"ספורטאים שוכחים שהתוצאות נבנות דווקא בזמן ההתאוששות"

באימוני סבולת כמו ריצה או רכיבה, למשל, הגוף משתמש בכמות גדולה של אנרגיה לאורך זמן ולכן יש חשיבות גדולה יותר לתמיכה במאגרי האנרגיה ובהתאוששות. לעומת זאת, באימוני כוח הדגש יהיה בדרך כלל על התאוששות השריר ובנייה מחדש של רקמות. יש גם רכיבים שרלוונטיים כמעט לכל סוגי הפעילות, כמו מגנזיום, ויטמיני B או אומגה 3, משום שהם משתתפים בתהליכי הפקת אנרגיה, תפקוד השריר והתאוששות.

וכן, כורכומין שמוכר בזכות יכולתו לסייע לגוף להתמודד עם ההשפעות של עומס פיזי מוגבר. בזכות היותו רכיב בעל פעולה נוגדת דלקת, כורכומין מסייע על מניעת תהליכים דלקתיים במפרקים ובשרירים של העוסקים בפעילות ספורטיבית. לכן ההסתכלות הנכונה היא לא רק על עצם העובדה שאדם מתאמן, אלא גם על סוג האימון, העצימות והתדירות שלו.

לא מעט ספורטאים משקיעים באימונים עצמם, אבל שוכחים שהתוצאות נבנות דווקא בזמן ההתאוששות. כשאין לגוף מספיק זמן או תמיכה תזונתית מתאימה, עלולה להיווצר לאורך זמן שחיקה מצטברת. זה יכול להתבטא בעייפות מתמשכת, ירידה בביצועים, התאוששות איטית יותר, תחושת כבדות בשרירים ולעיתים גם עלייה בסיכון לפציעות או עומס על המפרקים.

בנוסף, אימונים קבועים מעלים את הצריכה של רכיבי תזונה מסוימים, ולכן אם הגוף לא מקבל את מה שהוא צריך, כמו מגנזיום, ברזל, כורכומין, ויטמיני B או רכיבים שתומכים בהתאוששות, הוא עלול להתקשות לעמוד בעומס לאורך זמן. בסופו של דבר, התאוששות ותזונה הן לא תוספת לאימון, אלא חלק בלתי נפרד ממנו.

הכותב הנו רוקח ראשי חברת אמברוזיה סופהרב