולימפי עוזר?

"ניסינו לדבר עם האיגוד ועם הוועד האולימפי שיעזרו יותר, אבל בסוף הם בוחרים להשקיע את הכסף איפה שהם רוצים. עד למחזור האולימפי האחרון המאמנת שלי קיבלה משכורת מהוועד האולימפי דרך האיגוד ואחרי שהגיעו אנשים חדשים לאיגוד היא פוטרה. זה כואב ולא נעים. אני צריך להתאמן 6-7 שעות ביום ואני חושב שכל מאמנת, גם אם היא לא הייתה אמא שלי, לא תזרוק אותי אחרי כל מה שעברנו. ברור שעכשיו היא יכולה להיות איתי פחות כי היא צריכה למצוא הכנסה במקום מה שהיא הפסידה".

מי כן עוזר לך?

"מרכז עוצמה ועיריית פתח תקוה עוזרים מבחינת חשיפה, ציוד, מקום להתאמן. דברים מאוד חשובים ביומיום. אבל הם לא יכולים לכסות על הבעיה הכלכלית הגדולה. כרגע אני גם עוזר לאמן במועדון שבו אני מתאמן. אחרי האימונים הארוכים שלי אני נשאר לאמן את הדור הצעיר יותר. להביא את הניסיון שלי. יש לי גם אקדמיה, ככה שכרגע זו גם עבודה".

אתה מרגיש שספורטאי ברמה שלך לא מקבל מספיק כבוד בארץ, בטח לעומת ספורטאים מחו"ל איתם אתה מתמודד?

"מי שלידי ומכיר אותי יודע שאני מרגיש כבוד, אבל הענף בארץ לא מוכר מבחינת התקשורת. אנשים לא מכירים את הסיפור וההתמודדויות שלי. כשאני עולה לכותרות פעם ב-4 שנים במשחקים האולימפיים זה מעט. אני עושה את זה מתוך אהבה לספורט. אני מאמין שאם היו מעלים את הסיפורים והקשיים שספורטאי ברמה שלי עובר היו נותנים לי יותר כבוד. שחקנים שנמצאים בדירוג שלי ממדינות אחרות לא צריכים לעבוד. עוזרים להם להיות מפוקסים רק במה שהם צריכים כדי להתמקד ולהתקדם בספורט. אני כן מבין את החיים ואת הקשיים בישראל".

ספר על החיים של שחקן בדמינטון לעומת ענפים אחרים.

"רוב האנשים בארץ לא מבינים מה זה אומר להיות ספורטאי מקצועי בענף כמו בדמינטון. זה לא שאני הולך לאימון וחוזר. יש הרבה הקרבה. בין 12 ל-15 תחרויות בשנה, בממוצע שבוע בחודש בחו"ל. בין 6 ל-7 שעות של אימונים ביום. 10 ימים לפני תחרות אי אפשר לפספס אימון. אנחנו מפספסים הרבה אירועים של משפחה וחברים. לידות, ימי הולדת, אירועים משפחתיים. אלה דברים שפשוט עוברים. זו הקרבה יומיומית למען ההצלחה. אין לי זמן למשל לבקר את ההורים שלי כי אחרי אימון אני צריך להתאושש. אין לי דבר כזה לצאת עם חברים וככה זה שנים".

ולזוגיות יש לך זמן?

"בעבר הייתי בזוגיות אבל זה לא עבד בגלל העובדה שאני ספורטאי מקצועני. לפני תחרויות גדולות יש הכנה ארוכה שבה אני לא יכול להיות בבית עם בת הזוג. כיום אני רווק, מחפש. האופציה לזוגיות יכולה להיות רק אם אני אמצא מישהי שמבינה ויש לה רקע של ספורט מקצועני והיא תבין את זה. בסוף צריך מישהי עם הרבה הבנה והכלה. אני מגיע הביתה גמור וצריך להבין את זה".

אתה רוצה ילדים?

"אני רוצה ילדים בסופו של דבר, הלוואי. זו הייתה בחירה שלי לבחור בקריירה כזאת, אני גאה לצאת ולייצג את ישראל כבר מעל שני עשורים, לשים את דגל ישראל על הבמות הכי גבוהות של הענף. זאת מחשבה שעושה צמרמורת רק מעצם המחשבה. יש ספורטאים בענפים אחרים שכן מצליחים להקים משפחה תוך כדי, בענף שלי זה יותר קשה. אני מקווה לא להיות אבא יותר מדי מבוגר, אבל זו הבחירה. קריירה יש לי רק אחת ואני רוצה לעשות את המקסימום ולמקסם אותה".

מנכ״ל מרכז הספורט עוצמה, אוהד בלוך: "ספורט הישגי הוא לא רק כדורגל וכדורסל. יש ענפים פחות מסוקרים, שלא תמיד נמצאים באור הזרקורים, אבל מביאים למדינת ישראל כבוד בינלאומי עצום וגאווה לאומית.
בבדמינטון אין תקציבי עתק ולכן בדיוק שם אנחנו בעוצמה נכנסים לתמונה. המטרה שלנו היא לתת גב לאגודות ולספורטאים בענפים האלה, לוודא שיש להם את המעטפת המקצועית כדי להתחרות. כשמישה עולה למגרש, הוא לא מייצג רק את עצמו, הוא מייצג מדינה שלמה בענף שהוא נלחם להחזיק בטופ העולמי. להגיע לחמש אולימפיאדות זו היסטוריה מטורפת, ומבחינתנו לעמוד מאחוריו ולראות את דגל ישראל על הבמה בלוס אנג'לס זה שווה הכל."